הפרעות שינה: מתי נחירות מעידות על בעיה חמורה יותר?

הפרעות שינה או שינה לא מספקת משפיעים בצורה נרחבת על הבריאות ועל ההרגשה הטובה היומיומית. מחקרים רבים מעידים על הקשר שבין שינה לא תקינה לבין סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז (ADD או ADHD), ירידה קוגניטיבית, שינויים במצב הרוח, השמנה, מחלות קרדיו-וסקולריות (יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ מוחי), סוכרת type 2, תסמונות כאב ופגיעה במערכת החיסונית.

קראו עוד: השיטה: כך תצליחו להירדם בפחות מ-60 שניות

רוב המבוגרים הבריאים זקוקים בממוצע לשש עד שמונה שעות שינה בלילה. מיעוט זקוקים לפחות שעות שינה או לשעות שינה ארוכות יותר. שנת לילה טובה היא שינה מרעננת, שאחריה אין עייפות או ישנוניות במשך היום. כאשר השינה אינה רצופה, אינה מרעננת ובמשך היום יש עייפות, תשישות וישנוניות - קרוב לוודאי קיימת הפרעת שינה כלשהיא.    

מהן הפרעות שינה?

הפרעת שינה מוגדרת כשיבוש בכמות, באיכות או בתזמון השינה, ללא או עם אירועים התנהגותיים או פיזיולוגיים חריגים במהלך השינה או במעבר מעירות לשינה. שכיחותן של הפרעות השינה השונות בעולם המערבי גבוהה ומוערכת בכ-50%.

את הפרעות השינה ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות: הפרעות שינה אינטרינזיות ראשוניות, כלומר שנובעות מתהליך השינה עצמו; הפרעות שינה אקסטרינזיות, כלומר שנובעות מגורמים חיצוניים; הפרעות בתזמון שינה; הפרעות שינה משניות לבעיות רפואיות (גופניות או נפשיות) אחרות. בכתבה ראשונה זו נתמקד בהפרעות שינה ראשוניות וכן בהפרעות בתזמון השינה.

1. תסמונת הפסקות נשימה בשינה

מה? מבין הפרעות השינה האינטריזיות, תסמונת דום נשימה בשינה (Sleep Related Breathing Disorder  או Obstructive Sleep Apnea) מהווה את ההפרעה השכיחה ביותר. תסמונת דום נשימה  בשינה הינה הפרעת שינה שכיחה למדי בקרב מבוגרים בגיל העמידה בעלי עודף משקל, למרות שניתן לאבחנה בכל גיל, מינקות עד זקנה. השכיחות בקרב נשים היא כ-2%, במיוחד לאחר גיל המעבר, ובקרב גברים כ-4%. 

הגורם הישיר הוא חסימת דרכי הנשימה העליונות בזמן השינה עקב תמט של קירות החיך והלוע. לאחר היווצרות החסימה, יש מאמץ מוגבר של שרירי הסרעפת ובית החזה על מנת לפתוח את החסימה. בזמן הפסקת הנשימה רמת ריווי החמצן בדם יורדת והחולה מקיץ למספר שניות, במהלכן הנשימה שבה לתיקנה. 

בדרך כלל האדם הישן אינו מודע ליקיצה זו, ופתיחת דרכי האוויר מלווה בנחירה רמה. שרשרת אירועים זו יכולה להתרחש עשרות ואפילו מאות פעמים במשך הלילה, דבר הגורם בין השאר לישנוניות ניכרת במשך היום. 

הסימפטומים: הסימפטומים העיקריים של תסמונת דום נשימה בשינה הם נחרות, התעוררויות, יובש בפה בלילה ובבוקר, השתנה מרובה בלילה (נוקטוריה), שינה לא מרעננת וישנוניות במשך היום. לעיתים בני המשפחה עדים להפסקות הנשימה. 

קראו עוד: 10 סיבות שבגללן כדאי לכם לעשות יותר סקס

הגורמים העיקריים לתסמונת דום נשימה בשינה הם השמנת יתר ושינויים מבניים בגולגולת ובדרכי הנשימה העליונות, וכנראה גם שיבוש בבקרה המוחית של השרירים בדרכי הנשימה העליונות. בילדים הסיבה השכיחה ביותר היא הגדלת שקדים ואדנואידים, והטיפול הניתוחי יעיל מאוד.

