שאלות ותשובות - עמוד 909

נשמע כאילו גרמת לעצמך לנזק ע"י שפשוף מוגזם ללא חומר סיכה. המצב אינו מסוכן כלל, אך עליך להיזהר מזיהום משני של האזור, ולשמור על רמת היגיינה גבוהה. בפעם הבאה מומלץ להשתמש בחומר סיכה, או להפסיק לפני שיגרם נזק לעור. קרא עוד

קשה לפענח תוצאות צילום חזה על פי מלל בלבד, בלי לראות את הצילום עצמו, ובלי להתייחס לחולה עצמו. ציור אינטרסטיציאלי בריאות עשוי להעיד על דלקת ריאות, אך חשוב לדעת אם היה גם תסנין. אם לא, ייתכן שמדובר בזיהום ויראלי ולא בדלקת ריאות קלאסית. מעבר לכך, כמובן שיש משמעות לתמונה הקלינית. בועות תת-פלוארליות עשויות להצביע על אוויר חופשי שנמצא בין שתי שכבות הפלואורה, הקרום הכפול שעוטף את הריאות ומפריד ביניהן לבין בית החזה. שינויים פיברוטיים הם שינויים במרקם האלסטי של הריאות שנגרמים עקב דלקות חוזרות ונשנות, עישון וכו'. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לחיסון נגד דלקת ריאות (פנאומוואקס) יכולות להיות תופעות לוואי הכוללות: שכיח - תגובה באיזור ההזרקה; נדיר - חום, כאבי פרקים; נדיר ביותר אך מסוכן - אלרגיה המתבטאת בפריחה, קוצר נשימה וחולשה עקב ירידת לחץ דם. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

ציינת כי בביופסיית כבד נמצא granulomatous hepatitis. זוהי תשובה פתולוגית המלמדת כי בכבד שלך נמצאו ממצאים המכונים גרנולומות. גרנולומה היא מסה של רקמת דלקת שנוצרת בתגובה לזיהום כרוני, פציעה, מחלה אוטואימונית, גוף זר, או מסיבה לא ידועה. ישנן כמה מחלות היכולות לגרום לגרנולומות בכבד, כגון סרקואידוזיס, שחפת, זיהום פרזיטרי, זיהומים ויראלים, תגובה לתרופות, מחלה אוטואימונית הנקראת primary biliary cirrhosis ועוד. ב- 20% מהחולים לא ניתן לזהות מהי הסיבה לקיום הגרנולומות בכבד. בנשים בגילך, אחת המחלות העיקריות שיש לשלול כגורמות ל- Granulomatous Hepatitis היא Primary Biliary Cirrhosis. לא ציינת מה הסיבה שהובילה לצורך בביופסית הכבד. לפי הספרות, מרבית הנשים הן ללא סימפטומים והן מגיעות לביופסיית כבד עקב עלייה ברמות אנזימי הכבד (בעיקר אלקלאין פוספטאז) בדם המתגלה בבדיקה שגרתית, או עקב גרד טורדני חדש שסיבתו אינה ידועה. Primary Biliary Cirrhosis היא מחלה שסיבתה אינה ידועה אשר מתאפיינת בדלקת כרונית וחסימה של דרכי מרה תוך-כבדיות. למרבית החולים אין סימפטומים במשך זמן מה, אולם בשלבים מתקדמים מתפתחת מחלת כבד קשה, המגיעה לכדי שחמת ואי-ספיקת כבד. בלמעלה מ-90% מהחולים עם primary biliary cirrhosis מוצאים נוגדנים הנקראים Antimitochondrial Antibodies או AMA. לפי המידע שסיפקת, AMA שלילי, הסיכון למחלה זו פחות אצלך, אך זה לא שולל אותה לגמרי. כאשר תשובת בדיקת הנוגדנים שלילית, כמו במקרה שלך, יש להמשיך את הבירור ולבדוק את דרכי המרה התוך והחוץ-כבדיות על מנת לשלול Primary Biliary Cirrhosis ועל מנת לשלול חסימה חוץ-כבדית של דרכי המרה. הבדיקה המתאימה היא בדיקת בדיקת MRCP (קיצור של Magnetic Resonance Cholangiopancreatography). זו טכניקת הדמיה שבה משתמשים בתהודה מגנטית (MRI) להדמיית דרכי המרה והלבלב באופן שאינו פולשני. בשונה מאנדוסקופיה של דרכי המרה, בדיקת אינה מאפשרת התערבות טיפולית, כלומר זהו כלי אבחנתי בלבד, המאפשר לראות סימנים המכוונים (בדרך כלל היצרויות בדרכי המרה) לסיבת המחלה. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

