דלג לתוכן

בדיקת EEG (Electroencephalography)

נוירולוגיה
4 דקות קריאה
בדיקת EEG, הנקראת גם אלקטרואנצפלוגרפיה, היא בדיקה מתחום הנוירולוגיה שמודדת ומתעדת את האותות החשמליים של המוח. במהלך בדיקת EEG מונחות דיסקיות מתכת קטנות (אלקטרודות) על הקרקפת של המטופל/ת, אשר מתחברות למכונה שנותנת מידע על הפעילות המוחית. פעילות מוחית יכולה לעזור לאבחן ולנטר מצבים המשפיעים על המוח[1].

כל מצב שפוגע בתפקוד תאי עצב של המוח יכול להשתקף כהפרעה ברישום גלי המוח בבדיקת EEG: תהליכים הפוגעים במוח בצורה מוקדית מתבטאים ברישום כגלים איטיים באזור הנגוע; תהליכים הפוגעים במוח בצורה מפושטת כגון דלקת מוח, הפרעות מטבוליות, הרעלות ותהליכים ניווניים, גורמים להופעת גלים איטיים מפושטים, באזורים רבים. בשל כך, בדיקת EEG יכולה לשמש באבחון בעיות כגון הפרעות שינה, אפילפסיה, גידולי מוח, פציעות ראש, דמנציה, שבץ מוחי, דלקת מוח (אנצפליטיס) או בעיות תפקוד אחרות במוח. בדיקת אי אי ג'י גם מאפשרת לעקוב אחר פעילות חשמלית של המוח בזמן שינה מלאה או במצב של חוסר הכרה.

מה זה EEG

EEG הוא מכשיר שבו כל אלקטרודה המחוברות לקרקפת מתעדת פעילות חשמלית בקנה מידה גדול ומודדת זרמים חשמליים (או פוטנציאלים) הנוצרים ברקמת קליפת המוח המכילה כ-30 עד 500 מיליון נוירונים. בדיקת  אי אי ג'י בעצם מספקת מעין חלון הצצה למוח – היא מאפשרת תצפיות על תהליכים חשמליים המתרחשים בקליפת המוח. קליפת המוח היא שכבת המוח החיצונית, וקיימת סברה שהיא אחראית במידה רבה על הקוגניציה במוח: על התפיסה, הזיכרון, החשיבה, הרגשות, הפעולות וההתנהגויות. תהליכים בקליפת המוח כוללים איתות חשמלי בין נוירונים המשתנים פעמים רבות בטווח של 10 אלפיות השנייה (0.01 שניות). EEG היא הטכנולוגיה הזמינה היחידה עם יכולת מעקב אחר השינויים הדינמיים המהירים הללו. עם זאת, למרות שהבדיקה מספקות מדדים של דינמיקה בקליפת המוח, ישנן מגבלות משמעותיות לרישום EEG תוך גולגולתי, מה שלא מאפשר התרשמות של פעילות מוחית תוך גולגולתיות בקרב חולי אפילפסיה[2].

רישום מוחי של בדיקת EEG

מטרת הבדיקה

מאחר שבדיקת EEG בודקת ישירות את הפעילות החשמלית במוח, שימושה העיקרי הוא לגלות ולחקור אפילפסיה, מצב הגורם להתקפים חוזרים. בדיקת EEG מאפשרת זיהוי של סוג האפילפסיה, מה עשוי לעורר את ההתקפים וכיצד הכי טוב לטפל במטופל/ת.

מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות

אפילפסיה (כפיון) – מחלה המאופיינת בפעילות חשמלית מוגברת ובלתי תקינה במוח עם גלי מוח חדים או זיזיים. אצל חלק ניכר מחולי אפילפסיה, EEG משקף פעילות אפילפטית גם בין ההתקפים. צורת ההתפרצות החשמלית, שיכולה להופיע באזור ממוקם של המוח או בצורה מפושטת על פני המוח כולו, מסייעת לקביעת סוג ההתקפים של החולה. עם זאת, לחלק מהחולים יכול להיות EEG שמפורש כתקין, ולהיפך, במקרים נדירים, עלולה להופיע פעילות אפילפטית גם אצל אנשים ללא אפילפסיה.

