ארכיטיפים (Archetypes)

ארכיטיפים הם דפוסי התנהגות מולדים. 

הפסיכואנליטיקאי והתיאורטיקן קארל גוסטב יונג, אבי הפסירותרפיה היונגיאנית, האמין כי ישנן סיטואציות מרכזיות בהיסטוריה של המין האנושי, אשר אינן תלויות בתרבות ובזמן, ושהדרך היחידה להסבירן היא בהקשר הקולקטיבי הרחב. אלו הם הארכיטיפים, הנשמרים במעמקי הזכרון של המין האנושי ומועברים מדור לדור. הם חוצי תרבויות, ובאים לידי ביטוי באופן מובהק בסיפורי מיתוסים ואגדות עמים, בהזיות ובחלומות.

למשל, הדרך בה תינוק מתנהג כלפי אמו (יניקה, חיוך, בכי), מתעצבת, בין השאר, בזכות דמות אם ארכיטיפית הטבועה במאגר הגנטי שלו, המכילה את כל ההיסטוריה האנושית של יחסי אם-צאצא. ההתנסיות של התינוק עם אמו, כמו גם הידע הטבוע בו ברגע הלידה, מבססים אצלו צבר של אסוציאציות אל האם, שכונה בידי יונג בשם תסביך. אותו תסביך אם, מלווה את התינוק במהלך חייו הבוגרים ומנחה את הרגש ואת ההתנהגות במצבים מסויימים. למשל, במידה והקשר עם האם הוא נורמטיבי, הילד יהיה מסוגל בבגרותו לשאוב בשעת הצורך סיפוק ונחמה מדמות האם הטובה שהופנמה אצלו. במידה והקשר אינו נורמטיבי, התסביך עשוי לעורר פחד מאינטראקציות וקושי לתת אמון באנשים, בשל הנסיון האישי השלילי עם האם הממשית.

הארכיטיפים הינם רבים מספור, אך ישנם כאלה שהתפתחו בצורה כזו שניתן לראותם כמבנה בסיסי ועצמאי של האישיות. אלו הם ארכיטיפ הצל, הפרסונה, האנימוס והאנימה.