השמנת יתר (Obesity)

הסרטים בהם כיכבו צמד הקומיקאים "השמן והרזה" זכו להצלחה בין לאומית והם נחשבים לקלאסיקה קולנועית. הניגוד בין הארדי השמן לבין לורל הרזה הפך לסמל המסחרי של הזוג והיווה חלק קומי בעלילה. מימדיו הגדולים של הארדי בידרו את הצופים והפכו לחלק בלתי נפרד מהצלחתו כקומיקאי, אבל עבור הסובלים מההפרעה, השמנת יתר אינה משעשעת כלל. השמנת היתר מקשה על ההשתלבות החברתית, ואף עלולה לפגוע בבריאות.

בארה"ב 35% מהנשים ו-31% מהגברים הינם בעלי משקל עודף, וההפרעה שכיחה יותר בקרב מיעוטים. בנוסף לכך, רוב המבוגרים שסובלים מהשמנת יתר סבלו גם מהשמנת יתר בילדות, ובין 60%-80% מהילדים השמנים יתפתחו למבוגרים שמנים.
צילום: Shutterstock

סימפטומים

השמנת יתר היא הפרעת אכילה המוגדרת כעודף משקל של יותר מעשרים אחוז מהמשקל הנורמאלי. רוב האנשים הסובלים מההפרעה מדווחים על צריכת כמויות גדולות של אוכל כאשר הם מרגישים מדוכאים, אך ניתן למצוא דפוס דומה בקרב אנשים שאינם לוקים בהפרעה. 
בנוסף, רוב האנשים הלוקים בהפרעה סובלים מליקוי בתחושת השובע, הם רגישים לאוכל אשר נמצא בסביבתם ואינם יכולים להימנע מאכילתו. הם אינם רגישים לתחושת הרעב הטבעית, ולעיתים מבלבלים אותה עם הרגשת חרדה.

סיבות וגורמי סיכון

ישנם מספר גורמים המנסים להסביר את ההפרעה: 

• גורמים פסיכולוגים: למרות שגורמים אלו הכרחיים ביצירת ההפרעה, לא ברור מה משקלם ביצירתה. ויסות ושליטה בצריכת האוכל והרגלי האכילה מושפעים מגורמים סביבתיים, תרבותיים משפחתיים ופסיכודינאמיים. מרבית האנשים הסובלים מההפרעה אינם יציבים בחינה רגשית, ועל מנת להתמודד עם בעיותיהם הפסיכולוגיות הם אוכלים יתר על המידה.

• גורמים גנטיים: מחקרי משפחה ותאומים הראו שיש תמיכה להנחה שפגיעה גנטית מהווה גורם להשמנת יתר.

• גורמים התפתחותיים: על פי תיאוריה זו התפתחות תאי השומן הינה הגורם להשמנת יתר. תיאוריה זו מתבססת על כך שככל שמספרם וגודלם של תאי השומן גדול יותר, כך קשה להפטר מהמשקל העודף. תאים שומניים מתפתחים בשלב מוקדם בחיים, ומספרם אינו משתנה. על כן השמנה אשר מתחילה בילדות מאופיינת בתאי שומן רבים וגדולים, בעוד השמנה אשר מתחילה בבגרות מתאפיינת רק בתאי שומן גדולים.

• פעילות ספורטיבית: נראה כי הירידה בפעילות הספורטיבית במדינות עשירות גורמת לעלייה במספר האנשים הלוקים בהפרעה.

• נזק מוחי: ליקויים במערכת העצבים (בעיקר באזור ההיפותלמוס) עלולים לגרום לפגיעה בוויסות צריכת האוכל.

• תרופות פסיכיאטריות: ישנן מספר תרופות פסיכיאטריות שעלולות לגרום לעליה במשקל, על כן המשתמשים בהן סובלים מקושי משמעותי בשמירה על משקל גוף תקין.

אבחון ובדיקות

השמנת יתר נכללת ב- ICD (המדריך הבינלאומי לסיווג מחלות), אך אינה נכללת ב- DSM .זאת מפני שהקשר בין ההפרעה לגורמים פסיכולוגים ולהתנהגות עדיין לא הוכח כעקבי.

טיפולים ותרופות

השמנת יתר עלולה להיות מסוכנות מבחינה בריאותית, ולפיכך חשוב לטפל בה בהקדם. מספר טיפולים מביאים לשיפור משמעותי ומומלץ לשלב בניהם על-מנת לשמור על אובדן המשקל לאורך זמן.

• טיפול התנהגותי: בעזרת הטיפול ההתנהגותי, מטופלים לומדים איזה גירויים ומצבים מאיצים את התקפי האכילה, לדוגמא אירוע מלחיץ או צפייה מול הטלוויזיה. בעזרת הטיפול המטופלים רוכשים הרגלי אכילה בריאים כגון לאכול לאט. לעיתים משתמשים בשיטה זו בחיזוקים חיוביים, לדוגמא, בכל פעם שהמטופל מרזה- הוא מקבל פרס. בנוסף לכך, מומלץ לשלב טיפול קבוצתי המספק תמיכה רגשית, מעלה את המוטיבציה לרזות, ומספק מידע לגבי תזונה בריאה.

• דיאטה: ישנן מגוון דיאטות על-מנת לרדת במשקל. מומלץ לבחור בדיאטה הכוללת תזונה בריאה ומאוזנת. מספר הקלוריות המומלץ עבור בן אדם המעוניין לרזות הינו בסביבות ה-1200 ביום.

• פעילות ספורטיבית: בזמן הפעילות הספורטיבית נשרפות קלוריות, דבר אשר מזרז את תהליך ההרזיה.

• טיפול תרופתי: מספר תרופות גורמות לירידה במשקל כגון רזין, אך לאורך זמן המטופל מפתח אליהן סבילות, והשפעתן מתפוגגת. כמו כן, לחלק מהתרופות ישנן תופעות לוואי.

• ניתוח: הניתוח מתבצע על מנת להצר את הקיבה. הצרת הקיבה גורמת לצריכת כמויות קטנות של אוכל, ולתחושת שובע. יחד עם זאת למרות שהניתוח מניב תוצאות מוצלחות, הוא כרוך במספר תופעות לוואי בלתי נעימות ולא בריאות, כגון הקאה.