אידוי, עישון או בליעה?

עולם הקנאביס הרפואי מורכב וסבוך גם למומחים ותיקים ומנוסים. למשתמש המתחיל לא תמיד קל לאזן בין המינונים והזנים, היעילות ותופעות הלוואי. זו הסיבה שמטופלים שחוו התנסות ראשונית שלילית עם קנאביס לעיתים נרתעים מהמשך הטיפול ומחליטים לוותר עליו, וזאת למרות שישנם פתרונות אופציונאליים ממש מעבר לפינה. שנייה לפני שמוותרים, כדאי להכיר את שיטות הצריכה המובילות לקנאביס רפואי היום ואת האופן שבו הן יכולות לעזור להפיק את המרב מהטיפול.

המדע מאחורי השפעות הקנאביס

לפני שבוחרים את השיטה המועדפת לצריכת קנאביס רפואי, כדאי להבין איך מריחואנה עובדת. כיום, מרבית ההשפעות של קנאביס, לרבות התועלת הרפואית, מיוחסת לשני חומרים פעילים: THC ו-CBD. שניהם, אגב, אותרו ובודדו לראשונה בין כותלי המעבדות של האוניברסיטה העברית. 

באופן כללי, השפעות פסיכואקטיביות כמו שינוי במצב ההכרה, מצב רוח מרומם והזיות, מיוחסות ל-THC, בעוד ש-CBD נחשב לחומר בעל השפעות עוצמתיות על מערכות אחרות בגוף. זני קנאביס שונים מכילים הרכבים ייחודיים של כל אחד מהרכיבים האלה ובהתאם נחשבים ״ממסטלים״ יותר או פחות.

בהיבט הרפואי ידוע ששני החומרים מהווים שחקנים מרכזיים: THC עוזר לכאבים אונקולוגיים או נוירופתיים כרוניים; CBD נחקר כחומר נוגד דלקת ונוגד פרכוסים; שני החומרים יחד נמצאו כמקלים על נוקשות השרירים שחולי טרשת נפוצה (MS) סובלים ממנה . משרד הבריאות מפרסם המלצה עם השילוב ההתחלתי הרצוי בכל מחלה. 

כיום ידוע שבמריחואנה יש מאות חומרים כימיים ייחודיים פרט ל-CBD ו-THC. חומרים אלו, הקרויים פיטו-קנאבינואידים, משפיעים גם אחד על השני במה שידוע כ'אפקט הפמיליה', ויוצרים תגובות מורכבות יותר מהתגובה שמתקבלת בצריכת כל חומר פעיל בנפרד.

למרות אפקט הפמיליה, סקירה זו מתמקדת ב-CBD וב-,THC מכיוון שאלו החומרים שהעולם הרפואי מכיר באופן הטוב ביותר נכון להיום. 

האם שיטת הצריכה חשובה יותר מהזן?

שיטת הצריכה של הקנאביס הרפואי היא זו שמכריעה כמה מהחומר ייספג בגוף, באיזו מהירות ובאיזה קצב. כל אחד ממשתנים אלו משפיע באופן משמעותי על יעילות הקנאביס הרפואי ועל תופעות הלוואי שלו - ייתכן אף שלא פחות מהמינון ומהזן של החומר.

עם השנים מתגבשת הבנה מקצועית טובה יותר על שיטות הצריכה שחלק מהחולים מעדיפים בהתאם למצבם הרפואי ולתכונות נוספות המשתנות בין אדם לאדם. עם זאת, אנחנו עדיין רחוקים מיצירת 'מדריך מושלם' שיצליח לחזות כיצד כל מטופל יגיב לכל שיטת צריכה. למעשה, מטופלים רבים צריכים להתנסות בשיטות צריכה מגוונות עד שהם מוצאים את השיטה המתאמה ביותר עבורם. 

לגלגל את זה הלאה: עישון קנאביס

עישון הקנאביס הוא שיטת השימוש המוכרת ביותר חברתית והיסטורית. תרבויות רבות נהגו לעשן קנאביס במשך מאות שנים: עישון במקטרת היה נפוץ באפריקה של המאה ה-13, ואילו במזרח התיכון כבר במאה ה-15 נהגו לעשן תמצית של קנאביס – שמוכרת לנו היום כחשיש – לעתים יחד עם טבק.

