DSPS: התסמונת ש"מתחפשת" להפרעת קשב וריכוז במתבגרים

7% עד 16% מהמתבגרים סובלים מתסמונת פאזת השינה הדחוייה (DSPS), שמקשה עליהם להירדם בלילה - ולא מאפשרת להם להתעורר בזמן. התוצאה: איחורים וחיסורים, הירדמות בכיתה, והישגים לימודיים ירודים - שמאובחנים בטעות כהפרעת קשב וריכוז. מה ניתן לעשות?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 20/01/2016

רובנו הולכים לישון בלילה, ואם אין הפרעה מיוחדת שעות השינה די קבועות באוכלוסיה הכללית. זמן השינה נקבע על ידי שני תהליכים עיקריים: האחד הוא התהליך ההומאוסטטי, כלומר סך התהליכים הכימיים שמתרחשים בגוף, והשני הוא התהליך הסירקדיאני, כלומר מחזוריות יומית שמוכתבת על ידי השעון הביולוגי. 


קראו עוד: הפרעות שינה: מתי נחירות מעידות על בעיה חמורה?


השעון הביולוגי שמתזמן את השינה ממוקם בהיפותלמוס, מבנה מוגדר במוח שאחראי על תפקידים בסיסיים רבים כמו רעב, שובע, טמפרטורה ועוד. לאיזור זה מגיע גירוי אור מרשתית העין ומשם המידע של אור (יום) וחושך (לילה) מגיע לבלוטת האיצטרובל. בבלוטה זו נוצר מלטונין בשעות החושך. כאשר ישנה עלייה של רמת המלטונין אצל בני אדם מתחיל תהליך השינה. ייצור המלטונין מתרחש במחזוריות של 24 שעות, וכך מתקיים המחזור של שינה-ערות.



מה קורה כאשר חלה "תקלה" בשעון הביולוגי?

אחד הביטויים לתקלה כזו היא קבוצה מעניינת של הפרעות שינה. הפרעות שינה אלה מאופיינות בכך שתזמון השינה סוטה באופן ניכר מהנורמה, עד כדי קושי ממשי בתפקוד היומיומי. בקבוצה זו של הפרעות שינה מוכרות מספר תסמונות: תסמונת פאזת השינה הדחוייה (Delayed Sleep Phase Syndrome); תסמונת פאזת השינה המוקדמת (Advanced Sleep Phase Syndrome ); מחזוריות שינה לא סדירה (Irregular Sleep Wake Cycle), מחזוריות שונה מ-24 שעות (Non 24 hour Sleep Wake Cycle) ויעפת (jet lag). 


התסמונת השכיחה מבניהן היא תסמונת פאזת השינה הדחויה (DSPS). הלוקים ב-DSPS נרדמים בשעה מאוחרת מאוד ומתעוררים למחרת בשעה מאוחרת, לעיתים אף בצהריים או אחר הצהריים. הם מתלוננים על קשיי הירדמות ועל קשיי יקיצה בשעות ה"רגילות" ועל כך שכל ניסיון להירדם מוקדם יותר נכשל. במקרים קיצוניים אנשים אלה ישנים בשעות היום וערים ופעילים בשעות הלילה. השינה עצמה תקינה וכל זמן שהם יכולים לישון בשעות הדחויות אין להם למעשה תלונות או תסמינים. אך כאשר הלוקים ב-DSPS כן מצליחים לקום בבוקר, במאמץ רב, מתחיל להיווצר מצב של חסך שינה כרוני, שמחמיר את הפרעת השינה. 


תסמונת פאזת השינה הדחוייה. השכיחה ביותר מבין הפרעות השינה


התסמינים של הפרעה זו מתחילים במיוחד בגיל ההתבגרות, וההערכה היא כי שכיחותה בגילאים אלה נעה בין 7% ל-16%. לעתים התסמינים קיימים כבר בילדות המוקדמת, ונדיר שהפרעה זו מופיעה בגילאי ה-30. 


כיוון שהיא שכיחה כל כך בקרב מתבגרים, ניתן לראות כי בתקופת בית הספר נוצרים אצלם קשיים רבים: איחורים וחיסורים, הירדמות בכיתה, הפרעות קשב וריכוז, הישגים לימודיים ירודים, לעתים עד כדי נשירה מהלימודים, ועימותים קשים עם ההורים והמורים. בהמשך עלולים להיווצר קשיי הסתגלות ותפקוד בזמן השירות הצבאי, קושי להשתלב בלימודים גבוהים ובמעגל העבודה ואף קושי בבניית זוגיות ומשפחה. 


קרוב לוודאי קיים רקע משפחתי-גנטי להפרעה זו והגנים הלא תקינים הם אלה שמקדדים לשעון הביולוגי (circadian clock genes ). לא נדיר לשמוע מהמאובחנים עם הפרעה זו שיש בני משפחה נוספים שהם טיפוסי לילה מובהקים מגיל צעיר.  



כיצד מאבחנים את הבעיה?

מאחר שהמודעות להפרעת שינה מסוג זה הינה נמוכה, הלוקים בה עוברים על פי רוב בירורים שונים בכיוון הפרעות קשב וריכוז, הפרעות התנהגותיות מסיבות שונות והפרעות על רקע פסיכולוגי או פסיכיאטרי. הם אינם מאובחנים נכון ואינם מטופלים כראוי. 


האבחנה מתבססת על היסטוריית שינה מפורטת, היסטוריה רפואית מפורטת ובמיוחד נטילת תרופות או מחלות שעלולות לגרום לקשיי הירדמות, שלילה של הרגלי שינה גרועים (בין השאר צריכה גבוהה של קפאין בשעות הערב) או כל התנהגות שתורמת לדחיית השינה. 


