הפרעות שינה

הסימנים של נדודי שינה כוללים:

·               קושי בהירדמות בלילה

·               התעוררות במשך הלילה

·               התעוררות בשעה מוקדמת מידי

·               הרגשה שלא נחת מספיק לאחר שנת לילה

·               עייפות או ישנוניות במשך היום

·               רגזנות, דיכאון או חרדה

·               קושי בריכוז והתמקדות בביצוע משימות

·               שגיאות ותאונות רבות

·               כאבי ראש הנובעים ממתח

·               תסמינים בדרכי העיכול

·               דאגה מתמשכת בעניין השינה

נדודי שינה על פי רב נובעים מבעיה אחרת, בעיה רפואית הגורמת כאב, או שימוש בחומרים המשפיעים על השינה. 

הסיבות הנפוצות של נדודי שינה הן:

מתח

חרדה 

דיכאון

תרופות. תרופות מרשם שעלולות להשפיע על השינה כוללות תרופות נגד דיכאון, תרופות לטיפול במחלות לב ובלחץ הדם, תרופות נגד אלרגיה, חומרים ממריצים (כגון ריטאלין) וקורטיקוסטרואידים.

קפאין, ניקוטין ואלכוהול. קפה, תה, קולה ומשקאות אחרים המכילים קפאין ידועים כמעוררים.

בעיות רפואיות. כאבים כרוניים, בעיות נשימה, או מתן שתן תכוף עלולים לפתח נדודי שינה. בעיות רפואיות נוספות הקשורות בנדודי שינה כוללות דלקת פרקים, סרטן, אי ספיקת לב גדשתית, סוכרת, מחלות ריאה, מחלת רפלוקס, פעילות יתר של בלוטת התריס, שבץ, מחלת פרקינסון, אלצהיימר ופיברומיאלגיה.

שינוי סביבתי או שינויים בלוח הזמנים בעבודה.

הרגלי שינה רעים.

הפרעות שינה נרכשים. אלו עלולים להופיע כאשר מוטרדים באופן מופרז מחוסר היכולת לישון ומשתדלים יותר מידי להירדם. רב האנשים הלוקים בבעיה זו ישנים טוב יותר כאשר הם אינם נמצאים בסביבתם הטבעית, או כאשר אינם מנסים לישון, כמו למשל תוך כדי צפייה בטלוויזיה או תוך כדי קריאה.

אכילת יתר בשעות הערב המאוחרות.

נדודי שינה והזדקנות. נדודי שינה שכיחים יותר בגיל מתקדם. כאשר מזדקנים עלולים להופיע שינויים המשפיעים על השינה, ביניהם:

שינוי בדפוסי השינה. השינה פעמים רבות נינוחה פחות כאשר מזדקנים. שלבים 1 ו- 2 בתנועות העיניים הלא מהירות (NREM) אורכים זמן רב יותר ושלבים 3 ו- 4 אורכים פחות זמן. שלב 1 הוא שינה חטופה, שלב 2 הוא שינה קלה ושלב 3 הוא שינה עמוקה (דלתא) , הסוג הנינוח ביותר. 

משום שהשינה קלה יותר יש יותר סיכויים להתעורר. עם הגיל השעון הפנימי מתקדם, כלומר מתעייפים בשעה מוקדמת יותר בערב ומתעוררים בשעה מוקדמת יותר בבוקר. אולם אנשים בגיל הזקנה, עדיין זקוקים לאותו מספר של שעות שינה כמו אנשים צעירים יותר.

שינויים ברמת הפעילות. לעיתים אנשים בגיל הזקנה פעילים פחות מבחינה גופנית וחברתית.

שינויים בריאותיים. כאבים כרוניים הקשורים בדלקת פרקים או בעיות גב, דיכאון, חרדה ומתח עלולים להשפיע על השינה.

הפרעות שינה אחרות, כמו דום נשימה מתוך שינה וסינדרום הרגליים העצבניות, גם הן נפוצות יותר כאשר מזדקנים. דום נשימה מתוך שינה מופיע מספר פעמים בלילה וגורמם להתעוררות. סינדרום הרגליים העצבניות יוצר תחושה לא נעימה ברגליים וצורך כמעט בלתי נשלט להזיז אותן, דבר שעלול למנוע הירדמות.

שימוש מוגבר בתרופות. אנשים זקנים משתמשים בתרופות מרשם יותר מאנשים צעירים, עובדה שמגדילה את הסיכוי לנדודי שינה הנגרמים כתוצאה משימוש בתרופות.

כל אדם מתקשה לישון מידי פעם. אך הסיכון לנדודי שינה גדל במקרים הבאים:

נשים. הסיכוי של נשים לחוות הפרעות שינה  גבוה פי שניים משל הגברים. שינויים הורמונלים בזמן המחזור החודשי ובגיל המעבר (כאשר הווסת מפסיקה להופיע) משחקים תפקיד. נשים רבות מדווחות על בעיות שינה בתקופה שלפני הפסקת הווסת. בגיל המעבר זיעת לילה וגלי חום מפריעים לעיתים קרובות את השינה. הסברה הרווחת היא שבקרב נשים שעברו את גיל המעבר, החוסר באסטרוגן תורם לקשיים בשינה.

מעל גיל 60. בשל השינויים בדפוסי השינה, נדודי השינה מתגברים עם הגיל. על פי הערכות מסוימות, נדודי שינה מופיעים אצל כמחצית מהאנשים שמעל גיל 60.

הפרעה נפשית. תופעות רבות, כולל דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומתח לאחר טראומה (PTSD) מפריעות לשינה. התעוררות בשעה מוקדמת בבוקר היא סימפטום קלאסי של דיכאון.

