אוסטיאופורוזיס: כל הגורמים ושיטות הטיפול במחלה שמדלדלת את העצם

אוסטיאופורוזיס הינה מחלה התוקפת נשים וגברים רבים, בייחוד בגיל השלישי, ופוגמת באיכות חייהם. מה הגורמים, מי נמצא בקבוצת סיכון ומהן שיטות הטיפול החדשניות ביותר?
כתבה פרסומית כתבת חסות


אוסטאופורוזיס (דלדול העצם) זכתה לכינוי המפוקפק "המגיפה השקטה" לא בכדי. כשליש מאוכלוסיית הגיל המבוגר לוקה במחלה, אשר פוגעת באיכות החיים ומקצרת אותם באופן ניכר. הכינוי מתייחס לנטייה של המחלה להופיע ללא סימנים מקדימים, כך שלרוב מגלים אותה רק כאשר נוצר נזק חמור, כמו שבר בעצם. אבחון מוקדם של המחלה יכול לעצור את התקדמותה ולהפחית את הסיכון לשברים, גם אם הוא לא מרפא אותה.


קראו עוד: הכירו את הפתרון החדשני לכאבי גב וברכיים


עצמותיו של אדם הלוקה באוסטיאופורוזיס נעשות פחות ופחות צפופות, ובעקבות זאת הופכות לשבירות יותר. התהליך מתרחש בהדרגה, כשבסופו השלד אינו מסוגל לשאת את העומס שנגרם עקב פעולות יומיומיות כמו עמידה והליכה, ואפילו חבלות קלות גורמות לנזק. כתוצאה מכך עלולים להיווצר שברים בחוליות עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמה. 


כאמור, ברוב המקרים המחלה מתגלה רק כאשר מופיעים סיבוכים מכאיבים ומסוכנים. לכן נודעת חשיבות גדולה למניעתה, באמצעות אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית רלוונטית. 



מה גורם לאוסטיאופורוזיס?


הסיבה המובילה לאוסטיאופורוזיס היא מחסור בהורמונים מסויימים, במיוחד אסטרוגן אצל נשים ואנדרוגן אצל גברים. עד גיל המעבר נשמרת צפיפות העצם בקרב נשים בריאות, בזכות פעילותם של ההורמונים הנשיים. לאחר הפסקת המחזור החודשי חלה ירידה דרמטית ברמות האסטרוגן בגוף האישה ומתחיל תהליך של איבוד עצם. גם נשים צעירות שסובלות מרמות נמוכות של אסטרוגן עשויות לפתח אוסטיאופורוזיס. 


גורם נוסף למחלה היא בעייתיות בקליטת סידן וויטמין D או מחסור בהם. כמו כן, ישנם גורמים נוספים אשר עשויים להחמיר את המצב הקיים, כגון היעדר פעילות גופנית, שינויים בתפקוד המערכת האנדוקרינית (בנוסף למחסור באסטרוגן), שימוש יתר בקורטיזון, בעיות בבלוטת התריס, גורמים תורשתיים וכן שימוש ממושך בתרופות אשר גורמות לעלייה בפירוק העצם, כמו אלה המכילות קורטיקוסטרואידים למשל.


אוסטיאופורוזיס

אוסטיאופורוזיס. נגרמת בשל מחסור בהורמונים מסויימים


מהם הטיפולים התרופתיים במחלה?

התרופות לאוסטיאופורוזיס מחולקות לשתי קבוצות: ישנן תרופות שמאטות את התקדמות אובדן העצם וישנן כאלה הכוללות מרכיבים בוני עצם ומסייעות בהעלאת מסת העצם. תרופות בונות עצם נמצאות ברובן עדיין בשלבי מחקר והחלו להיות נגישות לאוכלוסייה באופן חלקי בלבד.


התרופות המרכזיות בהן משתמשים לטיפול במחלה הן ממשפחת הביספוספונטים, ותפקידן להאט את תהליך הפירוק של העצם. תרופה אחרת לבלימת אוסטאופורוזיס שייכת לקבוצה שנקראת SERM - Selective Estrogen Receptor Modulators. תרופות אלו נקשרות לקולטני האסטרוגן בגוף ובכך מסייעות לבניית העצם.


בשנים האחרונות יצאו לשוק תרופות חדשות, אך עדיין לא נבחנו תופעות הלוואי שלהן לאורך זמן. "הצעקה האחרונה" בתחום הטיפול התרופתי באוסטאופורוזיס כוללת שלוש תרופות:


פרוליה (דנוסומב): נוגדן מונוקלונלי. זוהי תרופה ביולוגית הפועלת לעיכוב פירוק העצם וניתנת בזריקה תת-עורית פעמיים בשנה.


פורטאו: תרופה שמדמה את הפעילות של הורמון הפרא-תירואיד, ובכך מגבירה את קצב בניית העצם. התרופה ניתנת בזריקה תת-עורית יומית במשך שנתיים.


פרולוס (טריפארטיד): תרופה המכילה סטרונציום, מינרל שפועל בדומה לסידן מבחינת חיזוק העצם, כאשר הסידן חסר או לא נספג. בכך הוא מעכב את ספיגת העצם ומגביר את בנייתה. התרופה נצרכת כאבקה הנמהלת במים. 



מהם הטיפולים הטבעיים האפשריים?

סידן הינו מינרל חשוב להתפתחות השלד ולשמירה על העצמות, והוא בעל תפקיד מהותי בהפעלת אנזימים, קרישת דם, התכווצות השרירים ושמירה על קצב הלב. לכן הטיפול הראשוני במחלה כולל הקפדה על תזונה עשירה בסידן. אם לא מזינים את הגוף במזונות עשירים בסידן ברמה מספקת, הגוף מושך את הסידן מהעצמות ומשתמש בו לצרכים חיוניים אחרים, מה שגורם לאיבוד רקמת עצם ולהיחלשות העצמות. סידן מצוי במזונות כגון מוצרי חלב, טחינה, ברוקולי וכדומה. 


במידה והתזונה היומית אינה כוללת כמות מספקת של סידן, הרופא ימליץ על נטילת תוספי סידן, כאשר הנפוץ הוא זה המבוסס על סידן קרבונט (גיר). עבור חלק מהמטופלים נטילת תוספי הסידן גורמת לרגישות בקיבה או עצירות, ולכן מומלץ שהם יצרכו סידן ממקור טבעי, כגון אצות העשירות בסידן. 


רכיבים תזונתיים יעילים נוספים שמומלץ לצרוך, בנוסף לסידן, הינם ויטמין D, אשר מסייע בספיגת הסידן אל זרם הדם, וחומצות אמינו התורמות לחיזוק ולבניית עצמות.


קראו עוד: כאבי מפרקים: כיצד ניתן להקל על הכאב


פורומים גריאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ייעוץ בנוגע לאימי, אישה בת 68 בל 26/05/2020 00:00
  • שלום רב אני שואלת עבור אימי, אישה בת 68. חולת סכרת שהחריפה לה לפני מעל כשנתיים. מטופלת מטופלת בתרופות ג'ארדינס, טרוגלודק ואיזומפיק. וקרדילוק ללחץ דם. כתוצאה מהסכרת העיניים נפגעו, יש לה בצקות והיא מקבלת זריקות לתוך העיניים כבר שנתיים. ועדיין לא יודעים מתי הסוף.. שאלתי היא כזאת..מאז ההחנרה בסכרת היא שבר כלי. כאבי שרירים, כאבי פרקים, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות, חולשה, רצון לישון כל הזמן. לאחר פנייה לרופאת משפחה, נאמר לאימי שזנ כתוצאה מתרופות. האם יכול להיות שאיכות החיים כ"כ תפגע בגלל הטיפול לסכרת ( שכן התאזנה בזכות התרופות) לאיזה רופאה או הפנייה לבדיקה עלינו לבקש כדי לעשות לה בדיקות מקיפות ולנסות לעלןת על הבעיה? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
חולת סוכרת עם ריבוי תלונות ד"ר רון בן יצחק 26/05/2020 22:12
  • שלום רב מבין את המצוקה הגדולה. אמא סובלת מירידה תפקודית וריבוי תלונות. אני מציע לבצע הערכה גריאטרית כוללנית ובה התייחסות למצב רפואי, תרופתי, מנטאלי קוגניטיבי, פיזיקאלי וסוציו-ביולוגי. בהצלחה ד"ר רון בן יצחק