אפשר להגדיל את רגישות הבדיקה על ידי רישום EEG במהלך שינה, לאחר מחסור בשינה או על ידי רישום רצוף במשך 24 שעות, באמצעות מכשיר נייד. לצד כל זאת, הבדיקה אמינה יותר לאבחון אירועים אפילפטיים כאשר היא מלווה בניטור וידיאו. הבדיקה מאפשרת רישום בו-זמני של הפעילות החשמלית במוח ומצלמת את התנהגותו של החולה בזמן ההתקף האפילפטי.

בדיקת EEG יכולה לגלות מה גורם לתסמינים מסוימים כגון בלבול, אובדן הכרה, אובדן זיכרון, פרכוסים, כמו גם לנטר מצבים בריאותיים קיימים כגון מחלת אלצהיימר או דמנציה, פגיעת מוח, זיהומים, כולל דלקת המוח, גידולים ועוד. במקרים מסוימים אף ייעשה שימוש בבדיקה במהלך ניתוח מוח או כדי לבדוק את פעילות המוח של מישהו בתרדמת[1].

אוכלוסיות בסיכון

במצבים רפואיים מסוימים יש צורך לשוחח עם הרופא/ה לפני הבדיקה. כך למשל, מי שסובל מפרכוסים, קיים סיכוי שהאורות המהבהבים והנשימה העמוקה של ה-EEG יעוררו התקף. יש לציין כי מדובר באירוע נדיר[3].


אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה

אין צורך בהכנה מיוחדת, אך רצוי לדווח לרופא/ה מראש אם נוטלים תרופות. מומלץ להימנע משתיית קפה, כי הוא עלול להשפיע על תוצאות הבדיקה, ולא למרוח תכשירי שיער כמו מרכך, קרם, ג'ל או תרסיס אחרי חפיפה, כי זה עלול להקשות על הצמדת האלקטרודות של המכשיר.

אופן ביצוע הבדיקה

הפעילות החשמלית נקלטת דרך אלקטרודות, המוצמדות בנקודות מוגדרות על פני הקרקפת ומוגברת פי כמיליון. הפעילות נרשמת כגלים בעלי תדירות משתנה על נייר או ישירות בזיכרון המחשב. האלקטרודות אינן מעבירות שום תחושות, הן רק מתעדות את גלי המוח.

הנה הדברים הצפויים במהלך בדיקת אי אי ג'י[4]:
 
  • מדידת ראש המטופל/ת וסימון הקרקפת בעיפרון מיוחד, כדי לציין היכן להניח את האלקטרודות.
  • הצמדת דיסקים (אלקטרודות) לקרקפת באמצעות דבק מיוחד. האלקטרודות מחוברות באמצעות חוטים למכשיר המגביר את גלי המוח ומתעד אותם בציוד מחשב.
  • לאחר שהאלקטרודות נמצאות במקומן, בדיקת EEG נמשכת בדרך כלל בין 20 ל-40 דקות. בדיקה לתנאים מסוימים מחייבת שינה במהלך הבדיקה. במקרה כזה, הבדיקה יכולה להיות ארוכה יותר.
  • במהלך הבדיקה יש להירגע, להרגיש נוח ולהיות עם עיניים עצומות. ברגעים מסוימים, ייתכן ויהיה צורך לפתוח ולעצום עיניים, לבצע כמה חישובים פשוטים, לקרוא פסקה, להסתכל בתמונה, לנשום עמוק לכמה דקות או להסתכל באור מהבהב.
  • הבדיקה מוקלטת וכל תנועת גוף נקלטת על ידי מצלמת וידאו בזמן שה-EEG מתעד את גלי המוח. הקלטה משולבת זו יכולה לעזור לרופא/ה באבחון ובטיפול.
  • במקרים מסוימים תתבצע בדיקת EEG אמבולטורי - ניטור ארוך יותר מחוץ לבית חולים/מרפאה. בדיקה זו יכולה לתעד פעילות מוחית לאורך מספר ימים, מה שמגביר את הסיכוי לרישום במהלך פעילות של פרכוסים. עם זאת, בהשוואה לבדיקת EEG המלווה בווידאו במרפאה, EEG אמבולטורי אינו טוב בקביעת ההבדל בין התקפים אפילפטיים להתקפים לא אפילפטיים.

בדיקת EEG לילדים

בדיקת EEG לילדים נמשכת בדרך כלל כ-60 עד 90 דקות. הסיבות שבגללן ילדים יכולים להזדקק לבדיקת EEG הן כדי לבדוק סימנים לפרכוסים, דום נשימה בשינה, זיהום במוח, גידול במוח. בדיקת EEG לילדים נעשית בדרך כלל כאשר מתגלים עיכובים התפתחותיים או תסמינים כגון אובדן הכרה, מוטוריקה או התנהגות חריגות. בדיקת EEG לילדים עוזרת לדעת אם התקפים או מצבים מוחיים אחרים הם הגורם לתסמינים. לרופא/ת ילדים יכולות להיות גם סיבות אחרות להמליץ על הבדיקה[5].

לאחר הבדיקה

לאחר השלמת הבדיקה, האלקטרודות יוסרו ומשחת האלקטרודות תישטף במים חמים, באצטון או בחומר אחר להסרה. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך לשטוף את השיער שוב בבית. אם נלקחו תרופות הרגעה כלשהן במהלך הבדיקה, תיתכן הישארות עד שהשפעת התרופות ההרגעה תפוג, ואז גם יהיה צורך בהסעה הביתה. כמו כן, גירוי או אדמומיות בעור עלולים להופיע במקומות שבהם הונחו האלקטרודות, אך זה יתפוגג תוך מספר שעות[6].

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה גורמת לכאב ונטולת סיכונים באופן כללי.

פענוח תוצאות

לאחר בדיקת אי אי ג'י יתבצע ניתוח של התוצאות על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך – תתבצע גם פרשנות של הקלטת הווידאו וגם רישום הפעילות המוחית. ייתכן שיהיה צורך לקבוע פגישה במרפאה כדי לדון בתוצאות הבדיקה[4].

 תוצאה תקינה אופיינית של בדיקת EEG באדם מבוגר במצב של ערנות ועם עיניים סגורות, היא פעילות אלפא באזורים האחוריים של המוח, ופעילות בטא מפושטת עם פקיחת עיניים. פעילות גלי טטא ודלתא מופיעה בגיל ילדות בערנות ובכל גיל במהלך שינה.

טווחי התדירות (מס' גלים לשנייה) של גלי EEG הם: דלתא (δ) - פחות מ-4; טטא (σ) בין  7-4; אלפא (α) בין  12-8; בטא (β) - מעל 13 גלים לשנייה. תדירות הגלים ברישום תלויה בגיל הנבדק/ת ובמצב ההכרה.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר יהודה ספקוטי
ד"ר יהודה ספקוטי נוירולוגיה
5.0
( 4 חוות דעת )
"דר ספקוטי מעבר למיקצועיות מרשימה. הינו אדם אנושי קשוב ואיכפתי. נסך בי בטחון ואמון. הלואי וכל הרופאים יהיו כמוהו."
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון נוירולוגיה
מנהל מחלקה לשבץ מוחי ומחלות נוירווסקולרית, בי"ח שיבא, תל-השומר
ד"ר שאול סטיר
ד"ר שאול סטיר נוירולוגיה
פסיכיאטר מומחה, נותן חוות דעת משפטית ונוירולוג מומחה.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

מאמרים בנושא EEG

מהי רפואה משלימה?
מהי רפואה משלימה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 09/05/2009

מה זה רפואה משלימה ולמה היא נהפכה לכל כך פופולארית? האם היא בטוחה ואיזה סוגי טיפולים משלימים יש? התשובות בכתבה לכתבה המלאה

אפילפסיה והריון: השאלות שחשוב לשאול- והתשובות
אפילפסיה והריון: השאלות שחשוב לשאול- והתשובות
ד"ר לילך גולדשטיין מאת: ד"ר לילך גולדשטיין 28/03/2022

האם מחלת האפילפסיה משפיעה על סיכויי הכניסה להריון, מדוע חשובה התאמה תרופתית בשלב תכנון ההריון, אילו שינויים תרופתיי... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום כאבי ראש ומיגרנה

בניהולו של פרופ' שלומית יוסט-כץ
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו