האיברים בגוף שלנו מגיבים לרגש המצטבר בתוכם במהלך חיינו. לכן, לרגשות שלילים שהפנמנו בתוכנו, מצב של מתח מתמשך ואירועים טראומטיים שחווינו במהלך החיים, השפעה על מצבנו הגופני והנפשי. מה ההשפעה של כל אלו על היווצרותה של מחלת הסרטן?
מאת: ד"ר (N.D) ענת גרינשטיין, נטורופתית
תאריך פרסום: 13/10/2013תאריך עדכון: 25/07/2022
2 דקות קריאה
האיברים בגוף שלנו מגיבים לרגש המצטבר בתוכם במהלך חיינו. לכן, לרגשות שלילים שהפנמנו בתוכנו, מצב של מתח מתמשך ואירועים טראומטיים שחווינו במהלך החיים, השפעה על מצבנו הגופני והנפשי. קיימות גישות רבות למניעת סרטן ולריפוי שלו. גישה אחת היא ראייה הוליסטית של הסרטן, בהקשרי גוף-נפש ומההיבט התזונתי, המשמש לטיפול ולמניעה על פי עקרונות הנטורופתיה.
כיצד נוצר סרטן?
כאשר אנחנו מדברים על קבוצה גדולה של מעל 100 מחלות סרטניות, עלינו לתת את הדעת על הסיבות להתפתחותן. כמובן שישנן סיבות משותפות לכל קבוצת המחלות וישנן גם סיבות אינדיבידואליות.
המשותף לכל מחלות הסרטן הוא התחלקות לא מבוקרת של התאים בגוף. שיבוש זה מביא את התאים להתרבות, להתחלק בקצב גבוה מדי ולתפקוד לקוי שלהם.
התאים הממאירים אינם מתפתחים לכדי רקמה בוגרת והם דומים מאוד לרקמה עוברית לפני שעברה התמיינות. בתהליך הממאיר, התאים הסרטניים הגדלים באופן לא מבוקר חודרים לרקמות שכנות. הפלישה והנדידה המתבצעות דרך זרם הדם והלימפה עלולות להגיע לחלקים אחרים בגוף ולייצר גרורות.
ההיבט הנפשי של היווצרות סרטן
בהתבוננות בקשר בין מצבנו הרגשי והנפשי לבין התגובות הפיזיולוגיות למחלות שונות, ניתן לראות קשר ישיר ובלתי ניתן להפרדה. מחקרים רבים מצאו כי מתח, מבנה אישיות, גישה לחיים ורגשות עלולים להיות גורמים סיבתיים למחלות רבות.
סטרס (עקה נפשית, מתח, לחץ) גורם להפעלה של המערכת הסימפטטית ולעלייה ברמותיהם של הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, המעכבים ייצור של כדוריות דם לבנות וכתוצאה מכך מדכאים את מערכת החיסון.
במקרים רבים, מחלה קשה היא כמו נורת אזהרה, בקשה של הגוף מהאדם להתעורר ולקחת אחריות על מצבו, לבצע חשבון נפש בהיבטי חיינו השונים ובעקבות זאת לעבוד ולשנות דפוסים שאינם משרתים אותנו.
ישנם חולי סרטן שלא חיכו שהמחלה תחלוף, אלא כבר בעת ההתמודדות עם המחלה 'פקחו את עיניהם' ולמדו את השיעור. אנו מוצאים כי קיים קשר ישיר בין אישיות האדם לבין היווצרות של מחלות. קיים פרופיל שעשוי להיות משותף, הכולל תכונות כמו: פסימיות, נטייה לחרדה, אי יכולת לראות את חצי הכוס המלאה, כעס, ביקורתיות, חוסר אהבה כלפי עצמנו. זוהי רשימה חלקית של תכונות הנפוצות יותר בקרב אנשים הנוטים לחלות במחלות סרטניות ואחרות.
אורח חיים וסרטן
בתחום אחר, הקשור לאורח החיים שאנו מנהלים, ישנה התייחסות נרחבת למה שאנו אוכלים, הדרך שבה אנו אוכלים, האם אנו מתעמלים, רעלים סביבתיים אליהם אנו נחשפים, עישון, צריכה מוגזמת של אלכוהול, חשיפה לשמש והיבט תורשתי, המהווה גם הוא גורם בהתפתחות של סרטן.
לפי הנטורופתיה, יש לזהות את הגורם שזירז או היווה טריגר להתפרצות המחלה. לשם כך, יש לקחת בחשבון את כל ההיבטים של אורח חיי המטופל ולהביא לשינוי, התעוררות ולקיחת אחריות על חיי המטופל, הן בזמן הטיפול במחלה והן למניעתה בהמשך.
ואם עדיין אינכם מאמינים שישנו קשר בין אורח חיים ומצב נפשי להתפתחות של סרטן, חשבו על הנתון הבא: המכון הלאומי לחקר הסרטן בארצות הברית מעריך כי 80% מכלל מקרי הסרטן היו ניתנים למניעה.
היי, אני לא יודעת אם השאלה מתאימה לפורום, אבל אנסה. ברוך השם אין לי סרטן, אבל אובחנתי עם תסמינים שמאפיינים את סרטן צוואר הרחם. אני עוברת טיפולים והכל בסדר, אבל עדיין חוששת. קשה לי לקיים יחסי מין כי אני כל הזמן מפחדת שאדביק את הבן זוג שלי. איך אני מפסיקה את החששות?
אבא שלי אובחן לפני 4 חודשים. סרטן בכליה וגרורות...
עברנו טלטלה מטורפת. לא ידענו ולא הכרנו מקרוב את המחלה הזו. את הכימו התחלנו אופטימיים וכעבור חודשיים נפלו פנינו שאין שום הטבה. עברנו לתרופה חדשה נסיונית. שעולה לנו כבר מאות אלפי שקלים. וזו הראתה הטבה אחת מול החמרה אחרת. אבא כואב וסובל מאוד.. חלש.. אמא שלי מקדישה כל כולה עבורו ועבור תוכנית התזונה שלות איך ברגע אחד החיים שלנו התהפכו על סדרם. ואני סוחבת הרגשה כזו מהתחלה.... שהדבר הזה לא יגמר טוב. בעלי אומר לי לחשוב חיובי ואופטימי.. אבל בבטן שלי מחלחלת התחושה הזו. חוסר אונים מוחלט. אני נשבעת.. לא עובר יום בלי שאשמע על אדם שנפטר מהמחלה. לא רוצה שאבא שלי ימות. לא רוצה. הייתי נותנת הכל לחזור כמה חודשים אחורה ולמחוק את הקללה הזו מהבית שלנו ומהמשפחה המאושרת שלנו.
בת שלום: אכן איבחון של מחלה קשה במשפחה היא טלטלה לכל הסובבים.....הטיפולים הם מורכבים ולא פשוטים. הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא קודם כל להבין את האבחנה ואת הצפי הטיפולי- לעיתים חוסר הידיעה הוא האויב הכי גדול שלנו כי אנחנו לא יודעים למה לצפות. תמיד מומלץ לדבר עם הרופאים המטפלים-לקבל את מקסימום האינפורמציה שניתן ואז אשפר לדעת מה באמת מצבו של אבא ואיך להתכונן לבאות- חשוב מאוד ללוות אותו בזמנים כאלו......וחשוב לטפל בתחושות הבטן שלך עם איש מקצוע על מנת לעזור לך למצוא את הכלים להתמודד עם המצב החדש, להתחזק ובכך גם לסייע לאבא.מומלץ ליצור קשר עם האגודה למלחמה בסרטן- הם מקיימים מפגשים עם בני המשפחה ושווה לברר היכן ישנה קבוצה פעילה כעת.כמו כן את יכולה לקבל סיוע דרך הקופה-לבקש הםניה לטיפול פסיכולוגי. גם בפורום הזה, אם תסתכלי בפניות קודמות כתובות ועמותות היכולות לסייע.הרבה בריאות.