טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון (CBT for Depression)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון הינו סוג של פסיכותרפיה לדיכאון שמטרתו להביא להקלה באמצעות שינוי דפוסי החשיבה המאפיינים מצב של דיכאון, לצד עידוד להתנסויות חדשות בשטח. הטיפול מתקיים בפורמט של טיפול קצר מועד, אשר נמשך 12-30 פגישות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון – רקע

דיכאון היא הפרעה השייכת לקבוצה המכונה קבוצת הפרעות מצב רוח. קבוצה זו כוללת הפרעות כגון דיכאון מז'ורי, דיכאון אחרי לידה, מאניה ועוד. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בדיכאון שואף להקל על הסימפטומים הדיכאוניים מהר ככל הניתן. הוא מתבצע על ידי מטפל קוגניטיבי התנהגותי, לרוב פסיכולוג אשר עבר הכשרה רלוונטית. במצבי דיכאון בהם המצוקה חריפה במיוחד ופוגעת בתפקוד היום יומי, מומלץ לפנות לפסיכיאטר אשר ישקול מתן תרופות פסיכיאטריות, מסוג נוגדי דיכאון. בתחילת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בדיכאון מנוסחת המטרה בה יתמקד הטיפול, כלומר, מוגדרים הסימפטומים אשר המטופל מבקש עזרה בהתמודדות עמם. פעמים רבות הטיפול כולל מתן "שיעורי בית" בצורת מטלות והתנסויות שהמטופל מתבקש לבצע מחוץ לחדר הטיפולים, בין הפגישות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון – התמקדות בדפוסי חשיבה דיכאוניים

לפי גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בדיכאון, הסימפטומים הדיכאוניים, כגון עצב, חוסר חשק, וירידה בתפקוד, הם תוצר של מחשבות שליליות אוטומטיות. הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי אהרון בק כינה את המחשבות הללו הטריאדה הקוגניטיבית של הדיכאון. הטריאדה מורכבת משלושה סוגים של מחשבות אוטומטיות: מחשבות שליליות ביחס לעצמי, מחשבות שליליות ביחס לעולם ומחשבות שליליות ביחס לעתיד. למשל, הכללות כגון "תמיד אני עושה דברים על הצד הגרוע ביותר" או "אם לא הצלחתי, זה בוודאי באשמתי" הן דוגמאות למחשבות שליליות ביחס לעצמי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון שם את המחשבות הללו במרכז הטיפול, כאשר המטרה הראשונית היא לאתר את דפוסי החשיבה, להביא אותם למודעות המטופל, ולאחר מכן לאתגר אותם - כלומר, להראות למטופל שהם אינם רציונליים, שהם קיצוניים או גורפים מדי, ולא בהכרח משקפים את המציאות. מכך במסגרת זו, טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון שואף להחליף את דפוסי החשיבה השליליים בדפוסים יותר חיוביים וגמישים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון – למידה מהתנסות חדשה

אחת המטרות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון היא להחזיר את המטופל לתפקוד במהירות האפשרית. מטרה זו מבוססת על ההנחה כי התנסות בשטח תסייע לבנות את תחושת היכולת ואת הביטחון שלו ואף תספק הזדמנויות לקבלת פידבקים חיוביים מהסביבה. למשל, במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון מעודדים את המטופל להגביר את התפקוד בסביבת העבודה, לצאת למפגשים חברתיים ולקחת סיכונים בסיטואציות שמעוררות בו חשש מפני כישלון. פעמים רבות היציאה לשטח כוללת הכנה מוקדמת בטיפול. אחת השיטות הפופולאריות מכונה חשיפה הדרגתית, ובה המטופל נחשף לסיטואציות מאיימות באופן הדרגתי. תחילה הוא מדמיין את הסיטואציות המאיימות באמצעות דמיון מודרך, ולאחר מכן מתנסה בהן בשטח, החל ממצבים שמעוררים איום קל ועד למצבים מאתגרים יותר ויותר. במקביל ניתן ללמד את המטופל טכניקות הרגעה עצמית, אשר יכולות לעזור לו להתכונן ולהוריד את רמת החרדה, שכן זו עשויה לעלות לקראת ההתנסות ובמהלכה.