שאלות ותשובות - עמוד 908

ישנן סיבות אפשריות רבות לעלייה ברמת הפרולקטין. אחת מהן היא הריון, אך לדברייך, אופציה זו נשללה. סיבות אפשריות אחרות הן גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח (אדנומה), שחלות פוליציסטיות, הפרשת יתר של בלוטת יותרת המוח, תת-פעילות של בלוטת התריס, גידולים המפרישים פרולקטין ואינם במוח, בעיות בתפקוד כליות ומחלת אדיסון. בנוסף, השרירן יכול לגרום לעלייה ברמת הפרולקטין. אמליץ לך להמשיך את הבירור דרך הגינקולוג המטפל שלך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אחוזי ההצלחה בטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי עומדים על 90% אם נוטלים את הטיפול כדרוש, כך שהסיכוי שתחלימי בהחלט גבוה. החיידק יכול לגרום לפצעים בפה ובצידי הפה וגם לריפלוקס. הקשר בין הליקובקטר פילורי לבין ריפלוקס לא ברור, אך הוא יכול להיות קשור להיווצרות כיב הגורם להפרשה מוגברת של חומצה. איני יודעת אילו אנטיביוטיקות קיבלת כטיפול, אך הנפוצות ביניהן יכולות לגרום לתופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול, כגון כאבי בטן, בחילות והקאות. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

טחורים ופיסורות מאופיינים בדרך כלל על ידי שני מאפיינים משותפים: כאבים באזור פי הטבעת ודימום ברמות שונות. פיסורה היא סדק בעור באזור פי הטבעת, המלווה בכאב בזמן יציאות, עם או בלי דימום. הגורם לכך הוא מתיחה ניכרת של העור, בעיקר בזמן יציאה מאומצת. מזון עשיר בסיבים יגרום לריכוך הצואה, ושימוש זמני בחומרים משלשלים יוביל לאותה תוצאה, ובכך יקל על הכאבים עד החלמת האזור. מריחת משחת ניטרוגליצרין מעודדת ריפוי מהיר יותר של הפיסורה. טחורים נוצרים בשל גודש ורידי באזור הרקטום ותעלת פי הטבעת, הנגרם בגלל עליית לחץ תוך-בטני (הריון, מחלת כבד או ושט, פעילות גופנית מאומצת, חרדה, בעיית ניקוז ורידי). ישנם טחורים פנימיים וחיצוניים, על פי המיקום והקרבה "החוצה", וכמה מהם בולטים החוצה. הטיפול בהם הוא בעיקר על ידי הקפדה על שטיפה והיגיינה של האזור, משככי כאבים והימנעות מישיבה ממושכת. אם הטחורים ממשיכים להפריע, ניתן לטפל בהן באמצעות קשירתם על ידי גומיות מיוחדות הגורמות לניוון כלי הדם המדממים, על ידי הזרקת חומר הגורם לסגירתם של כלי הדם, ועל ידי כריתה כירורגית של הטחורים. הופעה של פיסורות אנליות היא תופעה שכיחה מאוד בנשים לאחר לידה. סביר להניח, על פי מה שתיארת, שמדובר באמת בפיסורה, אם כי יכול להיות שאלה טחורים, ולכן נדרשת בדיקה אצל רופא פרוקטולוג. לפי דעתי אין לך מה להילחץ: כנראה שמדובר באחד משני אלה, והטיפול יהיה בהתאם. אם הפרוקטולוג ימצא ממצא אחר, או שהוא יחשוב שצריך להמשיך את הבירור, הוא ישלח אותך לבצע בדיקת קולונוסקופיה למציאת מקור הדימום והגורם לו. כאמור, לפי מה שתיארת, לא סביר שזה יקרה. כאבי בטן עליונה אינם מתאימים כל כך למצב בו הכאב הוא בעיקר באזור האנלי, ולכן אם יש הכאבים נמשכים או מחמירים, פני לבדיקה אצל רופא המשפחה לשם בירור. מידע נוסף תוכלי למצוא בדף הבא ודרך מנגנון החיפוש באתר. http://www.infomed.co.il/analfissure.asp קרא עוד

קיים סיכון של 2.4% להריון מולארי נוסף, כך שהסיכוי להריון תקין טוב. [06/09/2006] קרא עוד

