שאלות ותשובות - עמוד 909

נראה כי אחייניתך סובלת מסוג של אפילפסיה המאופיין בפרכוסי ניתוק הנקראים Absence Seizures (או בשמם הקודם- Petit Mal). פרכוסי ניתוק נדירים במבוגרים ומתחילים בד"כ בילדים בגילאים 4-12 שנים, יותר בבנות. הפרכוסים מאופיינים בהתנתקויות פתאומיות וקצרות בנות מספר שניות, והם כמעט ולא מורגשים, פרט לכך שהילד נראה בוהה ולא מגיב למספר שניות. לעיתים ההתנתקות מלווה בתנועות לעיסה, נשימה מהירה או מצמוץ. ישנם ילדים שיש להם מאות התנתקויות כאלה ביממה, והדבר פוגע מאוד ביכולת הקשב והריכוז שלהם ובהשתתפותם בפעילות הגן או הכיתה. כיון שהפרכוסים הם כמעט ולא מורגשים, בד"כ הרמז הראשון לאבחנה הוא חלימה בהקיץ, ירידה בהישגים בלימודים או התנהגות מוזרה, והראשון שידווח על כך יהיה המורה או הגננת. בשונה מפרכוס כללי רגיל, פרכוס ניתוק גורם לאובדן הכרה קצר מאוד שכמעט ואינו מורגש. הילד אינו נופל ארצה אלא פשוט חדל מלדבר או לזוז בוהה ואינו מגיב לסביבה. בסיום הפרכוס הוא חוזר לפעילות רגילה מבלי לזכור את האירוע. הסיבה אינה ידועה אך במקרים רבים יש סיפור משפחתי. פרכוסים אלה מגיבים היטב לטיפול תרופתי, הניתן בד"כ לתקופה מוגבלת של מספר שנים. הצפי להחלמה מצוין: עד גיל ההתבגרות יחלימו לחלוטין 75% מהילדים, בעוד שב 25% הנותרים פרכוסי הניתוק יקבלו צורה של מחלת הנפילה עם פרכוסים כלליים שידרשו טיפול תרופתי ממושך. עם טיפול נכון הילדה תוכל לחיות נורמליים לחלוטין, ללא נזק להתפתחות השכלית, עם התפתחות התנהגותית, רגשית ואינטיליגנציה תקינה. חומר קריאה נוסף תוכל למצוא באתרים: http://www.intelihealth.com/IH/ihtIH/WSIHW000/9339/9400.html קרא עוד

FSH הוא הורמון המעיד על רזרבת הביציות השחלתית. רמות תקינות אצל אשה פוריה נעות בין 5 ל-10 (הבדיקה נעשית לרוב ביום השלישי למחזור). רמה שמעל 15 משמעותה פוריות נמוכה. במצב כזה, יש הממליצים להימנע מטיפולי פוריות, כיוון שהסיכוי להריון נמוך והסיכוי להפלות גבוה. יש רופאים שימליצו על תרומת ביצית או על אימוץ. למיטב ידיעתי, הגבול למתן טיפולי פוריות בישראל עומד היום על רמה של 19 בערך ההורמון. כמובן שלצורך החלטה לגבי המשך הבירור והאפשרויות העומדות בפנייך עליך להתייעץ עם מומחה לפוריות. בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

תופעות הלוואי של התרופה ציפרלקס (escitalopram) הן בדרך כלל קלות ועוברות עם המשך השימוש. הו כוללות בחילה, יובש בפה, קשיי שינה, עייפות, הזעה מרובה וקשיים בתפקוד המיני. אומנם יש סיכוי לתופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול, אך אין קשר בין התרופה לבין כיב קיבה. מידע לגבי התרופה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=356 קרא עוד

בהחלט יש שיפור בתוצאות בדיקת הדם שלך. ההמוגלובין הוא כמעט בגדר הנורמה (עלה מ- 10.3 ל- 11.7). ה- MCV - גודל תאי הדם האדומים (הכדוריות האדומות) מעט נמוך עדיין, אך אינו מדאיג. קיימות עוד מספר בדיקות שכדאי להשלים כדי לקבל תמונה מלאה באשר למאגרי הברזל: רמת ברזל בדם, רטיקולוציטים, טרנספרין ופריטין. תוכלי לקרוא עד על הבדיקות שביצעת באינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=8 קרא עוד

תוצאות הבדיקה מעידות על כך שנדבקת בעבר בהרפס ושיש בגופך נוגדנים נגד הווירוס, אך אינך סובלת כרגע מהרפס. הווירוס תמיד נשאר רדום בגוף, ואכן יש תמיד סיכוי של התפרצות מחודשת, בעיקר בתקופות שבהן מערכת החיסון מוחלשת, למשל בזמן מחלת חום או סטרס. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