עישון נותר הדרך הפופולרית ביותר לשימוש במריחואנה עד היום, גם בקרב מטופלים בקנאביס רפואי. מחקר בקרב 953 אנשים מ-31 מדינות שונות סקר את שיטת צריכת הקנאביס הרפואי המועדפת עליהם: 91% התנסו בעישון ומחצית מהם נהגו להוסיף טבק בתדירות משתנה לסיגריה. 72% מהמתנסים היו מרוצים מהחוויה שלהם. 

משרד הבריאות מכיר בעישון כדרך צריכה פופולארית במיוחד של קנאביס רפואי, מאחר שהיא מאפשרת את מכירת החומר בתפרחות קנביס מיובשות שניתן לגלגל לסיגריה או שכבר מוכנות בצורת סיגריות. 

עישון - השיטה פופולארית בקרב מתחילים

אחד היתרונות של עישון הוא ההשפעה המהירה שלו: נמצא שהחומר הפעיל של המריחואנה – THC – מופיע בדם שניות ספורות אחרי שאיפה בודדת של ג׳וינט, ומגיע לשיא הריכוז שלו אחרי 3-10 דקות. 

ההשפעה המהירה עוזרת במיוחד למשתמשים מתחילים שיכולים לקבוע באופן רציף ומיידי את הכמות שהם צורכים. דקות אחדות אחרי השאיפה הראשונה ניתן כבר להרגיש את השפעת החומר ולקחת שאיפה נוספת אם המינון הראשוני לא הספיק. ההשפעה המהירה נותנת תחושת תגמול מהירה יותר והופכת את השימוש למהנה יותר, אך גם מגבירה את פוטנציאל ההתמכרות.

קראו עוד: משרד הבריאות הודיע: הארכת רשיון אוטומטית למטופלים בקנאביס רפואי 

'בזבוז' של 90% מהחומר בעישון

רק כ- 10% מהחומר הפעיל מגיע למחזור הדם בעישון קנאביס. אצל משתמשים מנוסים מדובר בשיעור גבוה פי שתיים , בין היתר הודות לניסיון טוב יותר בטכניקת עישון. 

הסיבה לשיעור הנמוך של החומר הפעיל שמגיע לגוף בעישון קנאביס רפואי היא שרוב החומר ״מתבזבז והולך לאיבוד" בתהליך השריפה, בשאריות סיגריה שלא עושנו ובשאיפה חלקית לריאות. לימוד טכניקות שאיפה יוכלו להגביר את כמות החומר שמגיע לריאות ומשם לדם. מסיבה דומה עישון במקטרת יכול להיות עדיף לניצול טוב יותר של החומר  לעומת עישון בסיגריה . בשנים האחרונות אופנת עישון הקנאביס במקטרת פורחת והיום משווקות מקטרות מעוצבות מזכוכית עם טכנולוגיות לקירור ולטיהור החומר הנשאף. 

שימו לב:

1.  גם בשיטת צריכה מהירה כמו עישון, זמן מחצית החיים של קנאביס נע בין 25-36 שעות. כלומר, גם יממה לאחר עישון קנאביס ניתן למצוא שיירים שלו בדם, למרות שנראה שהשפעתו חלפה. 

2. שימוש בנרגילה לעישון קנאביס אולי נפוץ בשימוש לא חוקי, אך אינו מומלץ לטיפול רפואי שכן כמעט ואי אפשר לשלוט במינון הנשאף דרכה. 

עישון בהמלצת הרופא? כנראה שעישון קנאביס מזיק פחות מסיגריות

אחת מהדאגות העיקריות שמעלים המטופלים במריחואנה רפואית בעישון היא נזק לדרכי הנשימה כתוצאה מהעישון, אך אפשר לקחת נשימה עמוקה – עישון קנאביס ככל הנראה אינו מסוכן כמו עישון סיגריות טבק רגילות.