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים בדבר הקשר שבין תסמונת דום נשימה בשינה ותחלואה קרדיו-וסקולרית ונמצא כי היא גורם סיכון בלתי תלוי לעלייה בלחץ הדם, למחלות לב ולשבץ מוחי. מכאן נובעת גם החשיבות הרבה באבחון התסמונת כאשר מתעורר חשד קליני - וחשיבות הטיפול הנכון. 

הטיפול: טיפול יעיל בהפרעת נשימה קלה בשינה הוא הפחתת משקל או שינוי תנוחת השינה (לעיתים תסמונת דום נשימה בשינה מאובחנת רק בעת שינה על הגב). בהפרעה קלה-בינונית ניתן לטפל עם התקן דנטלי (Oral Appliance).

במקרים חמורים יותר, ובמיוחד בנוכחות מחלות קרדיו-וסקולריות, הטיפול המומלץ הינו שימוש במכשיר CPAP  - קיצור של  Continuous Positive Air Pressure. מכשיר זה "לוקח" אויר מחלל החדר ומזרים אותו דרך צינור אל מסיכה המולבשת על האף, ישירות לדרכי הנשימה. על ידי כך דרכי הנשימה החסומות נפתחות. פתיחת החסימה מאפשרת נשימה סדירה ומונעת את ירידת רמת ריווי החמצן בדם ואת ההתעוררויות בלילה. 

טיפול כירורגי מתאים במקרים נבחרים בלבד.

2. תסמונת הרגליים העצבניות ותנועות רגליים מחזוריות בשינה

מה? הפרעת שינה לא נדירה, ובאותה מידה לא מוכרת, היא תנועתיות מחזורית, בלתי רצונית, של הרגליים לפני השינה ובמהלך השינה. אחוז לא קטן מהלוקים בקשיי הירדמות סובלים למעשה מתסמונת הרגליים העצבניות (RLS).

הסימפטומים: האבחנה של תסמונת זו הינה קלינית, כאשר מתקיימים הדברים הבאים: 

1. תחושה לא נעימה ברגליים בלילה, הגורמת קשיי הירדמות. התחושה מתוארת כנימלול, כאב, זרמים או תחושת לחץ פנימי. במצבים נדירים תחושה דומה קיימת גם בידיים. 

2. קיים צורך עז להניע את הרגליים 

3. התחושה הלא נעימה מוקלת על ידי הנעת הרגליים, עיסוי, צעידה וכדומה.

4. קיימת מחזוריות יומית בסימפטומים, עם הופעתם, או החמרה לפני שנת הלילה. 

תסמונת זו שכיחה למדי במבוגרים, ונעה בין 5% ל-15%. במצבים רפואיים מסויימים שכיחות התסמונת גבוהה יותר, ומגיעה עד כדי 15%-20% בחולי אי ספיקת כליות, ואף כ-30% בחולי Rheumatoid Arthritis. גם בהריון התסמונת שכיחה. ידוע קשר הדוק בין RLS לרמות נמוכות של פריטין בדם.

קראו עוד: 6 טיפים שיתנו לכם אנרגיה מיידית

מבין הלוקים ב-RLS כ-80%-90% סובלים גם מתנועות רגליים מחזוריות בשינה PLMS )). האבחנה נעשית על ידי בדיקת שינה, ולעיתים האבחנה אקראית בעת בדיקת שינה שנעשית בכלל מסיבה אחרת. הלוקים ב-PLMS עלולים להתלונן על יקיצות ליליות וישנוניות במשך היום, אולם לעיתים אין כל סימפטומים.

הטיפול: לפני החלטה על טיפול תרופתי סימפטומטי יש לשלול צריכה גבוהה של קפאין, הפרעות מטבוליות, מחלות ותרופות שעלולים לגרום להפרעה זו או להחמירה.

הטיפול המקובל כיום ב-RLS וב-PLMS הוא על ידי תכשירים דופאמינרגיים, ובמיוחד Dopamine Agonists ארוכי טווח דוגמת Pramipexol. תרופה יעילה נוספת היא Clonazepam ממשפחת הבנזודיאזפינים.