העברה נגדית (Counter Transference)

אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, הגדיר כהעברה נגדית מצב שבו רגשותיו של המטופל והתפקיד שאותו הוא מייעד למטפל, משפיעים על רגשותיו של המטפל לפי המטופל.

תחילה הבין פרויד את ההעברה הנגדית כמכשול לטיפול, עליו אמור המטפל להתגבר בעזרת מודעות לתהליך העברה הנגדית ואנליזה עצמית. בהמשך הוא הבין שההעברה הנגדית, בדומה להעברה, עשויה לספק למטפל גישה אל חלקים בלתי נגישים בנפשו של המטופל. למשל, מטפל אשר חש בצורך עז לגונן על מטופל שנראה אסרטיבי ובטוח בעצמו, עשוי להבין באמצעות חקירה של רגשותיו, כי המטופל תלותי ונזקק למרות מעטה הביטחון. בהמשך הבינו תאורטיקנים שהעברה נגדית עשויה לעלות לא מתוך בתגובה לרגשות סמויים של המטופל, אלא גם מתוך אישיותו וקורות חייו של המטפל עצמו: למשל, מטפל שהמטופל שלו מזכיר לו דמות מעברו, עלול באופן בלתי מודע לפתח אל המטופל רגשות אשר הופנו בעבר לעבר דמות זו.