מצג העובר הוא מונח המציין את החלק המוביל שנמצא בתעלת הלידה, או במילים אחרות,מהו החלק הראשון שיגיח לעולם. מבחינה רפואית, מצג ראש הוא המצג המועדף, ורוב העוברים אכן נמצאים במצג זה לקראת הלידה. מצג עכוז, Breech Presentation, הוא מצב בו החלק המוביל הוא העכוז של העובר. כיום כבר לא מאפשרים לידה וגינלית במצג זה, אלא פונים בדרך כלל לפתרון ניתוחי. כ-5% מכלל העוברים נמצאים במצג עכוז לפני הלידה. לגבי היפוך, קודם כל יש עוד זמן לתת לטבע לעשות את שלו: הסיכויים שהעובר יתהפך עד השבוע ה-36 הם כ-50% אצל אישה ולדנית (אישה שילדה בעבר), וכ-15% אצל אישה מבכירה (כלומר אישה שזו לידתה הראשונה). מעבר לכך, אפילו בשבוע ה-38 יש סיכוי של כ-20% שהעובר יתהפך באופן טבעי אם זו לו לידה ראשונה. אם העובר לא מתהפך באופן טבעי, הרפואה הקונבנציונאלית מציעה 2 חלופות. האחת היא לבצע היפוך חיצוני - ניסיון להפוך את העובר באמצעות הידיים, בעת מעקב באמצעות אולטרסאונד, ובצורה חיצונית, לא פולשנית. השניה היא ויתור על היפוך ופנייה לניתוח קיסרי. ישנן גם שיטות שחלקן מבוססות על נפלאות הרפואה האלטרנטיבית וחלקן שיטות מסורתיות או "שיטות סבתא" למיניהן: הליכה על ארבע, דיקור סיני (מובן שבאם את מחליטה לפנות לשיטה זו עלייך לוודא שמדובר במטפל /ת מוסמך/ת), "עמידות נר" מספר פעמים ביום, וטיפולים בשיטה הומאופתית. בכל דרך שתבחרי, חשוב שתהיי רגועה, ושתקחי בחשבון שגם פתרון ניתוחי הוא פתרון "טוב", עם יתרונות לא מעטים כאשר הוא מבוצע באופן מתוכנן. העיקר שיצא ולד בריא. אין טעם להתעקש מעבר למידה או להיות מדוכדכת עקב כך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

זיהום ע"י הרפס הינו מהזיהומים הותיקים והשכיחים ביותר בתולדות האנושות. נגיף ההרפס עשוי לפגוע בעור, במשטחים ריריים כגון חלל הפה והגרון, בעין ובאיברים פנימיים. 85% מהאוכלוסייה נחשפו בעבר לנגיף ההרפס, שלרוב גורם לפצעים חוזרים בשפתיים. כל זיהום על ידי נגיף ההרפס הפוגע בעור נקרא למעשה הרפס דרמטיטיס. הרפס יכול להופיע על פני כל משטח עורי בגוף: בקצה האצבע, בישבנים, בבית החזה והגב, במפשעות ועוד. ייתכנו מספר צורות התפשטות, להלן כמה מהן: 1. דרמטיטיס עורי מפושט או בשמו הרפואי Primary herpetic dermatitis - מחלה שמופיעה בדרך כלל בילדים צעירים ומאופיינת בפריחה בירכיים, פנים ומפשעות, בהרגשה רעה וחום. 2. באנשים עם בעיות אלרגיות של העור יכולה לקרות צורה קשה יותר של הרפס שנקראת אקזמה הרפטיקום, המלווה בחום ונפיחות בבלוטות הלימפה עם סיבוך אפשרי של זיהום חיידקי משני. 3. זיהום קצה האצבע. הטיפול הוא בחומר הקרוי אציקלוביר או זובירקס. הוא ניתן במשחה חיצונית, דרך הפה או דרך הוריד, לפי חומרת הזיהום. בנוסף ניתן לשים רטיות מים קרים על גבי העור. במקרים של זיהום משני של פצעי ההרפס בחיידק, יש לטפל אנטיביוטית. לפרטים נוספים: http://www.dermnet.org.nz/index.html קרא עוד

התופעה נורמלית לחלוטין, ובהחלט אפשר ורצוי להשתמש בדאודורנט מכל סוג שהוא. יש בשוק אינספור משחות וקרמים על בסיס טבעי שמטרתם מניעת ריח זיעה. חשוב כמובן גם להקפיד על היגיינת הילד, על מנת לחסוך ממנו עוגמת נפש שעשויה להיגרם כתוצאה מריח הזיעה. אם תכשירים אלה לא עוזרים, ומדובר לא רק בריח חריף של זיעה, אלא גם בכמות מוגברת, יש להיוועץ ברופא, שכן ייתכן שמדובר בהזעת יתר. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

נשאות של פקטור 5 ליידן ו- MTHFR גורמים קרישיות יתר. נכון כי הבעיה חשובה יותר בזמן הריון ושימוש באמצעי מניעה לנשים בגיל הפוריות, אך הוא גם חשוב לבירור אצל שאר משפחתך אם הם נוטלים תרופות מסוימות, ומפני שזה מעלה את הסיכון להיווצרות תרומבוזה, חסימה של כלי דם, פקקת ורידים, הן ברגליים והן במוח, כמו גם סיבוכים אפשריים נוספים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

- אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד