מה עושים כשלא אוהבים את בת או בן הזוג של הילדים?

אתם מגדלים אותם, אוהבים אותם ונותנים להם הכול - ולפתע נכנס גורם שלישי לחייכם, בן או בת הזוג, ואתם מרגישים שהוא הורס הכול. איך מתמודדים עם בן או בת זוג של הילדים שלא אוהבים? לרגל יום המשפחה, מומחית מסבירה - ומרגיעה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 11/02/2016

אנחנו מגדלים אותם באהבה רבה, משקיעים בהם את הנשמה, ואז יום בהיר אחד הם כבר לא ממש "שלנו" יותר - הם מצאו אהבה חדשה וסוחפת. אחרי שחשבנו שכבר התמודדנו עם הכול: לילות בלי שינה, בין אם זה כי בקעו להם שיניים, כי הם בילו עד אור הבוקר או שהם סגרו שבת בצבא, מגיעה ההתמודדות שאף אחד לא באמת מכין אותנו לקראתה: הגוזלים שלנו מוצאים זוגיות ועפים מהקן. מצד אחד, זה נפלא! הרי לזה קיווינו. אך מה קורה אם אנחנו לא מסתדרים או מחבבים במיוחד את בן/בת הזוג של ילדינו?


קראו עוד: איך הם עושים את זה? 15 סודות של זוגות מאושרים


אפשר לחלק את המצבים בהם הורים לא מחבבים את בן/בת הזוג של ילדיהם לשני מצבים קלאסיים: האחד, כאשר הם מרגישים שהערכים של בן/בת הזוג זרים או מנוגדים לערכים שלהם. השני, כאשר בן/בת הזוג מאוד דומים להורה.



כיצד להתמודד כשהערכים של בן או בת הזוג מנוגדים לשלנו?

כאשר ילד/ה בוחר/ת בן/בת זוג הנתפסים בעיני ההורים כבעלי ערכים זרים ואף מנוגדים לערכים אותם הנחילו לילדיהם במהלך השנים, מתעורר חשש קיומי לאבד את הילד/ה. לפעמים ההורים מרגישים שהילד/ה שלהם משתנים ללא היכר. הם עשויים להתקשות להאמין שהילד או הילדה המקסימים שלהם חושבים ומרגישים כל כך אחרת מהם. 


באופן הכי טבעי, קל ונוח יותר להשליך את השינוי הנ"ל על בן/בת הזוג של ילדם. הם מייחסים לבן/בת הזוג השפעה שלילית על ילדם ונוצר בפועל מאבק כוחות ערכי. קל יותר לכעוס ולהאשים את בן/בת הזוג הזרים מאשר את הילד/ה האהובים. כמו כן, חשוב להבין שהבחירה בבן/בת הזוג הנ"ל באה לשרת צורך מסויים אצל הילד/ה. הצורך עשוי לנבוע משינוי בעולם הערכים שלו או יצר הרפתקנות או כמרד גיל התבגרות מאוחר. 


לא אוהבים את בן או בת הזוג של הילדים? יש מה לעשות


במצב כזה, חשוב לזכור שכיום, כאשר הילד/ה בוגרים, עלינו להישען ולסמוך על הערכים והמנהגים אותם הנחלנו לילדינו עד גיל ההתבגרות. החל מגיל ההתבגרות, היכולת שלנו כהורים להשפיע מצטמצמת בהדרגה והילד/ה מפתחים דרכי חשיבה וזהות עצמאיים. בתהליך טבעי ובריא של בגרות הורים וילדים מפתחים דיפרנציאציה (נפרדות) המאפשרת להם להיות בקשר אחד עם השני/ה אך יחד עם זאת נבדלים אחד מהשני/ה. המפתח לקשר ותקשורת טובה עם ילדים בוגרים היא להמשיך להיות מעורבים בחייהם מבלי להיות מתערבים. 


מה עושים? במקרים אלה אני מייעצת להורים להיות פתוחים וגמישים להכיל את השינוי העובר על ילדיהם, על אף הקושי הכרוך בכך. במידה ויתנגדו לשינוי, הדבר יצור ריחוק, דבר שבמקרים קיצוניים עשוי לאיים על הקשר כולו. פתיחות לדברים חדשים יכולה להעשיר ולגוון את הקשר ואף ליצור קרבה מחודשת. לא בכדי נאמר "מכל מלמדי השכלתי".



כיצד להתמודד כשבן או בת הזוג דומים מאוד באופיים להורה?

במצב בו הילד/ה בוחרים בן/בת זוג הדומים מאוד באופיים להורה, עשויה להתעורר תחרות על המקום והתפקיד של ההורה בחיי הילד/ה. לדוגמה, בן לאם מאוד דומיננטית עשוי לבחור בהתאמה בת זוג מאוד דומיננטית. במקרה זה הן עשויות להתחרות על הדומיננטיות בחיי הבן. נוצר בפועל משלוש בו כל אחת מהן מושכת לכיוון שלה. תחרות מסוג זה יכולה לסכן את הקשר של הבן עם כל אחת מהן בנפרד - ועם שתיהן יחד.


מה עושים? במקרים מסוג זה אני מייעצת להורים לראות את הבחירה כ"הומאז" להם, במקום כאיום על מעמדם ומקומם. בפועל מתקיימת כאן מה שאנו, אנשי הטיפול, קוראים לו "העברה בין דורית". כלומר, הבן, משחזר דפוס מוכר מבית הוריו, במטרה ליישמו בתא הגרעיני החדש אותו יוצר עם בת זוגו. בין אם באופן מודע, או שלא במודע, הבן מעריך את תפקידה של האם בחייו ובוחר בת זוג "בצלמה ובדמותה", אשר תהיה אותה אם עבורו ועבור ילדיו.


באופן פרדוקסלי, במידה ואותה אם תחוש מאויימת ותרחם על עצמה שהחליפו אותה ב"מודל" צעיר יותר, היא תאבד את הקשר המשמעותי שיש לה עם בנה, וזו תהה בגדר משאלה שמגשימה את עצמה. במקום זאת, עליה "לשחרר" את בנה ממקום של ביטחון עצמי וביטחון בקשר ארוך השנים עמו ומתוך הבנה ואמונה שהקשר ביניהם איתן וימשיך להתקיים גם אם נכנסה לחייו דמות דומיננטית נוספת. 


חשוב להבין שהקשר עם בת הזוג אינו בא על חשבון הקשר עמה, אלא בנוסף. כמו כן, חשוב לזכור שהתפתחות טבעית ויצירת זוגיות בריאה מתאפשרת כאשר נוצרת זהות זוגית הנבדלת ממשפחות המוצא, באמצעות העתקת נאמנויות ממשפחת המוצא לתא הזוגי החדש שנוצר.  


כל הורה רוצה שהילדים שלו יגדלו להיות בריאים ומאושרים. גם אם באופן אישי אנחנו לא מתחברים לבן/בת הזוג של ילדינו, המבחן הסופי צריך להיות "האם הוא/היא מאושר/ת ופורח/ת בזוגיות הזו?". במידה והתשובה חיובית, עלינו לכבד את הבחירה ולאפשר לילדינו עצמאות. גם אם לא נהיה חברים הכי טובים של בן/בת הזוג של ילדינו, עלינו לשמר מערכת יחסים המבוססת על כבוד הדדי. 


במידה והתשובה שלילית, והורים חשים שילדם במצוקה הנובעת מהקשר הזוגי, עליהם להיות ערניים ומעורבים. חשוב מצד אחד להעצים את הילד/ה ולהדגיש את קיומה של רשת התמיכה המשפחתית שנמצאת שם במידת הצורך ויחד עם זאת לאפשר לילד/ה עצמאות ובחירה. במיוחד במצב זה, הורים צריכים לנהוג ברגישות ועדינות על מנת לשמר קשר טוב, בכדי שהילד/ה לא יתרחקו מתוך בושה או צורך להסתיר.


 במקרים אלה אני ממליצה לשקף לילד/ה שדואגים לו/ה ונמצאים כאן כדי לעזור לו/ה במידת הצורך, מבלי להפנות אצבע מאשימה כלפי בן/בת הזוג, על מנת לא לעורר מנגנון התגוננות. מעל לכל, במצבים אלה, חשוב להיות בקשר מכיל ומאפשר ולא ביקורתי, על מנת להנגיש פניה לעזרה במידה ואכן קיימת מצוקה.   

     

הכותבת היא מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת


פורומים, טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תחושת ריחוק זקוקה להכוונה 27/11/2019 16:09
  • נשואה 12 שנה +2 , על פניו אין בעיות גלויות לעין, אנחנו חברים טובים ומתנהלים טוב ביחד אך בשנים האחרונות יש תחושת ריחוק והרגשה של שותפים לדירה ולא בני זוג גם בתקשורת בינינו וגם ברמה האינטימית שנעלמה לה. אני זורקת מידי פעם את האופציה של גירושים דבר הגורר תגובה כועסת ממנו, הוא לא מדבר על הרגשות שלו אבל תחושתי שהוא מרגיש כמוני. אין לי אומץ להעלות בפניו בצורה החלטתית שאני רוצה לסיים את הנישואים, אבל מרגישה חנוקה ומדוכאת בתוך המצב שקיים היום. אשמח להכוונה.

  • + הוסף תגובה
תחושת ריחוק שרה 04/12/2019 18:49
  • למה לחשוב מיד על תהליך של גירושין למה לא לנסות להדברות ולחשוב ממה נובע התחושת ריחוק

  • + הוסף תגובה
כדאי ראשית להתעקש לעבוד על הקשר הזוגי עדית רונן סתר 04/12/2019 22:34
  • שלום לך, כפי שענו בתגובה להודעתך, כדאי ראשית לבדוק את כל האפשרויות שיספקו לכם מראה טובה על הקשר, שיספקו להם הזדמנות לבדוק את הקשר שלכם לעומקו. באמצעות טיפול זוגי, תוכלו לבחון את פוטנציאל השינוי והסיכוי לתקווה מחודשת. פעמים רבות, אנשים זקוקים לטיפול, על מנת לקבל הכוונה, להעמיק בהנה שלהם אחד את השני, ולעורר קירבה ואינטימיות. גירושין זו בהחלט אפשרות אך זו אינה האפשרות היחידה. פעמים רבות, אנשים חשים כבויים ושהם זרים בתוך הקשר הותיק. לעתים, יש אפשרות לשנות זאת. השאלה היא: מה כל אחד מכם מעוניין. אם אינך רוצה בקשר הזוגי, אין טעם לפנות לעבודה טיפולית. בידקו את המוטיבציה שלכם להישאר ביחד, (לא במצב הקיים, כי אם במצב מחודש). אם כן, ממליצה מאד על טיפול זוגי. תוכלו למצוא מטפלים זוגיים מוסמכים באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
נסיעות מרובות במשפחה דניאלה 21/11/2019 10:15
  • בעלי נוסע הרבה במהלך עבודתו, ואני מרגישה שהנסיעות שלו טובות לי. נעים לי. האם יש בעיתיות בכך? טופלנו בעבר כזוג.. הוא נעלב מזה מאוד. אשמח לדעתך

  • + הוסף תגובה
מרחב אישי וזוגי, ותחושות כמקפצה לעבודה עדית רונן סתר 21/11/2019 14:55
  • שלום לך, יכולות להיות סיבות רבות לתחושת הנוחות שלך כשכל אחד מכם עסוק בענייניו. הסיבות יכולות להיות קשורות בדינמיקה הזוגית שלכם, או בחלקים אחרים. לא בהכרח עובדה זו אומרת משהו שלילי, אבל אם בעלך נעלב, נפגע, זו הזדמנות להיות יחד עם התחושות האלה ולייצר הזדמנות מחודשת לקירבה. באופן כללי, כשמישהו נפגע, אנו צריכים להניח שהפגיעות נוצרה שם תוך תחושה אמיתית שמצריכה ריכוך ותיקון. אין צורך לחפש אשמים או אחראיים לתחושה, אלא להיות עם הפגיעה ועם הרצון להקל עליה. בידקו אם יש באפשרותכם לעשות זאת כזוג, או שיש צורך בסיוע של מטפל/ת זוגי/ת. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
חברה של בני ג'ולי 14/10/2019 02:07
  • שלום רב לבני בן ה 25 יש חברה כשנה. שניהם מוצלחים משרתים בקבע ביחידה מובחרת. יש לי קושי רב עם צורת ההתנהלות / האופי שלה. במשך השנה הזו ראינו אותה בדיוק פעמיים כאשר הפעם השנייה הייתה כשהסברתי לבן שלי שלא ייתכן שהם יוצאים שנה שלמה ואנחנו בכלל לא מכירים אותה. הוא טען שהיא ביישנית, שהיא עובדת קשה ואין לה זמן. (היא גרה במרחק של כשעתיים מאיתנו)..לאחר השיחה איתו היא הגיעה כאילו לסמן וי ומאז לא ראינו אותה.זה היה לפני כחודשיים. הרצון שלי שתבוא אינו כדי לערוך לה ועדת קבלה אלא כדי לראות אותם יחד ושתהיה חלק מהמשפחה. דבר נוסף: הוא הולך אליה מדיי פעם ורואה תמיד את האמא ואת אחותה ולא את האבא. היא טוענת שהוא עובד הרבה בחו"ל ואני שואלת האם ייתכן שהאבא לא מגיע מדיי פעם לארץ ולא מבקש לראות את החבר של בתו? אולי היא מסתירה משהו? והעניין העיקרי: היא טוענת שהיא לא אוהבת להצטלם..היו ביחד כמה פעמים בצימר, במלון ולאחרונה בחו"ל ואין אף תמונה שלה או שלהם יחד..על אף שבפייסבוק שלה ראיתי תמונות שלה. ההתנהלות הזו נראית לי מאוד מוזרה - יותר מדיי מופנמות ומסוגרות. אני חוששת שאולי זה מעיד על אופי דכאוני.הוא טוען שטוב לו איתה ואני לא רוצה שירגיש שאני לא אוהבת אותה. אני לא מכירה אותה מספיק בשביל לאהוב אותה או לא. אני גם בחיים לא אומר לו להיפרד ממנה אבל אני מרגישה בכל זאת סוג של מועקה. אני ממש לא יודעת איך להתנהל בנושא.... תודה מראש על התשובה

  • + הוסף תגובה
החברה של הבן עדית רונן סתר 15/10/2019 12:31
  • שלום לך ומועדים לשמחה, תודה שאת כותבת לפורום בנושא כה חשוב! זה יכול לסייע להורים רבים, שצריכים להסתגל להרחבת משפחתם, דרך בני הזוג של הבנים והבנות. אפשר לשמוע במילותיך את הרצון שלבן שלך יהיה טוב. כמה קשה בשביל כולנו כהורים, ללוות את הילדים ולתת להם מרחב של בחירה, למרות הדאגות שלנו. אני גם שמה לב למשפט שלך בסוף הטקסט, בו את מספרת שאת לא מכירה אותה מספיק, ואת הרצון לתת לבנך לבחור בעצמו. האם בנכם גר אתכם בבית? בדירה אחרת? האם הוא גר איתה? אלה פרטים משמעותיים. מה שאת מספרת הוא שדפוסי ההתנהגות לא לגמרי ברורים לך. ישנם כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון: זכרי, שיש דרכים רבות להראות אכפתיות, אהבה, דאגה. כך, ייתכן והיא מעניקה לבנך יחס אוהב ומעריך, גם אם לא בנוכחותך. בנוסף, קשר של בני זוג עם ההורים של השני הוא קשר שיכול להתקדם לאט ובזהירות, ולא תמיד מעיד על טיב הקשר בין בני הזוג. לשאלתך, מה עושים: ראשית, ממליצה לשקול ולחשוב על שני הנושאים הכתובים כאן, ולראות איך את חשה לגביהם. נוסף לכך, הייתי ממליצה לא לתחקר את בנך לגבי היחסים של חברתו עם אביה, או נוכחות אביה ואמה כשהם נמצאים אצלם. שאלות כאלה עלולות לפגוע באיכות היחסים בינך ובין בנך. זה יכול לייצר מרחק, הסתרה, אותם את הרי מנסה למנוע בכזו תבונה ורגישות. כמו כן, כל פעם שמזדמן לך לפגוש את חברתו, נסי להיות חברית, פתוחה, לתת מקום ומרחב, להתעניין בשלומה ובתחומי עיסוקיה, לשתף אותה ואת בנך בנושאים שקשורים אליך (קלילים, לא כבדים מדי), ובאופן כללי, לנסות לייצר אוירה פתוחה ונעימה. ככל שיהיה יותר נעים ובטוח, חומות ההגנה ירדו. עם זאת, אינך צריכה לפתח חברות עמוקה וחוצת גבולות איתה, אלא רק לייצר מרחב נעים. הסימן לכך שהאוירה מותאמת, תהיה אצל בנך: את הרי מכירה אותו, וכשהוא ירגיש בנוח, את תדעי שיצרתם אוירה טובה. בהצלחה צוות אינפומד ועדית רונן-סתר

  • + הוסף תגובה
החברה של בני ג'ולי 15/10/2019 13:26
  • שלום עידית אני כל כך מודה לך על התגובה. עשה לי קצת סדר במחשבות. הוא גר בדירה משלו עדיין לא איתה ותודה לאל מגיע רוב השבתות אלינו.מאוד משתדלת לא ללחוץ עליו מכיוון שהיחסים ביני לבין בני הם מעולים ואני לא רוצה שזה ישתנה. עכשיו אני מבינה שכנראה יש באמת סוג של חומות הגנה - הוא עדיין מנסה בעצמו ללמוד איך להתנהל כי זו החברה הראשונה הרצינית שלו. מקווה שאכן חומות אלו ירדו. פשוט תודה תודה ומועדים לשמחה

  • + הוסף תגובה
סדר במחשבות, אמפתיה, דאגה אימהית עדית רונן סתר 17/10/2019 19:29
  • בשמחה רבה, כשיש לנו סדר במחשבות, ממש כפי שכתבת, אנחנו פנויים יותר לראות מה נמצא שם. לבנך יש אמא נהדרת, שמתבוננת, אוהבת, דואגת, ויודעת לתת מרחב... ;-) כמה טוב כבר יש לכם, וימשיך ויתפתח. המון הצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!