לא ישנים, לא זוכרים: הקשר בין שינה לזיכרון

שינה איכותית ומספקת היא מרכיב משמעותי באיכות החיים שלנו. יכול להיות שאחרי לילה אחד ללא שינה נצליח לשמור על מצב רוח מרומם, אבל אחרי כמה לילות ללא שינה, רובנו נרגיש עצבנות, חוסר יכולת להתרכז, חוסר אנרגיה ועוד. מרכיב נוסף עליו משפיעה השינה הוא היכולת הקוגניטיבית והזיכרון שלנו. במהלך השינה, משתרשים זיכרונות שונים במוח, מכאן האמרה הידועה: "לך תישן על מה שלמדת"

אחסון המידע במח

במהלך השינה מתרחש במוח תהליך של אחסון מידע והתלכדות (consolidation) לטווח ארוך. כאשר משך השינה תקין, מתקיימים 3-4 מחזורי שינה האמורים לכלול שלבים עמוקים יותר ופחות. מבנה זה של שלבים עמוקים יותר ועמוקים פחות הוא מה שנהוג לכנות: איכות שינה. 

ברגע שהשינה קצרה, מופרעת או לא כוללת את מחזורי השינה העמוקים, נפגע תהליך אחסון המידע לטווח רחוק ואנו עלולים להתקשות לזכור את החוויות והמידע שעיבדנו במהלך היום.

מעבר לזיכרון לטווח ארוך, בעיות הריכוז המאפיינות אותנו לאחר לילה עם שינה לא מספקת נובעות מפגיעה בזיכרון לטווח קצר. הזיכרון לטווח קצר (שנפגע במקרה של בעיות שינה) מאפשר לנו לעבד נתונים, לזכור אותם לטווח מיידי ולהגיב. זו בעצם המהות של פעולת הריכוז והזיכרון לטווח קצר (המכונה גם "זיכרון עבודה") הנדרשת מאיתנו בעבודה, בלימודים וכמעט בכל פעולה שאנו מבצעים, אפילו באופן אוטומטי (כמו נהיגה, למשל).

הפגיעה בעיבוד המידע נובעת גם מקשיים בקשב החזותי (וויזואלי) ושמיעתי. לכן, חשוב לנהוג רק לאחר שינה מספקת, היות שהעייפות גורמת לירידה משמעותית ביכולת הנהיגה והתגובה לשינויים בדרך. במקרים רבים, מטופלים אינם מודעים לבעיות השינה שלהם, לדוגמא, אנשים הסובלים מתסמונת רגליים לא שקטות בשינה (Restless legs syndrome) מגיעים לאבחון של בעיות עייפות, קשב וריכוז ומתגלה כי הם סובלים מבעיות שינה המשפיעות על יכולת הקשב והריכוז שלהם.

שינה ואלצהיימר – קשר דו-כיווני?

ידוע כי חולי אלצהיימר סובלים מבעיות שינה בשכיחות של מעל 25% בעקבות פגיעה בהפרשה של "הורמון השינה" – מלטונין. קשר הפוך ומפתיע למדי עלה במספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כי בעיות שינה כרוניות מביאות לעלייה ברמת העמילואיד במוח.

במהלך שינה עמוקה מתקיים תהליך סילוק העמילואיד מהמוח. העמילואיד הוא אחד הסממנים של מחלת אלצהיימר ולפי סברות שונות הצטברות שלו מהווה אחד מהגורמים למחלה. מכאן ששינה לא טובה מפריעה לסילוק העמילואיד ותורמת להיווצרות המחלה. חשוב לציין בהקשר זה כי מדובר בתיאוריה בלבד. יחד עם זאת, אין עוררין באשר להשפעת השינה על היכולת הקוגניטיבית, גם בגילאים מבוגרים בהם באופן טבעי, השינה פחות איכותית ויכולות הלמידה והזיכרון יורדות באופן יחסי.

כמה צריך לישון?

באופן כללי, זמן השינה לו אנו זקוקים יורד עם הגיל. עד גיל 40, השלמת 3-4 מחזורים של שינה עמוקה מתרחשת בפרק זמן של 7-9 שעות. בגילאי 40-60 מתחילה להופיע התקצרות של מחזורי השינה, אז מתחיל לרדת משך השינה לו אנו זקוקים. לאחר גיל 60, משך השינה הנדרש עומד על כ-6 שעות בלילה.

עם זאת, בגילאים מבוגרים מתקיימת במקרים רבים ירידה בהפרשת המלטונין גם ללא קשר לאלצהיימר, מה שגורם לקשיי הירדמות ולהשכמה מוקדמת. במקרים אלה ניתן לטפל באמצעות טיפול תרופתי במלטונין בשחרור ממושך (סירקדין), התורם לשינה ושומר על מחזוריות השינה הטבעית. 

שינה איכותית ומספקת מהווה חלק בלתי נפרד מהבריאות ומאיכות החיים שלנו. מעבר לעייפות שאנו חשים לאחר לילות של נדודי שינה, כמעט כל מערכות הגוף שלנו נפגעות: מערכת הזיכרון והמחשבה, מערכת עיבוד המידע והיכולת להתמודד ולשמור על שלוות נפש במצבי לחץ, דחק ועוד. לכן, חשוב שנשמור על משך שינה מספק ואם עדיין אנו מרגישים עייפות וחוסר ריכוז, מומלץ לפנות לבירור מעמיק יותר של הבעיה.