איך מטפלים בחרדה כללית?

כשבוחנים חרדה כללית מבחינה קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית, אפשר לראות שהיא מופיעה בשני מישורים: האחד הוא תפיסת מצבי אי וודאות, והשני הוא דרך ההתמודדות עם מצבי חרדה על ידי דאגנות ואסטרטגיות אחרות

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 14/09/2014
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם אורלי שלח
פסיכותרפיסטית התנהגותית-קוגניטיבית (C.B.T)
הצג טלפון
i

כשבוחנים חרדה כללית מבחינה קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית, אפשר לראות שהיא מופיעה בשני מישורים: האחד הוא תפיסת מצבי אי וודאות, והשני הוא דרך ההתמודדות עם מצבי חרדה על ידי דאגנות ואסטרטגיות אחרות


האיום באי-וודאות


אנשים שסובלים מחרדה כללית רואים במצב של חוסר ודאות, קטן ככל שיהיה, מצב קטסטרופלי שאינם מסוגלים לסבול. חוסר היכולת לסבול מצב זה מזין ומלבה את החרדה הכללית, והיות שמצבי אי ודאות הם שכיחים בחיינו, אנשים אלו חיים בחשש תמידי והחרדה הופכת לכרונית. 


כתוצאה ממצב זה, הסובלים מחרדה מפתחים אסטרטגיות שונות להתמודדות עם המצב.


אסטרטגיות להתמודדות עם אי וודאות


אנשים הסובלים מחרדה כללית מפתחים לעצמם שיטות שונות להתמודדות. אחת מהשיטות היא דאגנות יתר. הם מאמינים שדאגנות גדולה תביא לכך שדברים שליליים לא יקרו להם וכי כך הם יהיו מוכנים לכל מצב שעשוי לקרות.


השיטה השנייה להתמודדות עם חרדה כללית היא הדחקת הדאגות, הם מאמינים כי החלפת הדאגות במחשבות חיוביות תביא לכך שניתן יהיה לשלוט בדאגות ובתוצאות. מצב זה גורם לשימור מצב החרדה היות ובכך שהם מונעים מעצמם את העוררות הרגשית המגיעה בעקבות הדאגנות ונמנע מהם תהליך העיבוד הרגשי, הלמידה וההבנה שמצב של דאגה אינו מסוכן למעשה.


מבחינה התנהגותית, חוקרים טוענים כי קיימות שתי צורות של התמודדות התנהגותית:

התקרבות – התנהגות זו מתאפיינת בחיפוש אישורים, בדיקה מרובה, נטילת אחריות מוגזמת וחיפוש מידע.

הימנעות – התנהגות זו מתאפיינת בהימנעות ממצבי אי ודאות.




טיפול קוגניטיבי התנהגותי


שיטת טיפול שנבדקה מחקרית והוכחה כיעילה בטיפול במצבי חרדה כללית נקראת השיטה ההתנהגותית קוגניטיבית. שיטה זו מחולקת לארבעה שלבים במהלכה לומד המטופל איך להתמודד עם המצב.


בשלב הראשון, הנקרא פסיכו הדרכה, המטפל מסביר למטופל את הרציונל העומד מאחורי הטיפול ואת הדרך הטיפולית בה יעברו. המטפל והמטופל ממשיגים בצורה משותפת את המצב וכן המטפל מדגיש בפני המטופל את הצורך בשיתוף הפעולה שלו ואת חשיבות התרגול בין הפגישות.


בשלב השני, הנקרא הבנייה קוגניטיבית, המטפל מבהיר למטופל את הקשר בין מחשבות ואמונות לבין התנהגויות ותגובות רגשיות, כך מבין המטופל מה היא ההבניה הקוגניטיבית הנוצרת אצלו במצב החרדה בו הוא נמצא. לאחר שהוסברה ההבניה הקוגניטיבית המטפל מזהה את הדפוסים המזיקים הקיימים אצל המטופל.


