שאלות ותשובות - עמוד 910
מאת: מערכת אינפומד
קודם כל, כל הכבוד לך על העירנות והדאגה שאת רוחשת לחברתך ולמצבה. בתקופתנו, בה שולט הרזון כאידאל של יופי, בעיות אכילה הן תופעה נפוצה שרק הולכת ומתגברת במשך הזמן, וחשוב מאוד לטפל במקרים אלה, מכיוון שההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת ואף להוביל למוות במקרים לא מעטים (15% מחולי האנורקסיה מתים כתוצאה ממחלתם). על פי מכתבך קשה לי לדעת באיזו הפרעת אכילה מדובר (אנורקסיה נרבוזה, בולמיה או הפרעת אכילה אחרת), אך עם זאת, גישות הטיפול די דומות: לרוב מדובר בבעיה שמקורה פסיכולוגי, אך תוצאותיה, כפי שציינתי, יכולות להיות הרות אסון ולהוביל אף למוות. הטיפול בהפרעות אכילה הוא טיפול פסיכיאטרי המשולב בטיפול קונבנציונאלי, תמיכתי, שמטרתו החזרת אספקת הקלוריות, האלקטרוליטים, הוויטמינים, המינרלים ושאר החומרים החיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף. לצורך כך צריך המטופל להכיר במצבו ולהיות מוכן לקבל את הטיפול. לחלופין, יש לאשפזו בכפיה אם מצבו גבולי ומסוכן. תפקידך הוא אפוא לנסות לדבר על ליבה של חברתך ולעודד אותה לגשת לטיפול. ייתכן שתידרש התערבות אגרסיבית יותר מצד הוריה מכורח היותם סמכותיים יותר. כמו כן, ציינת שחברתך מודעת למצבה ועושה את זה רק "לתשומת לב", ולדעתי זה מקור הבעיה - ייתכן שחברתך סובלת ממצוקה נפשית כלשהי, ומשוועת לתשומת לב. חשוב לברר ולעמוד על סוגיה זו בעזרת פסיכיאטר מוסמך שמתמחה בתחום. בכל אופן , אין להזניח את המצב, ובוודאי שלא לאפשר נסיעה להודו לפני שתאובחן ותטופל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
נגיף הווריצלה הוא אותו הנגיף אשר גורם לאבעבועות רוח (לרוב בילדות). המחלה וריצלה זוסטר, או שלבקת חוגרת, היא פריחה עורית, כואבת מאוד, הנגרמת על ידי הנגיף שנים לאחר שחולים במחלת האבעבועות. לאחר הזיהום הראשוני בנגיף, הוא נשאר רדום בגוף, ומצבים שונים, כמו היחלשות המערכת החיסונית, גורמים להתפרצותו מחדש. התפרצות שנייה של נגיף הווריצלה שנשאר רדום בגוף מתבטאת במחלה שנקראת שלבקת חוגרת. התוצאה שקיבלת יכולה להעיד או על זיהום בווירוס בעבר, או על כך שקיבלת חיסון לווירוס. אם בילדותך עוד לא ניתנו חיסונים לאבעבועות רוח, סימן שהיית חולה באבעבועות בילדותך, ולכן בדיקת הנוגדנים מסוג IgG חיובית. נוגדנים אלה נשארים בגוף לכל החיים. העובדה שנוגדנים מסוג IgM שליליים, מעידה כי לא מדובר בזיהום פעיל בהווה. מצורפים קישורים למידע נוסף בנושא מתוך האתר: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=3 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
שתיה מרובה עשויה להיות מסוכנת, משום שהיא עשויה לגרום לירידה ברמת הנתרן בדם. הירידה ברמת הנתרן בדם עשויה לגרום להצטברות של עודף מים בתאי מוח, ובמקרים חמורים להרס שלהם ולפגיעה קשה. באופן נורמלי - הכליות מפקחות על כך שכמות הנתרן שתופרש בשתן תהיה ביחס תקין לכמות המים הנצרכת, אך בהחלט עשויים להיות מצבים של שתיית יתר. הכמות המומלצת היא 2-3 ליטרים ביום. תוכלי לדעת אם כמות המים שאת שותה מספקת באמצעות צבע השתן שלך. אין הבדל אם שותים את המים בבת אחת או שמפזרים את השתיה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קרום הבתולין אכן יכול להיקרע מהחדרת אצבעות, תלוי בעוצמה שבה משתמשים בהחדרת האצבעות. מצד שני, יכול להיות שמדובר במחזור לא סדיר, ואז כמות הדימום שונה מהמחזור הרגיל. אני ממליץ לחברתך ללכת לגינקולוג ולבצע בדיקה גופנית. בכלל, מומלץ לכל בת מעל גיל 18 שמקיימת יחסי מין ללכת לבדיקה גינקולוגית שנתית ולהיות תחת מעקב. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
Klebsiella pneumoniae הוא חיידק שמקנן על העור ובמעי הגס. כאשר לעיתים הוא גורם לזיהומים במערכת השתן ובריאות. דלקת כרונית של דרכי השתן דורשת בירור אנטומי - ביצוע אולטרסאונד גינקולוגי ואולטרסאונד של מערכת השתן לבירור של זרימה חוזרת מהשלפוחית לכליות (רפלוקס), היצרות בשופכה, צניחת רחם ועוד, ושלילת מצבים החושפים לזיהומים חוזרים כגון סוכרת. אם נמצאה סיבה לזיהום כדאי לטפל בה, ואז בזיהום עצמו. בזיהום מטפלים בדרך כלל לפי רגישות החיידק לאנטיביוטיקה. אם הזיהום נמשך כל כך הרבה זמן ייתכן שמדובר בחיידק עמיד. עליך להיוועץ עם רופא נשים, אורולוג או רופא פנימי לגבי סוגי אנטיביוטיקות נוספות שיכולות לעזור. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לפי מיטב הבנתי, כוונתך אינה לפריצת דיסק אלא לקרע במניסקוס בברך. מניסקוס הוא סחוס בצורת חצי ירח, הממוקם במפרק הברך. תפקידיו הם ייצוב המפרק, בלימת זעזועים ומניעת חיכוך בין עצמות הירך והשוק. קרע במניסקוס גורם לכאב, נפיחות, רעש או נעילת הברך. אני מציעה שתקראי את המידע בתשובה הבאה, ואם יהיו עוד שאלות - את מוזמנת לפנות אלי או לרופא האורתופד המטפל. http://www.infomed.co.il/questions/q_050702_2.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בהחלט עשוי להיות קשר בין ירידה משמעותית במשקל לבין אי-סדירות במחזור החודשי, ואפילו אל-וסת (אמנוריאה). לא ציינת בכמה זמן מאחרת הווסת שלך, אבל המחזור החודשי רגיש להשפעות חיצוניות, ודילוג על וסת אחת הוא על פי רוב חסר משמעות קלינית. לעומת זאת, אל-וסת ממושכת (דילוג של יותר משלושה מחזורים) עשויה להיות הסימן הראשון למספר מצבים ראשוניים. במקרים של ירידה משמעותית במשקל, פעילות גופנית מאומצת ולחץ נפשי, הסיבה להפסקת הווסת היא ירידה בהפרשת הורמון בשם GnRH מבלוטת ההיפותלמוס. עם זאת, הסיבה השכיחה ביותר לאיחור בווסת היא הריון, ובשלב הראשון כדאי לבדוק את האפשרות הזאת. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בצקת היא הצטברות עודפת של נוזלים ברקמות הגוף. היא גורמת לנפיחות שיכולה להיות מקומית, כמו במקרים של פציעה או דלקת, או כללית, כמו באי-ספיקת לב. בבצקת כללית יכולים להיות מצבורים של נוזל בתוך חללי החזה (תפליט צדרי), בבטן (מיימת), או בריאות (בצקת ריאתית). הבצקת יכולה להיות תוצאה של אי-ספיקת לב, אי-ספיקת כליות, שחמת הכבד, דלקת כליות נפריטית, תסמונת נפרוטית של הכליות, הרעבה, אלרגיה או תרופות (לדוגמה, נגזרות של קורטיזון). לא ברור לי מאיזו סיבה החלה אצלך הבצקת, שכן חסרים לי פרטים על מצבך הרפואי הכללי, ולצערי, ללא בדיקה לא אוכל לעזור. חשוב מאוד לעבור בדיקת רופא אף-אוזן-גרון ובדיקת רופא ועיניים, ולעבור בירור מלא עד לאבחנה, כדי למנוע הידרדרות ופגיעה עצבית. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אתחיל בכך שיכול מאוד להיות שאמא שלך צודקת, ושהשינויים במחזור קשורים לגיל ההתבגרות. אבל זה לא אומר שלא כדאי לך ללכת לרופא נשים להתייעצות, ואולי אפילו לבצע אולטרסאונד ופרופיל הורמונליף דבר שנעשה בבדיקת דם פשוטה. PCOS - Polycystic Ovary Syndrome, תסמונת פוליציסטית של השחלות, היא מצב כרוני בנשים, המתאפיין במחזורים לא סדירים ובעליה ברמות ההורמונים הגבריים (טסטוסטרון). מצב זה יכול לגרום לשיעור יתר, לאקנה או להתקרחות. סימנים ראשונים מופיעים בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אבל לא אצל כל הנשים. לנשים עם PCOS יש בדרך כלל פחות משמונה מחזורים בשנה. תרופות ושינויים באורח החיים יכולים לאזן את הסימפטומים. הטיפול ההתחלתי נעשה על ידי גלולות למניעת הריון כדי לסדר את המחזור, וזה מוביל להפחתת הסימפטומים. המלצתי היא לגשת לגינקולוג ולערוך את הבדיקות הדרושות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד