3 צעדים שיוציאו אתכם לעצמאות אישית

כולנו היינו רוצים לממש את הפוטנציאל שטמון בנו, אבל אינספור חסמים בתוכנו מונעים זאת. שלושה צעדים שיעזרו לכם להפסיק לפחד - ולהגשים את החלומות
כתבה פרסומית כתבת חסות


כולנו היינו רוצים לממש את הפוטנציאל שטמון בנו, אבל אינספור חסמים בתוכנו מונעים זאת. שלושה צעדים שיעזרו לכם להפסיק לפחד - ולהגשים את החלומות


בשנים האחרונות נראה שיש יותר ויותר אנשים שמדברים על הגשמה עצמית, ועוד הרבה יותר אנשים שמנסים לעזור לנו להשיג אותה. למעשה, בניגוד לדור של הורינו, ובודאי לדור שלפניו, חברת השפע הנוכחית היא כר פורה למחשבות על הגשמה עצמית. מדוע? 


אם נסתכל על פירמידת הצרכים של מאסלו (תיאוריה של הפסיכולוג אברהם מאסלו העוסקת במניעים של אדם בחייו), נראה שבתחתית הפירמידה נמצאים צרכים פיזיולוגיים בסיסיים, כגון חמצן, מזון, מים ושינה - צרכים קיומיים שביומיום אנחנו לא חושבים עליהם כלל מרוב שהם נגישים עבורנו. אבל אם נלך 70 שנה אחורה - ניזכר שזה לא כל כך מובן מאליו כמו שזה נראה לנו היום. 


קראו עוד: הגורם המפתיע שיעזור לכם להיות מאושרים


במדרגה הבאה של הפירמידה נמצאים ביטחון על רמותיו השונות (ובעת מלחמה, אכן שאר התחומים נזנחים). בהמשך: חברות, משפחה וקרבה מינית, ביטחון עצמי וכבוד - וכשיש את כל אלה, אנחנו פנויים לחשוב על ראש הפירמידה: מימוש עצמי.


ובימי שגרה אצל רובנו זה אכן כך - השלבים הראשונים של הפירמידה ממומשים, מה שכאמור לא היה בדורות הקודמים (לא בדור השואה, לא בדור הצנע, וגם לא במשבר הכלכלי של שנות ה-80). גם אם היום אין לנו כל מה שהיינו רוצים ועדיין אנחנו בוכים על מחירי הקוטג' והדירות - רבים מאיתנו מממנים גנים פרטיים לילדים וחופשות שנתיות. במצב רווחה שכזה, רובנו פנויים לחשוב על, נו, איך קוראים לזה - הגשמה עצמית. 


אבל מה עומד מאחורי אותו מושג חמקמק? הוא כל כך אישי וייחודי ולכן הוא קשה להגדרה. לא רק שעבור כל אחד משמעות ההגשמה העצמית היא אחרת, היא גם משתנה עם השנים. אם בגיל 19 אני רוצה להרגיש שאני מגשים את ייעודי בתפקידי הצבאי, חמש שנים אחר כך אני רוצה למצוא את עצמי בזוגיות שבה אני מרגיש מוגשם (ולא מובל, מבוקר או נשלט); בהמשך להגשים את עצמי בקריירה (המתאימה לי, שניווטתי אליה, ולא כזו שהחליטו בשבילי או שבמקרה מצאה אותי) ובהורות (שאני מחנך את ילדיי כמו שאני חושב לנכון ולא חוזר על הטעויות של הוריי או עושה ההפך הגמור). כמובן, כל אחד והתחומים הנכונים לו והשנים המתאימות לו להגשמה.


הגשמה עצמית. עבור כל אחד היא אחרת


למה זה כל כך קשה?

להגשים זה נורא מפחיד. כי אם לא אצליח, אז מה יחשבו עליי? (שקפצתי גבוה מדי, שהתלהבתי מעצמי יותר מדי, שמי אני חושב את עצמי, שמה פתאום בכלל ניסיתי...); אז מה אני אחשוב על עצמי? (שקפצתי גבוה מדי, שהתלהבתי מעצמי יותר מדי, שמי אני חושב את עצמי, שמה פתאום בכלל ניסיתי...).


קראו עוד: 12 הרגלים שיגבירו את הליבידו שלכם


להגשים זה נורא מפחיד. כי אם אצליח, אז מה יחשבו עליי? (שבטח מישהו עזר לי/ נתן לי כסף, שבטח לא עשיתי לבד); אז מה אני אחשוב על עצמי? (שזה בטח רק מזל, וזה לא באמת כי אני יכול; שזה שטויות; שחלמתי בקטן כי פחדתי לחלום בגדול; שמה אעשה עכשיו אם הגשמתי, האם יהיה לי האומץ לצאת להגשים חלום אחד, אולי גדול יותר?).


אז מה עושים?


צעד ראשון: להתיידד עם המילה הזאת, הגשמה 

להבין שזה לא קשקוש ניו אייג'י, אלא חלק חיוני מהחיים, ושאני לא רוצה לבזבז יותר את חיי. להבין שההגשמה העצמית שלי תתרום לאושר שלי, וכשאהיה מאושרת יותר - גם כל מי שסביבי יהיה מאושר יותר. להחליט להגשים, גם אם זה דורש לגייס אומץ לעמוד מול ההורים או החברה (שהחליטו, למשל, שהייטק זה יותר נחשב, אבל אני כל חיי חלמתי להיות גנן!).


צעד שני: להבין שהגשמה היא תהליך 

ולא מגיעים ברגע לעמוד על הפודיום ולקבל את המדליה. התהליך מתחיל, כמו כל תהליך - בקביעת יעד וברשימת תתי-המטרות בדרך אליו. את המטרות גוזרים לאחור: למשל, אם אני חולמת להקיף את העולם ביאכטה בעוד עשר שנים: מה אני צריכה לעשות בעוד תשע שנים, בעוד שמונה שנים, וכן הלאה - עד שאני מגיעה למה שאני צריכה לעשות מחר ובכל יום כדי שיקרב אותי ולו צעד אחד קטן אל החלום. 


צעד שלישי: לצעוק את החלומות 

לא לשמור אותם לעצמי. בעבר היתה לי אג'נדה פולנית כזו שעד שזה לא קורה, לא מספרים. לו הייתי מכירה את יובל אברמוביץ וה"רשימה" שלו לפני 20 שנה, היו נחסכים ממני הרבה כאבי בטן מלחץ. למה לצעוק את החלומות שלך ולא להתבייש בהם? כי אנשים רוצים, מוכנים ויכולים לעזור. צריך לגייס אומץ בשביל זה, נכון, אבל זה אחד מהצעדים ברשימת תתי המטרות בדרך אל החלום. למשל, אם אני רוצה זוגיות, לא להתבייש ברווקותי כי כל הבנות בגילי כבר נשואות עם ילדים, אלא להתחיל לדבר על זה. אולי מישהו מכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר את נסיך החלומות שלי?


 רוני לנגרמן-זיו היא מאמנת אישית מוסמכת מכון אדלר. לעמוד הפייסבוק של רוני



פורומים דיכאון וחרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דיכאון או השפעת כדור פסיכיאטרי? יוסי 26/02/2020 23:42
  • גבר נשואי אחרי אישפוז בכפר שאול נוטל זיפרקסה 10 מג פעמים ביום. פלוס דיפאלפ 500 פעם ביום. חזר לביתו ואין לו חשק מיני אין חשק ללכת לעבודה רוב היום במיטה מתעייף מהר. האם זה דיכאון או השפעת הכדורים?

  • + הוסף תגובה
דיכאון או השפעת כדור פסיכיאטרי? יוסי 26/02/2020 23:33
  • גבר נשואי אחרי אישפוז בכפר שאול נוטל זיפרקסה 10 מג פעמים ביום. פלוס דיפאלפ 500 פעם ביום. חזר לביתו ואין לו חשק מיני אין חשק ללכת לעבודה רוב היום במיטה מתעייף מהר. האם זה דיכאון או השפעת הכדורים?

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס ורד 08/04/2012 22:22
  • שלום רב, אני מטופלת בסרנדה 200 מ"ג שהפסיקו לעזור אחרי 10 שנים. וכבר ארבעה חודשים עם קלונקס 0.5X2 ביום לחרדות קשות מאוד. כמו כן נוטלת נורמיטן 12.5 מ"ג ביום. מאוד חשוב לי להיגמל מהקלונקס. איך עושים זאת ללא פגיעה בגוף ובנפש? היום אני לוקחת 0.5 בבוקר ו- 0.5 בצהריים. תודה רבה וחג שמח.

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 14/04/2012 20:44
  • שלום ורד, קודם כל המינון של קלונקס שאת נוטלת הוא מינון נמוך ובמידה ורוצים להפסיקו, אין צורך בתהליך גמילה, אלא הפסקה הדרגתית בקצב של חצי כדור פעם ב-5-7 ימים. חשוב להדגיש שבמידה ואת סובלת מחרדה קשה שקלונקס נותן לה מענה, מומלץ קודם כל, לפני הפסקתו, לשקול טיפול בנוגד חרדה שיעזור לך לצאת מהמצב ורק לאחר מכן לרדת מקלונקס. אנא תתיעצי עם הפסיכיאטר המטפל.

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס דון 30/01/2015 21:22
  • האם אפשר להיגמל מקלונקס אחרי 20 שנות טיפול והמינון הוא רק רבע כדור ליום. מדוע כאשר מנסה להוריד מקבלת התכווצות בפה ותחושות רעות.

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס דון 30/01/2015 21:22
  • האם אפשר להיגמל מקלונקס אחרי 20 שנות טיפול והמינון הוא רק רבע כדור ליום. מדוע כאשר מנסה להוריד מקבלת התכווצות בפה ותחושות רעות.

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר אירנה ספקטור סרבנוגור 04/02/2015 09:18
  • שלום רב, קלונקס הוא כדור הרגעה שמפחית תסמינים של חרדה באופן מהיר יחסית. בדרך כלל, הפסקת הטיפול מומלצת כאשר ניכר שיפור בתסמינים של הפרעת החרדה או תסמינים של חרדה שמלווים הפרעה אחרת (כגון דיכאון). הפסקת הטיפול בדרך כלל הדרגתית: מורידים רבע מהמינון היומי פעם בשבוע. הקושי להפסיק את הטיפול יכול לנבוע מתסמינים של חרדה שמופיעים עם הפסקת הטיפול, כלומר באותם המקרים בהם הפרעת החרדה עדיין פעילה. כמו כן, יתכנו תסמינים של חרדה שנובעים מעצם החשש מהפסקת הטיפול. מאחר ובמסגרת הפורום לא ניתן לבדוק באופן ספציפי מהי הסיבה שמקשה עליך להפסיק את הטיפול, מומלץ כי תפנה להתייעצות עם הרופא המטפל, במידת האפשר פסיכיאטרי.

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס גדי 26/02/2020 22:14
  • ב"ה אפשר לקבל הדרכה לגמילה מקלונקס. אני רק 4 חודשים לוקח 0.75 מ"ג ומאד קשה לי להיגמל מזה .

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס נץ 14/11/2015 02:02
  • https://klonexwordpresscom.wordpress.com/2015/11/14/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A1/

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!