קרדיאונקולוגיה: להתמודד עם מחלת לב וסרטן

20% מחולי הסרטן סובלים גם ממחלת לב, שלעתים נגרמת בשל הטיפולים. כיצד הדבר משפיע על הטיפול ומה זה אומר לגבי סיכויי ההחלמה? מדריך

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 19/04/2015

20% מחולי הסרטן סובלים גם ממחלת לב, שלעתים נגרמת בשל הטיפולים. כיצד הדבר משפיע על הטיפול ומה זה אומר לגבי סיכויי ההחלמה? מדריך


ברור לכולנו שהקושי בהתמודדות עם מחלה קשה הוא גדול מאוד. המחלה הופכת לחלוטין את חייו של החולה, אך גם של כל בני משפחתו. אך מה קורה כאשר אדם חולה לא במחלה קשה אחת, אלא בשתיים? 


בשנים האחרונות התברר כי יותר ויותר חולים סובלים גם מסרטן וגם ממחלות לב וכלי דם. הבנה זו פתחה צוהר לתחום חדש, שנמצא עדיין בחיתוליו, ונקרא קרדיואונקולוגיה, שילוב בין קרדיולוגיה (טיפול במחלות לב) לאונקולוגיה (טיפול בסרטן). למרות היותו תחום התמחות חדש יחסית, הוא כבר תפס תאוצה בארץ ומספר בתי חולים (השרון, שיבא ובילינסון) כבר הקימו מחלקות קרדיואונקולוגיות. 


קראו עוד: סרטן השד: תמיד צריך לבצע כריתה?


20% מחולי הסרטן - סובלים גם ממחלת לב

מחלות ממאירות (סרטן) ומחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי דם) הן הגורמים השכיחים ביותר למוות בעולם המערבי. אם תצרפו אל ההתפתחות הרפואית, שהובילה לעלייה בתוחלת החיים ולהזדקנות האוכלוסיה, את העובדה שהפרופיל הדמוגרפי של חולים בסרטן וחולים במחלות לב הוא דומה - תגלו שאין זה מן הנמנע ששני המצבים הללו יתקיימו באותו חולה, בעת ובעונה אחת. 


זיהוי וטיפול מוקדם של מחלת לב משמעותו סיכוי גבוה יותר להחלים גם מהמחלה הממארת, מה שבעקיפין יסייע לטיפול במחלה הקרדיאלית. מחקר שפורסם על ידי החטיבה לקרדיולוגיה באוניברסיטת טקסס מצא שב-20% ממקרי הסרטן בחולים מבוגרים יש מעורבות של מחלה קרדיווסקולרית.


ישנם סוגים שונים של מחלות לב, ביניהן מחלות איסכמיות (ירידה באספקת הדם והחמצן לשריר הלב), מחלות מבניות (כגון הגדלה של שריר הלב) והפרעות בקצב הלב (כגון פרפור עליות). הטיפול בסרטן כולל מרכיב של קרינה, שעלולה לפגוע בקרום הלב ובשריר הלב, וכן מרכיב כימי בעל תכונות הרעילות לשריר הלב. מכאן שהטיפול עלול לגרום להחמרה של מחלה קיימת או להתפרצות של מחלה חדשה. 


אך ניתן להסתכל על המצב גם מהכיוון ההפוך: מחקר גדול שבוצע בקרב 9,203 איש מצא שחולים באי ספיקת לב היו בסיכון מוגבר לחלות בסרטן, עד כדי 68% יותר מקבוצת ביקורת ללא מחלת לב ברקע. 


חולים באי ספיקת לב. בסיכון מוגבר לחלות בסרטן


הסיבה למחלות הלב: טיפולים נגד סרטן

הגורם העיקרי להיווצרות של מחלת לב בחולי סרטן הוא פגיעה באנדותל של העורקים הכליליים כתוצאה מקרינה ישירה לבית החזה, כמו במקרים של סרטן השד או הודג'קין לימפומה. מחקר שנערך במחלקה לרדיולוגיה וסרטן באוניברסיטת פלורידה מצא שמעל 10% מהחולים שטופלו בהקרנות לחלל המדיאסטינלי (החלל בין שתי הריאות שמכיל את הלב) סבלו ממחלות לב, שהופיעו בממוצע תשע שנים לאחר מכן. 


חשוב לציין את העובדה שהתורם המשמעותי להופעת מחלת לב מאוחרת הוא דווקא מחלות רקע אחרות, כגון יתר לחץ-דם, הפרעות קצב וסכרת. כיום נוהגים להשתמש במכשור חדיש עם קרינה חלשה וממוקדת יותר, אך מכיוון שלמחלת לב לוקח שנים להתפתח - עדיין אין נתונים חד משמעיים לגבי השפעה ארוכת טווח של המכשירים האלה. עם זאת, סביר להניח שבשנים הקרובות נראה פחות חולי לב כתוצאה מטיפול בקרינה. 


קראו עוד: מחלות לב: כיצד תאבחנו, לפני שיהיה מאוחר מדי?


פן נוסף לטיפול בסרטן הוא הטיפול הכימותרפי. התרופות הכימותרפיות אומנם בטוחות יחסית במינונים נמוכים, אבל הופכות להיות רעילות במינונים גבוהים. אחד המנגנונים שהן יוצרות הוא כיווץ חזק של העורקים הכליליים, מה שעלול לגרום להיצרות וחסימה שלהם וכן עצירה של אספקת הדם לשריר הלב ואוטם. 


סרטן או לב: במה יש לטפל קודם?

הטיפול במחלת לב, ללא קשר לגורם, צריך להיות בראש ובראשונה מציל חיים. איגוד הלב האמריקאי (AHA) שם דגש על הרחקת גורמי סיכון, כמו הפסקת עישון, איזון לחץ דם וערכי סוכר, הורדת ערכי השומנים בדם ועיסוק בפעילות גופנית. לעומת חולים קרדיאליים (חולי לב), חולים קרדיואונקולוגיים לא יכולים לקבל את הטיפול המיטבי למחלת הלב ממנה הם סובלים. 


המקרה הקל הוא כאשר מדובר בחולים שסובלים מאיסכמיה של שריר הלב, שלרוב יחול שיפור במצבם לאחר הפסקה זמנית של הטיפול. המקרים המורכבים יותר הם חולים אונקולוגים שסובלים מאוטם בשריר הלב (AMI), כאשר נדרשת פעולה מהירה שתשקם את זרימת הדם בעורקים הכליליים. 


מקרים אלו ניתן לתת לחולים טיפול תרופתי, שמטרתו לבצע פתיחה מחודשת של כלי דם חסום. חשוב לציין כי בחולי סרטן, שסובלים מנטייה לדימומים, זה עלול להיות מסוכן, שכן הטיפול כולל מינונים גבוהים של תרופות אנטיקואגולנטיות (מונעות קרישה). לחולה המטופל בכימותרפיה מדובר בסיכון משמעותי, שכן הוא כבר סובל מכמות נמוכה של טסיות דם (האחראיות על הקרישה) ונטייה לדימומים פנימיים. 


אפשרות נוספת היא ביצוע של טיפול חודרני, המוכר יותר כצנתור. בחלק מן המקרים יש צורך בפעולה כירורגית, שכוללת החדרת צנתר לכלי הדם החסום ופתיחה מכאנית שלו על ידי תומכן (סטנט). חולים עם סטנטים מתכתיים מחויבים ליטול נוגדי קרישה למשך חודש לאחר הצנתור, כדי למנוע סתימה חוזרת (פּקֶקֶת). גם כאן התרופות עלולות לגרום לדימום בחולי סרטן ולעכב את המשך הטיפול בכימותרפיה, כך שהיתרונות בטיפול הקרידאלי צריכים להילקח בחשבון מול החסרונות של הטיפול האונקולוגי. המשמעות גדולה עוד יותר כאשר בוחנים השתלת סטנטים מצופים בתרופה בחולי סרטן.


אז מה, אם כן, נכון לעשות? כיוון שיותר חולים שורדים מחלות ממאירות, לעומת מחלות לב, מניעה וטיפול במחלת לב היא מטרת-על בחולים המטופלים בכימותרפיה. ישנה מורכבות גדולה בטיפול הקרדיאלי בחולי סרטן ויש צורך בשיתוף פעולה בין הקרדיולוג, האונקולוג והחולה על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר. 



פורום טיפול תומך בחולי סרטן

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • סבב שלישי בטיפול כימי?
  • נהורה
  • 06/05/2016 11:22
  • אחותי עברה לפני חצי שנה הקרנות ובהמשך 2 מחזורים של טיפולים כימיים בתרופת טמודאל ( כדורים) והמחלה התפשטה !!!( סרטן המוח, גליומה צרברי),ועכשיו,אחרי חצי שנה, האונקולוג המליץ על עוד 2 מחזורים נוספים של טיפולים בכדורי טמודאל ( בלי הקרנות). לדבריו, לפעמים הכימותרפיה משפיעה רק לאחר סדרה נוספת של טיפולים=רק אחרי הטיפול הרביעי. אנחנו פוחדים,כי המחלה התפשטה בתוך המוח,למרות הטיפולים,שכללו הקרנות וכימותרפיה. האם ידועים לכם מקרים ,שבהם המחלה נעצרה רק לאחר 3-4 מחזורים של טיפולים כימיים?? ההחלטה קשה, מה עושים??!!תודה רבה!!!

  • הדפס
  • היכן ניתן להשיג גלולות אסקדור לטיפול תומך בחולת סרטן
  • משה לוי
  • 21/04/2016 20:06
  • פריפרית והיפודנטי ממצאים בכבד
  • קובי
  • 20/03/2016 23:49
  • שלום בבדיקה PET השבוע התגלה קליטה פתלוגית GA DOTATATE בכבד פריפרית בסגמנט 8/7 ללא ממצא ברור ב CT ׁ ,ללא הזרקת חומר ניגודי. ב CT ב 2008 בשתי בדיקות אוגוסט ונובמבר עם חומר ניגודי הממצא היה כבד במימד ומרקם תקין מלבד למוקד היפודנטי זעיר באונה ימנית או בבדיקה השניה מספר מוקדים היפודנטיים זעירים בשתי האונות. מה המשמעויות -פריפרית לאומת היפודנטי האם נדרשת בדיקה MRI או CT נוספת תודה גדולה להבהרה קובי

  • הדפס
  • קליטה פתולוגית
  • ד"ר יוסף ברנר
  • 05/04/2016 22:59
  • הקליטה הפתולוגית בכבד בבדיקת ה PET, למרות שאין ממצא ב CT, מחשידה בבעיה מוקדית בכבד. קרוב לוודאי קשור לגידול נאורו אנדוקריני. ממליץ על מעקב או על ביופסיה מידית ד"ר יוסף ברנר

  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר עבד אגבאריה ד"ר עבד אגבאריה
רופא בכיר במחלקה האונקולוגית בבית חולים בני ציון קרא עוד
פרופ' דן אדרקה פרופ' דן אדרקה
הקים את היחידה לגידולי דרכי העיכול בבית חולים... קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