מחקרים מעלים שהקנאביס עצמו בעל השפעה קצרת טווח בלבד על דרכי הנשימה. במאה ה-18 הוא אפילו שימש לטיפול באסתמה כיוון שהוא מרחיב את הסימפונות ומגדיל את נפח האויר בריאות (היום יש תרופות טובות הרבה יותר ועישון קנאביס בהחלט אינו מומלץ כטיפול באסתמה). השפעותיו לטווח הרחוק אינן ברורות אך ככל הנראה אינן משמעותיות .

הפרעות בדרכי הנשימה העליונות כמו שיעולים ולחץ בחזה  נמצאו ב-25-40% מהמשתמשים הקבועים  בקנאביס בעישון. עם זאת, העולם הרפואי עדיין מתחבט בשאלה האם עישון קנאביס ללא טבק תורם להתפתחות מחלת ריאה חסימתית כרונית   (COPD) והפרעות נשימתיות קבועות אחרות.

בניסיון להפחית את כמות השאיפות בעישון עבור חולים שסובלים מהפרעות בדרכי הנשימה, פותחו תמציות קנאביס חזקות במיוחד שמגיעות לאפקט הרצוי תוך שאיפות בודדות. עם זאת, לחלק מהמטופלים האפקט של התמצית חזק מדי ומהיר מדי. עבורם אידוי יכול להוות פתרון ביניים מצוין להפחתת התסמינים והקלה על השימוש. 

הכוכב העולה: אידוי ו'סיגריות אלקטרוניות' לקנאביס רפואי

אידוי (״וייפינג״) הוא שיטה חדשה יחסית שצוברת תאוצה במהירות: כל כך מהר עד שב-2014 מילון אוקספורד הכתיר את המילה ״vape״ – שאיפה באידוי של טבק או קנאביס – למילת השנה. יתכן שהרוח הגבית של הסיגריות האלקטרוניות והמצאת ה-e-pen לאידוי הקנאביס תוביל את הוייפינג להיות שיטת הצריכה המובילה כבר בעתיד הקרוב.

שאיפות רכות עם אפקט דומה

מכשירי האידוי מגיעים לטמפרטורה בה חומרי הקנאביס מתאדים אך לא נשרפים, ובכך יוצרים תחושה צורבת פחות אצל המשתמש. מחקר שנערך על ידי חוקרים אוסטרליים והולנדיים ופורסם בכתב העת BMC Pharmacology and Toxicology בשנת 2014, בדק פרוטוקולים שונים לאידוי קנאביס: החוקרים מצאו שפרוטוקול לאידוי אופטימלי של THC ו-CBD בטמפרטורה של כ-230 מעלות צלזיוס הראה שאידוי הוא שיטה בטוחה, יעילה ומהירה לצריכה של CBD מבלי להיחשף לסכנות העישון . 

בדומה לעישון, גם באידוי המשתמשים מפתחים 'טכניקת שאיפה' אישית ואוצרים את האדים  בריאות במשך מספר שניות להשגת ההשפעה האופטימלית עבורם. מבחינה מחקרית לא נמצא הבדל בריכוזי החומר הפעיל בדם בין עישון לבין אידוי. 

מעניין לציין שהיתרון באדים הקלים לשאיפה עשוי להיות גם חסרון: משתמשים רבים מוצאים את עצמם שואפים מינון- יתר וסובלים מתופעות לוואי.  יתכן שהסיבה לכך היא שהאדים רכים ונעימים יותר לשאיפה מאשר בעישון, ולכן המשתמשים מצליחים להחזיק אותם זמן רב יותר בריאות ולהשיג אפקט גדול יותר. 

בחירת מכשיר אידוי

בבחירת מכשיר אידוי חשוב לשים לב לאישור משרד הבריאות שמעיד כי המכשיר עומד בתקינה הנדרשת, אף שזו לא מבטיחה לחלוטין את בטיחות המוצר או השימוש. אחד מהמכשירים הוותיקים והנחקרים בתחום הוא ה-Volcano, שמאפשר שליטה מדויקת בטמפרטורת האידוי וכולל בלון עם שסתום חכם שמסייע לשאיפה קלה.  מוצרים רבים אחרים לאידוי נמצאים בימים אלה בשלבי פיתוח ושיווק, אחד מהם הוא ה-Meted-Dose Inhaler, שמכיל מחשב שמסוגל לחשב ולהתאים את ריכוז החומרים הפעילים בכל שאיפה.