מיימת אשכים ביילוד היא הצטברות נוזלים בשק האשכים. תהליך הספיגה יכול להימשך עד כשנה. יכול מאד להיות שבשק האשכים נותרו עדיין נוזלים, וזה מה שנראה לך כאשך מוגדל וקשה. אם הנוזלים אינם נספגים לאחר כשנה, ושק האשכים מוגדל ומתוח, מומלץ לעבור תיקון ניתוחי על מנת לשלול את האפשרות שישנו בקע מפשעתי. יש לזכור גם שהגוף שלנו אינו סימטרי לחלוטין, ישנם הבדלים בגודל האברים בין שני הצדדים. לכן אשכים שאינם שווים בגודלם, ואינם תלויים בגובה שווה יכולים להיות תקינים. כל עוד שאין אודם, חום מקומי ורגישות, נראה כי זהו מצב שפיר שקשור במיימת האשכים. בכל מקרה, אמליץ לך להיבדק אצל כירורג ילדים על מנת שיתרשם מהמצב בבדיקה גופנית. ד"ר גיא פישמן - אינפומד קרא עוד

למעשה אתה מתאר כאבים בחזה לאחר ניתוח מעקפים וצנתורים טיפוליים רבים לאחרונה. כבר בשאלתך כתבת את האבחנות האפשריות לכאב בחזה שממנו אתה סובל. קשה מאד לחוות דעה ללא שיחה ובדיקה של המטופל, אך אוכל להסביר את הסיבות האפשריות לכאב ממנו אתה סובל. 1. כאבים בשל פגיעה באספקת החמצן לשריר הלב - אלה הם הכאבים מהם סבלת טרם הניתוח והצנתורים, ואלה הם הכאבים שבגללם בוצעו כל הפרוצדורות הללו במטרה לשפר את אספקת החמצן לשריר הלב. קיימים מקרים רבים בהם ישנו עורק כלילי (עורק שמספק דם לשריר הלב) מוצר שלא ניתן לפתוח או לעקוף אותו (זהו ה- PDA שלא מתאים להתערבות). במקרים אלה הטיפול הוא שמרני בלבד, וזה אומר טיפול תרופתי, הואיל ולא ניתן לפתוח את העורק החסום. 2. ריפלוקס קיבתי- ושטי הינו מעבר של חומצה מהקיבה לוושט, אשר מוביל לכאבים בחזה. הכאבים יכולים לדמות לכאבים ממקור שריר הלב, אולם אלה כאבים שטיפול בסותרי חומצה או מפחיתי הפרשת חומצה בקיבה עשוי להוביל לשיפור. 3. כאבים מסקולוסקלטליים הינם כאבים ממקור השרירים והעצמות של בית החזה. כאבים אלה יכולים לנבוע מטראומה (מכה לחזה) או כתוצאה ממתיחת שריר. גם מחלה ויראלית יכולה להוביל לכאבים שמקורם בשריר ובעצמות בבית החזה. הכאבים בד"כ מגיבים לטיפול סימפטומטי נוגד כאב (אופטלגין ודומיו), וחולפים לאחר תקופת מה. 4. לאחרונה הולכים וגוברים הדיווחים לגבי כאבי חזה לאחר צנתור עם השתלת תומכן (סטנט), המשוייכים לסטנט עצמו. כאבים אלה נקראים סטנטלגיה ונובעים מהימצאות הסטנט בעורק הכלילי והלחץ שהוא יוצר. כאבים אלה בד"כ חולפים לאחר חודש-שלושה חודשים מהצנתור. חשוב לציין כי סטנטלגיה הינה אבחנה שמגיעים אליה על דרך השלילה ושכל כאבים בחזה לאחר צנתור, חייבים התייחסות רצינית ובדיקות מקיפות, לעיתים אף צנתור נוסף, כפי שקרה אצלך. קיימות כמובן עוד סיבות לכאבים בחזה, אך אלו הן השכיחות יותר. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

תפקידיו של ויטמין D קשורים לוויסות משק הסידן והזרחן בגופנו, בניית עצם, ותהליכים נוספים. הוויטמין נוצר בעור או נספג מן המזון ועובר שינויים בעור ובכליה הגורמים לו להיות פעיל. לשם כך נחוצה חשיפה לשמש. מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שאחוז ניכר מאוכלוסיית העולם המערבי, המתגוררת בערים, סובל ממחסור כרוני בוויטמין D בשל חשיפה מועטה לשמש. כמה מחקרים אכן מזכירים קשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס ובין חסר בוויטמין D, אולם המנגנון הפיזיולוגי שמאחורי הקשר אינו ברור כל צרכו. יש לציין כי ערכי הוויטמין D שציינת אינם נראים נמוכים. לא פירטת את יחידות המדידה ואת ערכי הייחוס של המעבדה בה נבדקת: האם הערך חורג מגבול הנורמה? בהנחה ששאר הבדיקות שביצעת תקינות (במיוחד בדיקת PTH ובדיקת רמת הסידן), ובהנחה שאכן מדובר בחסר מבודד בוויטמין D (מצב שכיח למדי, כאמור), ניתן לטפל בבעיה בקלות על ידי נטילת טיפות ויטמין D. עוד על ויטמין D תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=8 קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד