5 גורמים מפתיעים לרמות שומן גבוהות בדם

טריגליצרידים הם סוג של שומנים בדם. כמו כולסטרול גבוה, המופיע לעתים קרובות לצד רמות גבוהות של טריגליצרידים, רמות גבוהות של טריגליצרידים מגדילות הסיכון לטרשת עורקים, מה שבתורו מעלה את הסיכון למחלות לב ולביקור אצל הקרדיולוג[1].

אם אֻבחנת עם טריגליצרידים גבוהים (היפרטריגליצרידמיה) סביר להניח שהמליצו לך לרדת במשקל, להפסיק לעשן, להתחיל לעשות פעילות גופנית סדירה, ולהפחית בסוגי מזונות שונים כגון פחמימות ריקות ושמן רווי[2]. תזונה בריאה ופעילות גופנית הם אכן גורמים חשובים להורדת רמות הטריגליצרידים, אבל יש גם אשמים מפתיעים אחרים שיכולים לתרום למצב. לפני בכתבה זו נסקור 5 מהם.

Naeblys |Shutterstock

תרופות

ישנן מספר תרופות שעלולות להשפיע על פרופיל השומנים בדם. תרופות קרדיו-וסקולריות, תרופות אנטי-פסיכוטיות, נוגדי פרכוסים, הורמונים ומדכאים מסוימים של מערכת החיסון, הם חלק מהתרופות הידועות יותר כבעלות השפעה שלילית על רמות השומנים בדם. במקרים מסוימים, זה תלוי במינון ובתרופה ספציפית, וההשלכות של תרופות אלו לטווח הארוך עדיין לא ידוע. בכל במקרה של עלייה ברמות השומנים בדם בעת נטילת תרופות אלו, יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת או עם קרדיולוג לגבי טיפול תרופתי חלופי[3].

אלכוהול

צריכת אלכוהול גבוהה קשורה לעלייה בטריגליצרידים, ונחשבת לגורם שעלול לגרום גם למחלות לב וכלי דם, מחלת כבד אלכוהולי ולהוביל להתפתחות של דלקת לבלב. היפרטריגליצרידמיה שנגרמת על ידי אלכוהול נובעות מהפרשת כולסטרול LDL, הפרעה בהתפרקות הטריגליצרידים בגוף, וזרימה מוגברת של חומצות שומן מסוג FFA (חומצות שומן חופשיות). עם זאת, צריכת אלכוהול קלה עד מתונה של אלכוהול דווקא עשויה להוביל לירידה בטריגליצרידים במקרים מסוימים, התלויים בין היתר בסוג המשקה ובאורח החיים של החולה[4].

סטרס

מתח פסיכולוגי יכול להוות גם הוא גורם סיכון להפרעות ברמות השומנים בדם[5]. במחקר[6] שבחן את ההשפעה של מתח נפשי על ריכוז הטריגליצרידים, השתתפו 100 חולים עם רמות שומנים גבוהות ו-100 משתתפים בריאים, עם רמות שומנים נורמליות. באמצעות שאלון נבדקו רמות החשיפה למתח והחרדה ב-6-12 החודשים האחרונים של כל המשתתפים. לאחר ניתוח הנתונים, נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות, שהצביע על כך שגורמי הלחץ ב-6-12 החודשים האחרונים ככל הנראה העלו את רמת הטריגליצרידים אצל חלק מהמשתתפים.

שינה

ממחקר[7] שבחן את הקשר שבין הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה, ורמות טריגליצרידים, נמצא כי קיים קשר בין הפרעות אלו לרמות שומנים לא חיוביות, כגון עלייה בטריגליצרידים וכולסטרול LDL.  ייתכן כי זו הסיבה שדום נשימה בשינה מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. לצד זאת, גם שינה מרובה נמצאה קשורה לרמות גבוהות של טריגליצרידים, ככל הנראה עקב עייפות ומחסור בפעילות גופנית[8].

גנטיקה

בדומה לכולסטרול גבוה, גם רמות גבוהות של טריגליצרידים עלולות לנבוע מהשפעה תורשתית - ריבוי וריאנטים בעלי סיכון גנטי היפרטריגליצרידמיה[9].

התופעה נגרמת לרוב עקב פגמים גנטיים בשילוב עם גורמים סביבתיים. מידת ההפרעה משתנה בהתאם למין, לגיל, לשימוש בהורמונים ולהרגלי תזונה. ברוב המקרים, ההפרעה אינה מורגשת עד גיל הבגרות המוקדמת[10].

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.