אאוזינופיל (eosinophil)

בהמשך ביצעתי אולטרסאונד שהראה כבד שומני ברמה קלה בינונית. האם יש להמשיך בירור נוסף או ששינוי התזונה יחזיר את רמות ה ggt לנורמה?

GGT הוא אנזים מאוד לא ספציפי ולכן עולה במגוון רב של מצבים כול מחלות ויראליות, שתית אלכוהול ולמעשה כל כל פתולוגיה בטנית. מאחר וכל שאר אנזימי הכבד תקינים ורק GGT גבוה, אין צורך לבצע דבר בשלב זה . בדיקה חוזרת עוד 3 חודשים

תודה רבה על תשובתך. זה מאוד מתריד אותי הנושא של הבארט שלי. אני בת 69. גילו לי את זה לפני כמה חודשים. צריך לקחת 40 נקסיום או שאפשר להוריד במשך הזמן אולי ל20? אולי מומלץ stretta במקום נקסיום? לא יודעת מה עוד אפשר לעשות למנוע מחלה נוראית.מניסיון שלך מה קורה עם מי שלקח נקסיום כל החיים ? מה %הסכנה? זה הפיתרון היחיד?

שלום אילנה, כתשובה לשאלתך - הכל זה עניין של עלות ותועלת או סיכוי וסיכון. אז מה יותר מסוכן - להיות עם בארט ללא טיפול, או לקחת נקסיום לכל החיים? התשובה היא שבארט לא מטופל מסכן אותך הרבה יותר בהתפתחות סרטן וושט, מאשר הסיכוי הזעיר מאוד מאוד שיתפתח סרטן קיבה בעקבות טיפול בנקסיום. לאור זאת במקרה שלך אין כלל התלבטות.

גילו לי בגסטרוסקופיה תסמונת בארט ללא דיספלזיה. לוקחת 40 ג. נקסיום ולא יודעת אם אפשר לקחת את התרופה לאורך זמן .אומרים שיכוה לגרום לסרטן זה נכון? ואז מה אפשר לעשות?

שלום חיים, אני מצטער לשמוע על סבך. לממאירות ושט יש לעתים נדירות קשר גנטי ואז מדובר בתסמונות מאוד נדירות. למשל תסמונת פוץ- יגר. הגורמים השכיחים יותר קשורים להרגלים כמו שתיית אלכוהול ועישון, גורמים תזונתיים הקשורים יותר לתזונה של מזרח אסיה. בין הגורמים לממאירות מסוג אדנוקרצינומה של הושט הם ריפלוקס שגורם לשינוי טרום ממאיר במעבר ושט קיבה ונקרא ושט ע"ש בארט. גורמי סיכון לריפלוקס וושט על שם בארט הם השמנה וסנדרום מטבולי (יתר לחץ דם, אי סבילות לסוכר, כולסטרול גבוה). לכן, בין השאר, חשוב לטפל בריפלוקס. בכל מקרה הקשר הגנטי לסרטן הושט קטן מאוד, אם קיים, כשאם תדאג לשלוט בגורמי הסיכון תוכל להפחית את הסיכון עוד יותר. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום, אני אחרי אנטיביוטיקה לחיידק האליקובקטור, לא ראיתי שיש לי הקלה, אני נכנסת לשירותים בין 8_10 פעמים ביום. איזה בדיקה ניתן לעשות כדי לבדוק בעיה אחרת, ודרכי טיפול

יציאות מרובות שאינן שלשול

חליתי בדלקת ריאות וקבלתי כדור בשם רוליד. סיימתי זאת ובשבוע השלישי קבלתי כאב יגרון חזק והצטננות חזקה ונטלתי מקסיפן כחמישה ימים. (3 כדורים ליום.) מאז קרו יל שני דברים :אצירת שתן ונישלחתי לצילום אולטקסאונד .במקביל יש לי כשש יצאות של קיבה ביום .כל פעם שאני מטיל קצת שתן אני חייב כתוצאה מלחץ להתישב ולהטיל קיבה. הקיבה רכה איננה שלשול.

מה עושים ? יש לציין שזה ללא כאבי בטן וללא .בחילות .לא אמרו לי לעשות בדיקה של בלוטות התריס.איזה טיפול מומלץ תודה

שלום שירה, את בהחלט צודקת שאחד הגורמים לריבוי יציאות (פעילות מעי מוגברת) הוא פעילות יתר של בלוטת התריס. במקרה כזה הTSH יהיה נמוך, ואני מציע שתבדקי אפשרות זו עם האנדוקרינולוג המטפל בך. חיידק ההליקובקטר גורם לרוב לכאבי בטן עליונה, בחילות, שובע מוקדם וכדומה, פחות ליציאות מרובות. נטילה של אנטיביוטיקה יכולה לשנות את מאזן החיידקים במעי (דיסביוזיס) ולהביא לעליה במספר היציאות. זה בדר"כ חולף לאחר זמן וניתן לשיפור על ידי שינוי תזונה (דיאטה דלת FODMAP עם פחות סוכרים פשוטים, חלב ניגר וכדומה). במידה והמצב נמשך מעבר לחודשיים-שלושה או מלווה בירידה במשקל, יציאות דמיות אני מציע שתגשי לגסטרואנטרולוג לבצע בירור מקיף יותר. בריאות שלמה, אייל הירש

מאחר והכאבים בבטן עליונה, הייתי משלים בדיקות דם לתפקודי כבד ולבלב, אולטראסאונד בטן ותבחין נשיפה לחיידק הליקובקטר פילורי. במידה ולא יימצא דבר - סביר כי הכל יחלוף מעצמו

לקפסולה יכול לקחת יותר זמן לצאת מהגוף . אין צורך לחפש את הקפסולה בצואה ולבדוק אם היא יצאה. בהתאם לסרט שהקפסולה משדרת אנחנו יודעים אם היא עברה למעי הגס וקפסולה שהגיע. לשם תצא החוצה. מקום לדאגה יש רק אם יש כאב בטן עז והקאות- זה מעיד על התקעות קפסולה ומחייב טיפול מיידי