הבדיקה האובייקטיבית נעשית על ידי אקטיגראף: מכשיר קטן דמוי שעון, המבוסס על מדידת תנועות, אותו עונדים על היד הלא דומיננטית למשך שבוע-שבועיים לפחות, כאשר ההנחייה הניתנת היא ללכת לישון כאשר מופיעים עייפות ורצון לישון ולקום ללא שעון מעורר וללא אילוצים. פריקת הנתונים מהאקטיגראף מראה בצורה גרפית את זמני השינה הטבעיים במשך מספר לילות.


בדיקת שינה ביתית או בדיקת שינה במעבדת שינה למשך לילה אחד אינה אבחנתית ואינה נחוצה, אלא אם יש חשד להפרעת שינה ראשונית בנוסף ל-DSPS.



כיצד ניתן לטפל בתסמונת DSPS?

הטיפולים האפשריים ב-DSPS הם טיפולים התנהגותיים, הכוללים הקפדה על היגיינת שינה טובה ובמיוחד על שעות שינה מסודרות, חשיפה לאור בהיר בשעות הבוקר ונטילת מלטונין בשעות הערב. טיפול עם כדורי שינה על פי רוב אינו יעיל ואינו רצוי. הטיפול הינו סימפטומטי ומאפשר התמודדות טובה יותר בעולם שמתחיל את היום בשעות הבוקר ה"רגילות", אולם אין שינוי בנטייה הבסיסית לטיפוסיות לילה. עם הפסקת הטיפול לרוב יש דחייה הדרגתית של פאזת השינה למצב הראשוני.


דרך נוספת להתמודד עם DSPS (אך פחות מעשית בתנאי החיים) היא התאמת אורח החיים ככל שניתן לזמני השינה המועדפים.



פורומים, הפרעות שינה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בעיות שינה בגיל 80 פלוס י.כ 23/11/2019 16:10
  • שלום. לאבא שלי, בן 80 פלוס, עם בריאות תקינה בסה"כ, יש הפרעות שינה. לאחרונה הוא יכול להרדם רק על ידי כדור שינה (הוא ניסה סטילנוקס ואמביין) וגם הם מספיקים לכ5 שעות בלבד ומשאירים אותו עייף בהמשך היום. הוא ניסה גם דיקור ואלפא סטים וגם ניסה מלטונין (בהמלצה של מעבדת שינה), ללא הועיל. אשמח להמלצה לכיוון נוסף, טיפול אלטרנטיבי שיכול לעזור, מומחה מומלץ וכו'

  • + הוסף תגובה
התמכרות לכדורי שינה אבי 30/10/2019 17:39
  • שלום, אבא שלי בן 58, מעשן ועובד בעבודה פיזית מאומצת. לאחרונה התחילו לו תופעות של התכווצויות וכאבי שרירים, חוסר תיאבון, מתח נפשי, מחשבות טורדניות ודיכאוניות ואף התקפי חרדה. אבי נוטל כדורי שינה מסוג בונדרומין כבר כמה שנים והגיע למינון של כדור וחצי לפני שנת צהריים ועוד כדור וחצי לפני השינה בלילה (סהכ 3 ביום). עם נטילת הכדורים התסמינים פוחתים משמעותית ולכן אנחנו חושדים שמדובר בתופעות לוואי של שימוש ממושך בכדורי שינה והתמכרות אליהם. האם אכן יש קשר בין הדברים? איך אפשר להיגמל מההתמכרות לכדורי השינה? האם ישנם תחליפים טבעיים מוכחים שיכולים להקל על התהליך? (מאוד מטרידה את אבא שלי המחשבה של להפסיק לקחת את הכדורים ולחזור למצב בו לא היה ישן בלילות)

  • + הוסף תגובה
למישהו יש ניסיון עם כדורי שינה מהדור החדש? ארנון47 23/11/2019 00:33
  • הובא לידיעתי שיש היום כדורי שינה מדור חדש שלא משבשים את תהליכי או שלבי השינה הטבעיים ובעצם מאפשרים לישון שינה איכותית ותקינה. במידה מדובר במידע אמין, הייתי שמח לקרוא הסבר מלומד אודות כדורי השינה הללו... וכמובן לדעת מהם שמותיהם? והאם הם ניתנים בישראל? כמו כן, אודה לכל מי שיוכל לכתוב על ניסיונו האישי עם כדורי שינה מהדור החדש ומבקש לציין את שם הכדור שעזר לו ומינון אם אפשר. תודה. sleeplessness.org.il

  • + הוסף תגובה
שינה לא רצופה אורן 10/11/2019 11:14
  • שלום שמי אורן ואני כבן 40, מזה כחודשיים השינה שלי היא לא רצופה (התחיל בבת אחת בלילה אחד). לרב מתעורר אחריי מספר שעות ו מתקשה להירדם שוב או נרדם שוב לכמה שעות ומתעורר שוב. ישנם לילות שאני ישן בהם בין 3 ל 4 ש׳ רצוףת ואחרים שאני מתעורר בממוצע כל שעתיים. הייתי אצל הרופא אשר נתן לי מרשם ל מלטונין לשבועיים הקרובים ואני תוהה האם ישנו צורך בבדיקות דם ואם כן מה הן? והאם הדבר יכול להצביע על משהו יותר אחר וחוסר השינה הוא רק הסימפטום של זה? בתודה אורן

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!