מתח ולחץ. אירועים הכרוכים במתח רב עלולים לגרום לנדודי שינה זמניים. מתח רב במיוחד או מתח מתמשך, כזה הנובע לדוגמא ממות של אדם אהוב או מגירושין, עלול להוביל אל נדודי שינה כרוניים. עוני ואבטלה מגבירים אף הם את הסיכון של נדודי שינה.

עבודה בשעות הלילה או במשמרות משתנות. עבודה בשעות הלילה או במשמרות המשתנות בתדירות גבוהה, מגבירה את הסיכון לנדודי שינה.

נסיעות למרחקים ארוכים. יעפת (ג'ט לג) כתוצאה ממעבר בין אזורי זמן שונים, עלולה לגרום לנדודי שינה.

הרופא ישאל מספר שאלות ובנוסף יבקש למלא שאלון שיקבע את דפוסי השינה וההתעוררות ואת רמת הישנוניות בשעות היום. יתכן שיהיה צורך למלא יומן שינה במשך כשבועיים, במידה ועדיין לא מולא כזה.

הרופא יבצע בדיקה גופנית ויחפש סימנים לבעיות אחרות שעלולות לגרום נדודי שינה. בדרך כלל מבצעים בדיקת דם לבדיקת הפעילות של בלוטת התריס, או מצבים אחרים שעלולים לגרום לנדודי שינה.

במידה ויתגלו סימנים של הפרעות שינה נוספות, כמו הפסקות נשימה מתוך שינה או סינדרום הרגליים העצבניות, יתכן שתצטרכו לישיון במתחם של מעבדת שינה למשך לילה אחד. שם יערכו בדיקות שינה כגון בדיקות לניתור ורישום מגוון פעילויות גופניות בזמן השינה, כולל גלי מוח, נשימה, פעימות הלב, תנועות עיניים ותנועות גוף.

השינה חשובה לבריאות ממש כמו תזונה בריאה ופעילות גופנית על בסיס קבוע. הפרעות שינה מכל סיבה שהיא, עלולות להשפיע על האדם מבחינה שכלית וגופנית גם יחד. אנשים הלוקים בנדודי שינה מדווחים על איכות חיים ירודה, בהשוואה לאנשים שישנים היטב.

סיבוכים בעקבות הפרעות שינה כוללים:

·          תפקוד ירוד בעבודה או בלימודים

·          מהירות תגובה איטית יותר בזמן הנהיגה וסיכון גבוה יותר לתאונות

·          בעיות פסיכיאטריות, כמו דיכאון או הפרעה הקשורה בחרדה

·          משקל עודף או השמנת יתר

·          החלשות המערכת החיסונית

·          הגברת הסיכון והחומרה של מחלות ארוכות טווח, כמו לחץ דם גבוה, מחלות לב וסוכרת.

שינוי הרגלי השינה, תוך התייחסות לסיבות שגורמות לנדודי שינה, עשוי להשיב את השינה הטובה אצל אנשים רבים. הרגלי שינה בריאים – צעדים פשוטים כמו ללכת לישון בשעה קבועה ולהתעורר בשעה קבועה – תורמים לשינה עמוקה ולערנות בשעות היום. במידה וצעדים אלו אינם מועילים, יתכן שהרופא ימליץ על תרופות להרגעה ולשינה.

טיפול התנהגותי

טיפול התנהגותי מלמד הרגלי שינה חדשים ונותן כלים המסייעים להפוך את סביבת השינה לידידותית יותר לשינה. מחקרים מוכיחים שטיפול התנהגותי זהה ביעילותו ואף יעיל יותר מטיפול תרופתי. טיפול התנהגותי מומלץ בדרך כלל כצעד ראשון לפתרון בעיית נדודי השינה.

טיפול התנהגותי כולל:

·          חינוך להרגלי שינה טובים.

·          שיטות להרגעות.

·          טיפול קוגניטיבי.

·          שליטה על גירויים

·          הגבלת שינה.

·          טיפול אור.

·          תרופות

נטילת כדורי שינה, כגון זולפידרם (אמביאן), אסזופיצלון (לונסטה), זלפלון (סונטה), או רמלטון (רוזרם), עשויה אף היא לסייע בפתרון הבעיה.

בדרך כלל, הרופאים ממליצים שלא להסתמך על תרופות מרשם לתקופה של יותר ממספר שבועות, אך קיימות תרופות חדשות המאושרות לשימוש בפרק זמן בלתי מוגדר.

במידה ומלבד נדודי שינה קיים גם דיכאון, הרופא עשוי לרשום תרופות נגד דיכאון בעלות השפעה מרדימה, כגון טרזודון (דסירל), דוקספין (סינקואן, אדפין), או מירטזפין (רמרון).

מלאתונין היא תרופה, המשווקת כאמצעי עזר להתגברות על הפרעות שינה. הגוף מייצר באופן טבעי מלאתונין ומשחרר אותו אל זרם הדם. 

כמות המלאתונין המוזרמת אל הדם מתגברת החל משעות בין הערביים ומתמעטת לקראת הבוקר. אצל רב האנשים נטילת מלאתונין כתוסף מזון, אינה יעילה כטיפול נגד נדודי שינה. לא ידוע עד כמה בטוח להשתמש במלאתונין בפרק זמן העולה על שלושה חודשים.

ולריאן הוא תוסף מזון נוסף שנמכר כמסייע לשינה טובה. מחקרים מוכיחים שהוא יעיל באותה מידה כמו גלולת סוכר (תרופת דמה).