שאלות ותשובות - עמוד 911

שנית, או scarlet fever בלעז, היא מחלת ילדים נפוצה ביותר, בדרך כלל בגילאים 5 עד 15. התסמינים הנפוצים ביותר של מחלה זו הם דלקת גרון, שנגרמת על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס, בדרך כלל מופיעה עם כאבי בליעה קשים, שקדים נפוחים ובלוטות לימפה מוגדלות באזור הצוואר. הדלקת מאובחנת על ידי משטח גרון ותרבית. חום גבוה של 38 מעלות ואף יותר. פריחה - נראית כמו רשת עדינה של נקודות אדומות קטנטנות צפופות מאוד, וכשנוגעים בעור יש תחושה כאילו נוגעים בנייר זכוכית. הפריחה מופיעה בדרך כלל 24 עד 48 שעות לאחר הופעת דלקת הגרון, ובדרך כלל מופיעה בתחילה באזור בתי השחי, מפשעות והצוואר, ולאחר 24 שעות מתפזרת לכל הגוף. הלשון נראית נפוחה ואדומה , מזכירה בצבע ובמראה תות שדה. הפריחה שהזכרתי מתחילה להתפוגג ולהתקלף בערך לאחר שבוע לאחר תחילת דלקת הגרון. במידה שילדתך באמת סובלת משנית, רופא הילדים יכול להתאים לה טיפול אנטיביוטי מתאים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד עוד באינפומד מדריך אבחון וטיפול עצמי - שנית קרא עוד

ישנן כמה מספר תרופות נגד הקאה המשמשות למניעת תסמינים של מחלת נסיעה מסוג אנטיהיסטמינים: דרמאמין או טראוומין ( דימנהידרינאט); פרותיאזין, פנרגן, או אוומין (פרומתאזין); סטונרון ( סינאריזין). איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד קרא עוד

נגע לקונרי - הכוונה לסוג של אוטם מוחי לקונרי הנובע מחסימת הזרימה בכלי דם קטן מוחי. סוג זה של אוטמים אופייני במיוחד לאנשים עם לחץ דם גבוה ונזק טרשתי לעורקיקי המוח. המילים "אירוע וסקולרי" אף הן מציינות אוטם מוחי. קרא עוד

מדובר בממצא שהודגם ב MRI ראש, ייתכן שבאחת מעצמות הגולגולות אולם לא פירטת. הממצא מרחיב את המבנה האנטומי אליו הוא שייך, למשל את העצם ממנה הוא צומח, ובעל צורה כישורית - מעין אליפסה, וכן עובר האדרה, כלומר יש בו כלי דם. יש להתייעץ עם הרופא שלך בהקדם באשר למשמעותו של הממצא, ייתכן ומדובר בתהליך דלקתי, אולם יש לשלול תהליכים אחרים. קרא עוד

תוכל לקרוא על כך בשאלה שנשאלה בעבר באינפומד: קרא עוד

תוכלי לקרוא על המחלה (Lichen planus) בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_081005_5.htm קרא עוד

מיאלופיברוזיס (Myelofibrosis) היא מחלה בה מתפתח פיברוזיס של מוח העצם (הרקמה המייצרת דם מוחלפת ברקמת חיבור), וייצור הדם עובר לאיברים אחרים - בעיקר הטחול והכבד. 10-20% מן החולים בפוליציתמיה ורה יפתחו מיאלופיברוזיס במשך 10-20 שנות מחלה. הביטוי הקליני של המחלה יכול להיות אנמיה - ולכן עייפות, סימפטומים הנובעים מן הטחול המוגדל, ירידה במשקל, חום והזעות לילה, כבד מוגדל והפרעות בספירת הדם. 15-30% מן החולים אינם סימפטומטיים. הטיפול היחיד שעשוי להביא לריפוי הוא השתלת מוח עצם, אך מדובר בטיפול קשה מאוד, שרק מעטים מן החולים יכולים לעמוד בו. טיפולים אחרים שעשויים להקל את המצב הם אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים) בשילוב עם סטרואידים, כמותרפיה כיום אינה בשימוש מקובל, שכן מחקרים הראו כי תופעות הלוואי שהיא גורמת והסיכוי להופעת מחלה ממארת עולים על התועלת שבה. הידרוקסיאוראה (הידראה - במינונים נמוכים יותר מאשר בפוליציתמיה ורה), אנאגרליד (תרופה המסייעת בהורדת רמת הטסיות), כריתת טחול (במקרים בהם הטחול המוגדל גורם לתופעות לוואי ולכאבים קשים), טיפול קרינתי לטחול או לאיזורים סימפטומטיים אחרים. תרופות אחרות הנמצאות בשימוש ניסיוני הן אינטרפרון אלפא, תלידומיד, Etanercept וגליבק. אגרילין (Agrylin) היא למעשה אנגראליד - תרופה הניתנת דרך הפה, שתפקידה העיקרי הוא הורדת רמת הטסיות בדם. יש להשתמש בתרופה בזהירות במקרה של מחלת לב. הידראה (Hydroxyurea) היא תרופה בעלת שימושים רבים, חלקם כנגד מחלות ממאירות, והיא נמצאת בשימוש גם בפוליציתמיה ורה ובמיאלופיברוזיס. קרא עוד

אם נגעת בו עם כפפות ושמרת על כללי הזהירות - אין סיבה לדאגה. בנוסף, קלבסיאלה בדרך כלל תוקף אנשים עם מערכת חיסונית ירודה. אם את בריאה, הסיכוי להידבק קטן עוד יותר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אז בואי ונעשה סדר: את סירופ האזיתרומיצין יש לקחת על קיבה ריקה (שעה לפני או שעתיים אחרי האוכל). את טבליות האזיתרומיצין אפשר לקחת, כמו שאמרה לך הסוכנת, עם או בלי אוכל. קרא עוד

הפרעה בפעילות בלוטת התריס (בלוטת המגן) אכן עשויה לגרום להפרעה נפשית. תת פעילות של הבלוטה עשויה לגרום לתמונה דמויית דיכאון (האטה בפעילות, ירידה בחשק, הפרעה בשינה) ואילו פעילות יתר של הבלוטה עשויה לגרום לתסמינים דמויי חרדה (דפיקות לב, קוצר נשימה, אי סבילות לשינויי מזג אוויר). במקרים קיצוניים עשוי ליקוי בבלוטת המגן לגרום אף לשינויים קשים עוד יותר ואפילו פסיכוזות (לדוגמה, הפרעה במהלך החשיבה). אלטרוקסין, תרופה לטיפול בתת פעילות בלוטת המגן אינה גורמת בדרך כלל לתופעות לוואי נפשיות, אם כי הרעלת אלטרוקסין עשויה לגרום לדפיקות לב, לעצבנות ולשינויים הדומים באופיים לאלו הנגרמים מפעילות יתר של הבלוטה. [29/01/2001] קרא עוד