בדיקת EMG, או בשמה המלא אלקטרומיוגרפיה, היא בדיקה שנועדה לבדוק את תגובת השרירים לגירוי עצבי, והעוזרת במדידת מהירות ההולכה העצבית. הבדיקה מבוצעת כאשר מחט ובה אלקטרודה מוחדרת דרך העור לשריר. הפעילות החשמלית של העצב נרשמת ע"י האלקטרודה ומוצגת על גבי מסך. הבדיקה אורכת כחצי שעה עד שעה, ועוזרת לאבחן מגוון מחלות עצביות ומחלות שריר. [21/07/2002] קרא עוד

דידרוגסטרון שייכת למשפחת הפרוגסטוגנים. פרוגסטרון הוא הורמון מין נקבי המיוצר על-ידי הגוף, ואשר פועל על רירית הרחם ומכין אותה לשתילת הביצית המופרית. הורמון זה חשוב גם לשמירת ההריון. תרופות של פרוגסטרון סינתטי נקראות פרוגסטוגנים, והן משמשות לטיפול במספר מחלות ומצבים. דידרוגסטרון ניתן דרך הפה לטיפול בבעיות וסת כגון: דימום יתר ואנדומטריוזיס. הפרוגסטרון מדכא את התפתחות רירית הרחם ומונע את התעבותה. כך נמנע דימום היתר (שהוא בעצם שחרור של רקמת רירית הרחם), והתפתחות של רקמת רירית הרחם מחוץ לרחם (אנדומטריוזיס). הוא גם משמש למניעה של התעבות רירית הרחם בהשפעת אסטרוגן בזמן טיפול הורמונלי חליפי לאחר תום הווסת בגיל המעבר. ייתכן ומתן תרופה זו בשבועות הראשונים של ההריון הוא כדי לעזור להריון להתרחש במקרה של תרומת ביצית או עקרות בנשים אשר אינן מייצרות מספיק פרוגסטרון. פרוגסטוגנים ניתנים גם כדי לשמור על ההריון כאשר לא נוצר בגוף מספיק פרוגסטרון. תופעות הלוואי כוללות: הפרעות וסת, פה יבש, השתנה מרובה, אובדן התיאבון, צמא, כאבי ראש, שינויים במצב הרוח, עייפות בחילה ועלייה במשקל. [23/08/2001] קרא עוד

קודם כל שיהיה בשעה טובה! הפלות טבעיות מוקדמות מתרחשות לרוב בין השבוע הרביעי לשבוע ה-20, והסיבה השכיחה ביותר להפלות מסוג זה היא הפרעות כרומוזומליות. סיבות נוספות להפלות מוקדמות הן הורמונליות, זיהומיות, שינויים אנטומיים וכן בעיות במערכת קרישת הדם. לגורמים חיצוניים כגון פעילות גופנית, קיום יחסי מין, הרמת משאות כבדים ועוד אין השפעה מוכחת, או לפחות אין לגורמים כאלה השפעה משמעותית על תקינות ההריון ועל התרחשות הפלות. על כן אין כל סיבה לחשוש. אך למרות האמור לעיל, הרמת משאות כבדים בזמן הריון, עלולה להעצים ולהחיש כאבי גב, ועל כן, אם אין ברירה, חשוב להשתדל להרים משאות (או ילדים...) בצורה נכונה ככל האפשר, כלומר: להשתדל לשמור על גב זקוף, ולבצע את הכיפוף מהברכיים. המשך הריון בריא! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ריספרדל , תרופה אנטי - פסיכוטית אטיפית, עשויה לגרום להפרעות הפיכות בתנועה כמו תרופות אנטי - פסיכוטיות רבות אחרות, אם כי בשכיחות נמוכה בהרבה. הפרעות אלו קרויות בשם תופעות אקסטרא - פירמידליות וכ- 5% מהנוטלים את התרופה עשויים לסבול מהן במידה זו או אחרת, בייחוד אלה המקבלים מינון גבוה. מדובר בתופעות הפיכות ותלויות מינון. התופעות האקסטרא - פירמידליות כוללות רעד, נוקשות ותפיסת שרירים, איטיות בתנועה, חוסר שיווי משקל, הפרעה בהליכה, עוויתות לא רצוניות בשרירים, תנועתיות יתר ואי שקט ברגליים, גלגול העיניים. הפרעה לא הפיכה לתנועה שנגרמת ע"י תרופות אנטי - פסיכוטיות נקראת tardive .dyskinesia הפרעה זו כוללת תנועות לא רצוניות בזווית הפה, העוויות בפנים ותנועות גלגול בידיים. תופעה זו נדירה מאוד בשימוש בריספרדל, וקשורה בד"כ לשימוש כרוני של שנים בתרופות טיפיות כמו האלידול (הלדול). קרא עוד