  • + הוסף תגובה
קטטר קבוע נתן 25/05/2020 11:18
  • שלום...אימי, אישה בת 88, בריאה באופן כללי, ואינה נוטלת תרופות קבועות. במשך השנים האחרונות טופלה בטיפולי הרחבת שופכה תקופתיים, לאחר שלפני מספר שנים עברה אצירת שתן. בשני הביקורים האחרונים לצורך טיפול ההרחבה אובחנה שארית שתן 300cc ו- 700cc, אציין שלפני כל טיפול היא נדרשת להתרוקן פעם אחת בלבד. בפעם האחרונה החליטה הרופאה המטפלת להתקין קטטר קבוע בטענה שהשלפוחית אינה פועלת באופן טבעי. שאלה ראשונה היא כמה זמן ניתן להעזר בקטטר קבוע? מעבר לזה, מאז שהותקן הקטטר, לפני 3 שבועות אימי מבקשת ללכת לשירותים כדי לתת שתן...כלומר יש לה את התחושה הטבעית בצורך להתרוקן, כמו בתקופה שקדמה להתקנת הקטטר. שאלתי, האם תחושה זו מעידה על כך שהשלפוחית חזרה לתפקד כרגיל וניתן להסיר את הקטטר? כמו-כן שאלה נוספת...האם ישנה בדיקה שאותה ניתן לבצע כדי לקבוע האם ניתן להסיר את הקטטר? אודה אם תוכלו לחזור אלי בהקדם באפשרי...תודה.

  • + הוסף תגובה
קטטר שתן ד"ר רון בן יצחק 26/05/2020 22:10
  • שלום רב מומלץ לבצע נסיון גמילה מקטטר שתן. הבדיקה להערכת שארית שתן ע"י בדיקה לא פולשנית בדיקת על-קול לנפח שארית לאחר ההשתנה. ללא שום קשר, מומלץ לבצע בדיקה פרמקולוגית להערכת אפקט כולינרגי של התרופות אותן נוטלת והאינטראקציות הבין תרופתיות שייתכן וזו הסיבה לאצירת השתן ה"חדשה" בהצלחה ד"ר בן יצחק רון

  • + הוסף תגובה
דמנציה לאחר ניתוח גל 19/05/2020 19:52
  • שלום, סבתי בת 97, לפני כחודש נפלה ועברה ניתוח לשבר בעצם הירך. הניתוח הצליח אבל מאז חלה הדרדרות קוגנטיבית משמעותית. בהתחלה היא תיקשרה חלקית והייתה מאוד מבולבלת. עכשיו אחרי השיקום הראשוני היא עברה לבית אבות. הבנתי שהיא עוד פחות מתקשרת, אולי בכלל לא. עד לפני הנפילה היא הייתה ממש בסדר, היא כן בשנה האחרונה קצת התחילה לשכוח דברים או קצת לא הבינה, אבל מאז הניתוח זו לא היא בכלל. האם אין מה לעשות ופשוט בגלל הניתוח היא הפכה בפתאומיות לדמנטית לגמרי? האם משכחים וחומרי הרדמה יכולים לעשות נזק כזה? יש סיכוי לשיפור, אולי אם החומרים יצאו מהגוף? תודה

  • + הוסף תגובה
הדרדרות מנטאלית לאחר ניתוח ד"ר רון בן יצחק 20/05/2020 10:21
  • שלום לנכד\ה המודאג\ת התופעה המתוארת אכן נפוצה בקרב קשישים בקהילה, הסובלים מירידה קוגניטיבית. יחד עם זאת, עלינו לשמור על אופטימיות מאחר וייתכן וסבתא סובלת ממצב של דליריום, האופייני לאחר פציעה, ניתוח, אשפוז ממושך. נדרש לבצע אבחון פסיכוגריאטרי, טיפול אדקוואטי והרבה סבלנות וסובלנות.לדליריום אטיולוגיה רחבה, הכוללת בראש וראשונה סיבות גופניות (חום, התייבשות, ירידה במלחים, מצבי דלקת או זיהום) מומלץ להיוועץ במומחה בגריאטריה בד"כ המנהל הרפואי במוסד גריאטרי מוסדר. בהצלחה ד"ר בן יצחק רון

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!