השימוש בסיגריות אלקטרוניות הוא סלע מחלוקת בעולם הרפואה ודיווחים סותרים רבים מתקבלים על בטיחות השימוש בהן ותופעות הלוואי שלהן. לצד יתרון רפואי משוער, קיים סיכון גבוה להתמכרות בשל קלות השימוש בהן, עליה בתכיפות הצריכה וחוסר רצון להפסיק בעת הצורך .

חשוב מאד לדאוג לאיכות טובה של חומר הקנאביס שעובר אידוי. בעוד שקנאביס רפואי עומד עתה בתקנים מחמירים של משרד הבריאות, קנאביס מ'השוק השחור' עלול להכיל חומרים שהופכים רעילים באידוי כמו חלקיקי אמוניה ומתנול. 

קנאביס לבליעה – הרבה פחות פופלארי למטרות רפואיות

אכילת קנאביס כטיפול רפואי נמצאת בשורש הרפואה האלטרנטיבית של המזרח הרחוק. בסין אכילת פרחי הקנאביס, שנקראים ״má״, שימשה לטיפול במחלות ואפילו כחומר הרדמה לניתוחים.: התרגום המילולי של המקצוע ״הרדמה״ בסינית (mázui) הוא ״הרעלת קנאביס״. הרפואה ההוליסטית ההודית מתבססת על קנאביס בצורה כה נרחבת עד שיש שקראו לו ״הפניצילין של רפואת האיורוודה״.

כיום ניתן לרכוש קנאביס רפואי גם כעוגיות אכילות, אך רק עבור ילדים  . זאת, בניגוד למצב לפני 2014, אז ניתן היה לצרוך עוגיות קנאביס רפואי גם כמבוגרים. הסיבה להגבלת השימוש בעוגיות היא חוסר השתכנעותו של משרד הבריאות שמדובר בשיטה יעילה לעומת שיטות צריכה האחרות. 

במחקרים שהשוו בין קנאביס רפואי בבליעה ובעישון נמצא שכדי להגיע לאפקט של 1 גרם מריחואנה בעישון צריך לאכול 2.5 גרם. גם כאן, בדומה לעישון, משתמשים חדשים יחוו אפקט משמעותי וממושך יותר בצריכה של אותה כמות  לעומת משתמשים וותיקים.

חשוב להבהיר שמשרד הבריאות מזהיר מפני בליעה של תפרחות קנאביס (המיועדות כאמור לעישון ולאידוי בלבד). בליעת תפרחות קנאביס יכולה לגרום לתופעות לוואי חריגות. 

אפקט ממושך הוא חסרון למתחילים אך יתרון לאחרים

אחד הקשיים במתן קנאביס בבליעה הוא חוסר היכולת לחזות את השפעתו בכל שימוש: עבור אותה כמות חומר מטופלים שונים יגיבו אחרת, בין היתר בגלל ההבדלים במערכת העיכול שלנו. 

ככלל ההשפעה בבליעה איטית יותר וצפויה פחות משיטות אחרות. ריכוז החומר הפעיל בדם מגיע לשיא תוך שעה-שעתיים ולפעמים יותר, בניגוד לדקות ספורות בעישון. הדבר מהווה יתרון למי שמחפש אפקט טיפולי לזמן ממושך עם דעיכה הדרגתית יותר , אולם יכול להיות מסוכן למי שלא יודע מה המינון הנכון עבורו.

מינון-יתר כתוצאה מאכילת קנאביס יכול להוביל לחרדות ואף להזיות. תופעות לוואי אלו יכולות להופיע גם במינון-יתר בדרכים אחרות אך משך השפעה של קנאביס בבליעה ארוך יותר ולכן חולף זמן רב יותר עד שתופעות הלוואי עוברות לגמרי. ניסיון שנצבר עד כה מלמד על דרך טובה להימנע מתופעות לוואי אלו: להשתמש בתרכובת קנאביס עם יחס CBD ל-THC גבוה יחסית שמפחית את התופעות הפסיכואקטיביות. לקריאה נוספת על תופעות לוואי בקנאביס רפואי קראו את הסקירה שלנו בנושא.

מי כן יכול להרוויח מאפקט ממושך? במחקר המקיף שבחן את ההרגלים של  צרכני קנאביס רפואי מ-31 מדינות נמצא ששימוש במאכלי קנאביס או בשמן הייתה השיטה המועדפת בעיקר בקרב חולים שסבלו מכאב כרוני ומהפרעות שינה. המחקר, שפורסם בשנת 2013 בכתב העת Journal of psychoactive Drugs מצא שעבור הפרעות אלה לאפקט ארוך הטווח של צריכת קנאביס בבליעה יש יעילות רבה, שכן ריכוז החומר בדם נשמר טוב יותר לאורך היום והלילה. 

שמנים ותרסיסים - ספיגה ישירה אל הדם

אחת השיטות הנפוצות ביותר לצריכת קנאביס רפואי היא באמצעות מיצוי קנאביס בשמן (לרוב מדובר בשמן שומשום או זית). כלי הדם שמתחת ללשון סופגים את מיצוי הקנאביס ישירות אל זרם הדם בלי מעבר במערכת העיכול, מה שמזרז את תהליך הספיגה.

שימוש בשמן קנאביס משיג השפעה מעט איטית ומתונה יותר משימוש בעישון ובאידוי, ומשרד הבריאות ממליץ להמתין לפחות 4 שעות בין שימוש לשימוש בשמן מיצוי קנאביס. 

השימוש בשמן קנאביס רפואי נחשב לפשוט ביותר מבין כל שיטות השימוש, שכן הוא לא מצריך ציוד מיוחד כגון מקטרת או מכשיר אידוי.

אמצעי נוסף לצריכת קנאביס ישירות לזרם הדם הוא באמצעות תרסיס תת-לשוני שנמצא בסל הבריאות תחת השם  Sativex(או Nabiximols) . זו התרופה היחידה המאושרת היום בישראל שמכילה THC ו-CBD ושנמצאת בסל הבריאות הממלכתי. התרופה מאושרת לחולי MS (טרשת נפוצה) הסובלים מכאב נוירופתי או מספסטיות, ולמבוגרים עם סרטן מתקדם שסובלים מכאב שלא מגיב לטיפול בתרופות אופיאטיות. 

מה שמבדיל את Sativex משאר שיטות הצריכה הוא שמדובר בתרופה לכל דבר: התרסיס כולל ריכוז מדויק של CBD ו-THC, ניתן לייבא אותו לארץ, אישור השימוש בו לא עובר דרך היק"ר ואולי החשוב מכל: המדינה מסבסדת את מרבית עלות השימוש בו באמצעות סל הבריאות הממלכתי. 

למרות שהספיגה של Sativex היא ישירה אל מחזור הדם, מחקרים הראו שקצב הספיגה וריכוז השיא של THC הוא דווקא נמוך יותר בשימוש ב-Sativex לעומת שאיפה של קנאביס וספיגה דרך מערכת הנשימה. 

התאמת הקנאביס הרפואי היא אמנות - התאזרו בסבלנות

השפעת הקנאביס הרפואי ויעילותו תלויה בגורמים רבים. בעוד שחלקם אינם בשליטת המטופל – כמו גנטיקה, סף רגישות או ההתוויה שבגללה מקבלים את התרופה – רבים ניתנים לשליטה ולשיפור. שיפור הזן שאתם צורכים, מיומנות השימוש,  עיתוי נטילת הקנאביס ושינוי שיטת הצריכה  יכולה לעזור לכם להשיג את סגולות המרפא המקסימליות של הצמח.

לפני השימוש הראשון מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה כדי לקבל מידע נוסף על היתרונות והחסרונות של השיטות המומלצות ביותר לצריכת קנאביס רפואי. זכרו, כמו חומרים רבים אחרים, גם קנאביס רפואי דורש לעיתים תקופת הסתגלות, למידה ושיפור. על אף התקווה הגדולה שבטיפול בקנאביס, מדובר בטיפול שדורש מעורבות רבה שלכם במחקר ובביצוע התאמות. אנחנו כאן כדי להקל עליכם - שמעו מהמומחים וממטופלים נוספים בפורום שלנו.