זיכרון מפורש וזיכרון מרומז (Explicit Memory & Implicit Memory)

זיכרוננו מאפשר לנו להחזיק בכמויות אדירות של מידע: היום הראשון בגן, השחרור מהצבא, שמו של ראש הממשלה, איך לרכב על אופנים וכן הלאה. עצרתם פעם לשאול את עצמכם - איך מאורגן מידע זה במוחנו והיכן הוא מאוחסן?

לפי מחקרים בנושא שנערכו בתחום זה קיימים שני סוגי זיכרונות - זיכרונות מרומזים וזיכרונות מפורשים.

הזיכרון המפורש כולל מידע עובדתי, כגון ידיעת שמה של מלכת אנגליה, מהי השנה הנוכחית, מה תאריך יום הולדתך וכו', בעוד הזיכרון המרומז כולל כישורים כגון רצף הפעולות הנדרשות לצורך נהיגה ברכב, קילוף תפוח, שריכת נעליים ועוד.

כאשר אנו זקוקים למידע השייך לזיכרון המפורש אנו משתמשים בו באופן מודע (למשל, מחפשים בזיכרוננו מהי עיר הבירה של סין). לעומת זאת, כאשר אנו זקוקים לזיכרון השייך לזיכרון המרומז אנו "נזכרים" בו באופן אוטומטי ולא מודע. למשל, אין אנו חושבים על כך שעל מנת לעצור את הרכב יש ללחוץ על הברקס בעזרת הרגל השמאלית, אלא עושים זאת באופן אוטומטי. הזיכרון המרומז מורכב למעשה מיכולות מוטוריות, קוגניטיביות או תפיסתיות. אנו משתמשים ביכולות אלו מבלי להיזכר באופן מודע במידע אשר למדנו על מנת לממשן. למשל, מרגע שלמדנו לרכוב על אופניים, אנו רוכבים עליהם מבלי להיזכר באופן מודע ברצף הפעולות שיש לבצע על-מנת להשיג שיווי משקל.

ההוכחה לכך שישנן שתי מערכות של זיכרון ניכרת באופן בולט בעיקר אצל אנשים הלוקים באמנזיה. פעמים רבות סובלים אנשים אלו משכחה של פרטים בעברם ואינם מסוגלים לזכור מידע חדש, אך מסוגלים ללמוד ולזכור כישורים מוטוריים ותפיסתיים. דוגמא לכך היא מחקר בו לימדו נבדקים לקרוא בכתב ראי, יכולת אשר ניתנת לשיפור בעזרת אימון. הנבדקים הלוקים באמנזיה הראו שיפור בקריאה בדומה לנבדקים בריאים, אך לא יכלו להיזכר בשיעורים בהם למדו לקרוא בכתב ראי. כלומר, הפרוצדורה נלמדה בעוד שתהליך הלמידה נשכח.

את הזיכרון המפורש נהוג לחלק לזיכרון סמנטי וזיכרון אפיזודי. הזיכרון האפיזודי מכיל אירועים בעלי משמעות אישית עבורנו, כגון הנשיקה הראשונה שלנו, מה עשינו אתמול בערב וכדומה. הזיכרון הסמנטי מכיל עובדות ואמיתות כלליות שאנו זוכרים, כגון שם המטבע בו משתמשים באירופה, מי גילה שכדור הארץ עגול וכן הלאה.