מבואסים משעון חורף? כדאי שתקראו את זה

למרות שרבים מעדיפים יותר שעות יום בחורף, להזזת שעון החורף יש יתרונות בריאותיים על פני הזזת שעון קיץ. אז מה עושה לנו עוד שעה של שינה והתעוררות בשעות שבהן השמש כבר הפציעה? מסתבר שלא מעט. לפניכם כמה יתרונות.

Shutterstock |  Elena Elisseeva

מדוע מזיזים את השעון?

מקור הזזת השעון הוא בתקופת המאה ה-18 בצרפת. בנג'מין פרנקלין, אחד המדינאים הגדולים ביותר של ארה"ב, שחי ועבד באותן שנים כשגריר בצרפת, צפה בצרפתים משכימים בכל בוקר ויוצאים לעבודה, והציע דרך מקורית לחסוך באנרגיה ובכסף: במקום להתעורר בשעות שבהן עדיין אין שמש, פשוט מזיזים את השעון, כך ששעות היום יהיו ארוכות יותר. פרנקלין חישב שבמשך 6 חודשי האביב והקיץ, הזזת השעון עשויה לחסוך 128 מיליון שעות של שימוש בנרות לטובת תאורה, שזה 29,000 ק"ג של שעווה[1].

ההיגיון הזה קיים גם בימינו – חיסכון באנרגיה ובכסף. לצורך העניין, אם לא היינו מזיזים שעון בחודשי הקיץ או בחודשי החורף, רבים מאיתנו היו מתעוררים בשעות שבהן עדיין חושך בחוץ, והיה צורך בשימוש בתאורה כדי להתנהל בעולם.

פגיעה בשעון הביולוגי שלנו

השעון הביולוגי שלנו מושפע מאור וחושך במהלך יממה, והוא בתורו מוביל לתהליכים טבעיים על הגוף, הנפש וההתנהגות שלנו באופן מחזורי לאורך כל היממה: החל משחרור הורמונים והרגלי האכילה וכלה בטמפרטורת הגוף. דפוסי שינה, הם אחד התהליכים שאנחנו מרגישים באופן מובהק כמושפעים מתאורת היום – השעון הביולוגי מקבל מידע על האור הנכנס מעצבי הראייה, שמעבירים מידע מהעיניים למוח. בשעות החשיכה, כאשר יש פחות אור, השעון הביולוגי מעדכן את המוח לייצר יותר מלטונין, הורמון השינה, כדי שנהיה ישנוניים ונירדם יותר בקלות[2].

שינויים בגוף ובגורמים סביבתיים, עלולים להוביל את השעון הביולוגי ואת המחזור האור-חושך הטבעי, להיות לא מסונכרנים. שינויים אלה יכולים לגרום להפרעות שינה, ועלולים להוביל למצבים בריאותיים אחרים כגון השמנת יתר, סוכרת, דיכאון ועוד[3].

המעבר לשעון קיץ לעומת שעון חורף

אז רגע לפני שאתם ממהרים להתגעגע לשעון הקיץ, מחקרים רבים כבר הראו השפעות בריאותיות שליליות דווקא של שעון קיץ על הגוף שלנו. הנה כמה שמראים שהמעבר לשעון שבו מפסידים שעת שינה וזוכים ליותר שעות אור, אינו תמיד חיובי:

אוטם שריר הלב – מחקר[4] משנת 2008 הראה כי ההזזה לשעון קיץ הוביל לשכיחות גבוהה יותר בהופעה של אוטם שריר הלב לאחר מכן, ולירידה בשכיחות לאחר ההחלפה לשעון הסטנדרטי (שעון חורף).

הפלות – מחקר[5] משנת 2017 העריך כי לאחר המעבר לשעון קיץ שכיחות אובדן ההיריון בקרב מטופלותIVF היה גבוה יותר משמעותית בתקופת האביב, לאחר הזזת השעון.

שבץ – במחקר[6] משנת 2016 חוקרים השוו את מקרי השבץ כשבוע לאחר שעון קיץ, בהשוואה לשבועיים לפני ושבועיים אחרי הזזת השעון. הם מצאו כי השיעור לשבץ היה גבוה יותר ביומיים שלאחר החלפת השעון, ואף גבוה יותר בקרב חולי סרטן ואנשים מעל גיל 65.

תאונות דרכים – במחקר[7] משנת 2020 נמצא כי שיעור תאונות הדרכים הקטלניות עלה ב-6% בשבוע שלאחר ההחלפה לשעון קיץ, ככל הנראה המחסור בשעת שינה אחת יצרה מעין אפקט של "מיני גלג".

מצב רוח – מחקר[8] דני משנת 2017 טוען כי המעבר לשעון הקיץ משפיע על מקצבי היממה והעובדה שישנו מעבר משעון קיץ לזמן הסטנדרטי קשור לעלייה של 11% בשיעור אפיזודות הדיכאון. יכול להיות שאילולא היה מעבר לימים קצרים יותר בסתיו ובחורף, היה נחסך השינוי בשעון הביולוגי ובמצב הרוח?

לסיכום, שעון קיץ, שנותן לנו יותר שעות אור יום, כרוך בשינוי של השעון הביולוגי בגוף ועלול להוביל להשפעות בריאותיות שליליות. בינתיים, תהנו משעון החורף. כי למרות שיש פחות שעות אור יום, יש יתרונות בריאותיים.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.