את מתארת מצב שנקרא שלפוחית שתן נוירוגנית neurogenic bladder. זהו מצב של הפרעה בתפקוד השריר של שלפוחית השתן (detrusor) ו\או שריר הסגר של השלפוחית (urinary sphincter) עקב בעיה עצבית. בצעירים פגיעות עצביות תיתכנה במוח או בחוט השידרה כתוצאה ממומים מולדים, פגיעות מוחיות עקב חוסר חמצן בזמן הלידה, טראומה, או מחלות עצבים ניווניות. הטיפול צריך להיעשות אצל רופא מומחה באורולוגיה של ילדים. מחקרים רבים בצעירים עם פגיעות בחוט השדרה הראו שריקון השלפוחית על ידי צנתור לסירוגין (הכנסת קתטר מספר פעמים ביום) עדיף על פני קתטר קבוע. קיים יתרון לצנתור לסירוגין גם בילדים צעירים. יש לרוקן את השלפוחית 4-5 פעמים ביום ובכל צנתור יש לנקז כ- 400-500 מיליליטר שתן. אם מבצעים צנתור כל 6 שעות והנפח המנוקז הוא 700 מיליליטר צריך לצנתר בתדירות גבוהה יותר (כל 4 שעות). ניתן גם להתאים את תדירות הצנתור לפי כמות הנוזלים ששותים במשך היום. צנתור לסירוגין מתאים לילדים ומבוגרים שיש להם את היכולת הפיזית והקוגניטיבית (שכלית) ואת המוטיבציה לבצע צנתור. כל אחד עם תפקוד טוב של הידיים יכול לבצע צנתור עצמי. ילדים צעירים ואנשים מבוגרים בדרך כלל מסוגלים לבצע זאת ללא בעיות. צנתור עצמי יכול להתבצע בכל מקום ולא רק בבית. לגבי מצבך, אם לא ידוע מהי הבעיה העצבית הגורמת לשלפוחית נוירוגנית בבנך (לא ציינת זאת בשאלתך), צריך בהחלט לברר את הסיבה. אם הסיבה ידועה ורופא אורולוג ילדים המליץ על טיפול בצנתור לסירוגין אז כנראה שזהו הפתרון העדיף. אם לבנך יש את היכולת הגופנית והשכלית לבצע צנתור עצמי, אז בהחלט כדאי לעודד אותו לקחת זאת על עצמו. צנתור עצמי יכול לשפר את הרגשת העצמאות, הפרטיות והנוחות וכן להגביר את המוטיבציה שלו. הוא צריך ללמוד את הטכניקה הנכונה והנקיה לביצוע צנתור עצמי בעזרת הדרכה נאותה של איש צוות רפואי מתאים. קרא עוד

רמות גבוהות באופן מתון של אנזימי GPT ו- GOT מראות על פגיעה קלה אך ממושכת בתאי הכבד. הגורמים למחלות כבד כוללים: מחלות זיהומיות כגון נגיפים הגורמים לדלקת בכבד כולל HCV מחלות גנטיות/מטבוליות כגון מחלת וילסון תרופות וטוקסינים כגון אלכוהול או הרעלת אקמול מחלות אוטואימוניות (מחלת חיסון עצמי) בהן הפרעה בוויסות מערכת החיסון גורמת לדלקת באיברים שונים בגוף ללא זיהום. בחלק קטן מהמקרים ישנה מחלת כבד אידיופתית או קריפטוגנית, כלומר הגורם למחלה איננו ידוע. רמת הנוגדנים הגבוהה של ANA (antinuclear antibodies) קרא עוד