מדריך להורים: אילו תסמינים יעלו חשד לפזילה ומתי כדאי לטפל בה?

כ-3% מהאוכלוסייה סובלים מפזילה -מצב בו העיניים אינן מקבילות זו לזו, כלומר אינן מסתכלות בו זמנית על אותה המטרה וכל עין פונה לכיוון אחר. 

פזילה יכולה להתפתח כתוצאה מהפרעה מולדת בתאום בין שתי העיניים, במקרים של ראיה ירודה (מספר גבוה במשקפיים) באחת או בשתי העיניים, אם קיים פגם בפעילות השרירים ו/או העצבים האחראיים על הנעת העיניים ועוד. פזילה נפוצה יותר בקרב מטופלים להם קרובי משפחה הסובלים מהבעיה, אצל פגים ומטופלים הסובלים ממחלות נוירולוגיות.

New Africa | shutterstock

אילו סוגי פזילה קיימים?

ישנם מספר סוגים של פזילה: פזילה בה אחת העיניים פונה פנימה (אזוטרופיה), אז העיניים מתקרבות לכיוון האף; פזילה בה אחת העיניים פונה החוצה (אקזוטרופיה), אז העיניים פונות לכיוון הרקות; או פזילה אנכית, בה עין אחת גבוהה מהשניה. ישנם מצבים בהם סוגי פזילה שונים מופיעים יחד.

הפזילה יכולה להיות קבועה, להופיע לסירוגין במצבים מסוימים (למשל בעייפות) ולעיתים היא סמויה, כלומר אינה נראית ביום-יום ומתגלה בעת כיסוי עין אחת.

אילו סימני אזהרה בילדים קטנים עלולים להעיד על פזילה?

בדרך כלל ההורים יבחינו שהעיניים אינן מסתכלות לאותו כיוון. לעיתים הילד יסגור עין אחת (בעיקר בשמש, בפזילה מסוג אקזוטרופיה). 

הפזילה תאובחן לרוב בבדיקה פשוטה אצל רופא עיניים המתמחה בפזילה. כתלות בגיל הילד וברמת שיתוף הפעולה, הבדיקה יכולה להתבצע בהסתכלות עם פנס על רפלקס האור באישון ו/או ע"י שימוש בפריזמות וכיסוי כל עין לסירוגין. אבחון מוקדם חיוני כדי לאפשר טיפול יעיל ולמנוע סיבוכים עתידיים. 

מהן ההשלכות של אי טיפול בפזילה?

בגיל הרך, כשמערכת הראיה עדיין גמישה ומתפתחת, חשוב לטפל בפזילה כדי למנוע עין עצלה ולאפשר ראיית עומק המצריכה ראייה דו עינית. אם לא מטפלים בפזילה בזמן, העין הפוזלת לא נמצאת בשימוש ועל כן  מסלולי הראיה מעין זו למוח אינם מתפתחים בצורה תקינה והעין הופכת לעצלה. מצב זה לא ניתן לתיקון בגילאים מבוגרים יותר.

בילדים גדולים יותר (מעל גיל 7), מערכת הראייה אמנם אינה מתפתחת עוד, אך הפזילה עלולה לגרום  למגוון בעיות, קוסמטיות, תפקודיות ואף חברתיות. תיקון של הפזילה ישפר את תפקוד הילד בבית הספר, יקל על יכולת המיקוד בזמן קריאה ויפחית תלונות על כאבי ראש. בנוסף, אצל ילדים בגיל בית ספר תיקון של הפזילה משמעותי מבחינה קוסמטית וחברתית. 

 מהן דרכי הטיפול ? 

הטיפול בפזילה תלוי בסוג הפזילה ובגורם לה והוא יכול להיות שמרני או ניתוחי.

הטיפול השמרני כולל מספר חלופות ובהן:

- התאמת משקפי ראיה במקרים בהם הפזילה נגרמת בשל הפרעה אופטית באחת או בשתי העיניים.

- כיסוי העין הטובה ברטייה מספר שעות ביום כדי לחזק את הראייה בעין הפוזלת ולמנוע עין עצלה. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בטיפות מטשטשות לעין הטובה במקום השימוש ברטייה.

- תרגילי מיקוד (מעין טיפול פיזיותרפיה לעיניים). תרגילים אלה שימושיים בחלק מהפזילות כלפי חוץ.

- שימוש במשקפי פריזמה למניעת כפל ראייה. חלופה זו יעילה במקרים מעטים בלבד.

ניתוח לתיקון פזילה

אילו בדיקות מקדימות נדרשות לפני הניתוח?

ההחלטה לגבי הצורך בניתוח לתיקון פזילה ומועד ביצועו מתקבלת בשיתוף עם הרופא/ה המנתח/ת. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ועל כן ילדים ידרשו לבצע בדיקות דם טרם החלטה על ביצועו, ובמבוגרים יידרש גם צילום חזה ואק"ג. מעבר לכך, יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה, כולל אבחנות ותרופות הניטלות בשגרה. לעיתים, כתלות במחלות הרקע, יהיה צורך בבדיקה במרפאת מרדימים טרם הניתוח.

מהלך הניתוח

ניתוח פזילה מתבצע לרוב בהרדמה כללית. במהלכו, הרופא/ה המנתח/ת מבצע/ת החלשה או חיזוק של השרירים החוץ עיניים האמונים על תזוזת העיניים. לכל עין יש שישה שרירים האמונים על תזוזתה. ההחלטה בנוגע לשרירים שינותחו תלויה בסוג הפזילה ובמדידות שבוצעו לפני הניתוח. ניתן לנתח מספר שרירים באותו ניתוח (לרוב ינותחו 2-4 שרירים בניתוח). הניתוח יכול להתבצע בעין אחת או בשתיהן, זאת על פי החלטת המנתח/ת .

לעיתים כדי להגיע לתוצאה מיטבית, יהיה צורך בשילוב של מספר שיטות טיפול. כך למשל בפזילות מסוימות יהיה שימוש במשקפיים וכן גם טיפול ניתוחי. 

שיעור ההצלחה של ניתוחי הפזילה גבוה ועומד על כ-80%. בקרב 20% הנותרים בהם תיוותר הפזילה לאחר הניתוח, ניתן יהיה להמשיך ולטפל בה באמצעים השמרניים שנמנו לעיל. 

מהם הסיבוכים שעלולים להתפתח?
הסיבוכים בניתוח פזילה נדירים מאד אך קיימים וכוללים דימום, זיהום מסביב לעין, כפל ראיה, קרע/איבוד של שריר ואפילו איבוד ראייה כתוצאה מזיהום תוך עיני. כאמור, סיבוכים אלה נדירים ביותר ובדרך כלל הניתוח בטוח.

תהליך ההחלמה לאחר הניתוח קל יחסית. בימים הראשונים העיניים יהיו אדומות ויכולה להתפתח תחושת אי נוחות או כאב בעיניים. ניתן להעזר במשככי כאבים. אין להכניס את הראש למים במשך שבוע לאחר הניתוח. יש להשתמש  בטיפות עיניים במשך כחודש לאחר הניתוח בהתאם למרשם שניתן ע"י הרופא/ה  המנתח/ת.