בשלב השלישי, הנקרא חשיפה, לאחר שהמטופל נחשף לדפוסים המזיקים נוצר ערעור של דפוסי החשיבה להם היה רגיל ונוצרת מוכנות גבוהה יותר מצדו להיחשף למצבי אי ודאות גדולים יותר בצורה הדרגתית גם במציאות וגם בדמיון.


בשלב הרביעי, הנקרא מניעת הישנות, כשלמטופל כבר יש כלים להתמודד עם מצבי אי ודאות והוא מסוגל להיחשף אליהם בצורה הדרגתית, מעודד המטפל את המטופל להמשיך להשתמש בכלים שרכש במהלך הטיפול, הוא מסביר למטופל כי קיימת אפשרות שתהיה מעידה זמנית אך מאשר כי יש בידי המטופל את הכלים להתמודד עם אפשרות זו וכן ממליץ המטפל לקבוע עם המטופל פגישת חיזוק כחודש עד שלושה חודשים לאחר סיום הטיפול.


אל תישארו עם החרדה לבד. ניתן לטפל בה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ולהשיג תוצאות טובות.


מאת: אורלי שלח, פסיכותרפיסטית התנהגותית-קוגניטיבית (C.B.T)

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם אורלי שלח השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חרדה ופוסט טראןמה
  • ענת
  • 25/05/2019 12:28
  • שלום.לפני שנתיים וחצי הובחנתי בהפרעת חרדה ו-ocd.חוויתי את התקף החרדה הראשון עקב מגורים של חודשיים בבית של קרוב משפחה וראיתי מהצד את התנהגות ביתו בת ה12 שהתנהגה באופן אלים מילולי ואף השליכה כסא על הרגל של אימה וגרמה לה לצלוע מספר ימים ובנוסף ראיתי את הילדה רודפת אחרי אחותה הקטנה עם מבט מפחיד בעיניים ורצונה להכותה שלא להזכיר שעל בסיס יומי נחשפתי לצרחות שלה ברמה שאני ומשפחתי התחלנו לחשוש מפניה.בשבועיים האחרונים של שהותי בביתם הילדה הפנתה את התנהגותה הבעייתית אליי ושינתה מילה שאמרתי וטענה שקיללתי אותה בפני אמה.דבר שלא קרה במציאות.מכאן המצב הדרדר והילדה ואמא שלה הפסיקו לדבר איתי וביום האחרון שהייתי לבד בביתם ביחד עם האמא והבת חששתי שהילדה תיכנסי לחדרי ותרביץ לי ולצערי קיבלתי את התקף החרדה הראשון שלי.אני נוטלת כרגע ציפרלקס 15 מיליגרם וויפאקס 150 מיליגרם ובמקרים קיצוניים נוטלת קלונקס.לצערי אני עדיין סובלת מתסמיני חרדה על בסיס יום יומי.עברתי מעל 30 טיפולים של סיביטי אך אלו לא עזרו לי .בחודשים האחרונים אני נמצאת במצב של דריכות:הלסת שלי ננעלת חזק והשריר ברגל שלי נמתח כל הזמן.בנוסף אני מאוד רגישה לרעשים יחסית קצת גבוהים מהמקובל ,קשה לי שמישהו מניח את היד שלו עלי,אני נבהלת אם בטעות הראש שלי נוגע בחפץ כלשהו וגם מרגישה שמי שנמצא קרוב אליי פיזית שהתנועתיות שלו מהירה מדיי.האם הפרעת חרדה יכולה להתפתח להפרעת פוסט טראומה?הפסיכיאטר שלי אמר לי בפגישה האחרונה שאני מתחילה לחוות סימנים שאנשים שיש להם פוסט טראומה מרגישים.הגיוני שמסיפור כזה אפתח פוסט טראומה או שמדובר בתסמיני חרדה רגילים?(דריכות יתר,בהלה,רגישות לרעשים חזקים...)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אוסידי
  • מורי
  • 23/05/2019 23:20
  • שלום וברכה,אנסה לתת קצת רקע על מצבי אני סובלת מאז היותי בת 17 מocd מחשבות טורדניות קשות .בהיותי בת 17 נבהלתי מתוך שינה והסביבה מוות של בן דודי הופיע הocd בהתחלה לא הבנתי בכלל מזה המחשבות הללו אם הזמן התחלתי לטפל והבנתי שיש לי הפרעה שנקראת ocd והתחלתי לקחת טיפול תרופתי אז אני לא זוכרת מה היה כיום אני מטופלת כבר המון שנים הפאקסט בהתחלה התחלתי ב20 מג אח''כ העלו לי ל40 הייתה לי תקופה ממש טובה של 5 שנים שאומנם היו מחשבות אבל למדתי להתמודד איתם ועם הכדור והייתי מאוזנת פחות או יותר התחתנתי עברתי שני הריונות שני לידות וחשבתי שנפטרתי קצת מocd אבל לפני חודשים הוא החליט לבוא לבקר שוב באופן קשה אני אומנם עובדת במשרד והכל ומטפלת בילדים אבל סובלת ממחשבות קשות ובוכה המון הפסיכיאטרית הציעה לי לעלות את המינון של הפאקסט ל50 מג נכנסתי לאינטרנט וקראתי שאנשים שנטלו תרופות מסוג ssri במינון גבוה יכולים לקבל התקף פסיכוטי מאותו רגע אני מפחדת לעלות את המינון מפחדת להחליף תרופה בקיצור מפחדת מהכל. לפני 10 שנים בערך שגם הייתה לי תקופה קשה הפסיכאטרית ניסתה לשלב לי אנטי פסיכוטים עם ssri כדי שהמחשבות יפחתו אך אחרי 3 ימים בגלל פרפנאן 4 מג הגעתי לבית חולים כי הפה שלי התעקם והפסיקו לי את הכדור המיידית. שאלתי היא כך האם אכן זה נכון שהמינון גבוה אפשר לקבל התקף פסיכוטי והאם עם אני מעלה ל50 יכול להיגרם לי איזה התקף פסיכוטי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיות שינה - הפסקת טיפול ssri עקב החמרה בבעיות שינה
  • יונתן
  • 23/05/2019 14:48
  • שלום ד"ר , נתנו לי לוסטרל בבוקר לבעיות שינה ובונדורמין בלילה , אני כבר חודש במינון של 25-50 מ"ג . האבחנה היא אינסומניה פסיכופיזיולוגית וחרדה משינה . הממה הבונדורמין כלל לא משפיע כאילו אני אוכל אותו והבעיות שינה החריפו , גם יש לי דחף לקום מהמיטה ואני לא שולט על זה (כאילו משהו מחכה לי בחוץ , כמו שקמים שמתרגשים ממשהו ) יש הסבל הוא רב , הפסקתי את הלוסטרל והשינה הקלילה של הכמה דקות ביום חזרה ושוב פיתחתי לחץ משינה . אני לא מבין ? למה נותנים כדור מעורר למישהו שסובל מחוסר שינה , כמו לוסטרל , ועוד לתת בונדורמין\סטילנוקס שאני כבר נרקומן מהכדורים האלה שלא עוזרים (בהתחלה עזרו יופי). הרגשתי שאני עומד למות , אמנם הייתי רגוע מאוד שבמחינה סוביקטיבית זה מיותר , כל עוד אני לא ישן , מה זה שווה ? אין לי מושג עכשיו מה לעשות הרופא יצא לחופשה . כרגע אני בלי כלום . אין לי שקט בראש מחשבות על מחשבות . אני רוצה שקט בראש זה הכל ואז אני נרדם בקלות הבעיה היא היקיצות .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
אורלי שלח אורלי שלח
פסיכותרפיסטית התנהגותית-קוגניטיבית (C.B.T). קרא עוד
תהילה גיגי הראל תהילה גיגי הראל
פסיכולוגית קלינית קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