דלקות אוזניים כרוניות: כל המידע החיוני על התופעה השכיחה בילדים

רוב הילדים צפויים לסבול מדלקת אוזניים בשנים הראשונות לחייהם. מדובר בתופעה שכיחה המצריכה טיפול נכון ומעקב רפואי כדיי להימנע מסיבוכים אפשריים. אילו דלקות קיימות ומהן דרכי הטיפול? כל התשובות להתמודדות יעילה עם התופעה הנפוצה
כתבה פרסומית כתבת חסות



דלקות אוזניים הן תופעה שכיחה בילדים בעיקר במהלך חודשי החורף. דלקת אוזן חריפה מהווה למעשה סיבוך של מחלת דרכי נשימה, שבמהלכה מצטברים נוזלים בחלל האוזן התיכונה כתוצאה מנזלת וגודש אפי. אלה עשויים להתהוות לידי מצב דלקתי חריף שילווה במוגלה. הסיבה לשכיחות גבוהה של נוזלים באוזניים בקרב ילדים מקורה במבנה האנטומי ובתפקוד הלקוי של אוורור חלל האוזן התיכונה ועצם האוזן (המסטואיד) בגיל צעיר. 


דלקות אוזניים עשויות להתפתח לכדי מצבים כרוניים ועל ידי כך להביא לסיבוכים דלקתיים ונזקי שמיעה. חשוב להבדיל בין דלקות חריפות לבין מצבים כרוניים, זאת בשל העובדה שהטיפול והמעקב בשתי התופעות שונים.


דלקות אוזניים כרוניות נחלקות למספר קבוצות עיקריות. דלקת אוזן נסיובית כרונית, דלקת אוזן תיכונה כרונית עם נקב בעור התוף, דלקת אוזן תיכונה כרונית עם שקיעה של עור התוף וכולסטאטומה. מהן תופעות אלה, כיצד נגרמות ומהן דרכי הטיפול? מומחית מסבירה.



דלקת אוזניים נסיובית

למעשה, מדובר בפלט נוזלי הממלא את חלל האוזן התיכונה לאורך תקופה ממושכת. זהו אינו מצב דלקתי חריף המצריך טיפול אנטיביוטי, אך נוזלים אלה עלולים להזדהם במשך הזמן. במצב של התדרדרות קיים סיכון גבוה יותר לדלקות אוזניים חריפות חוזרות. זאת ועוד, כאשר מדובר במצב כרוני עלולה להתפתח שקיעה של עור התוף אשר תוביל בהמשך למחלה נוספת הנקראת כולסטאטומה. דלקת אוזן נסיובית כרונית תגרום בדרך כלל לליקוי שמיעה בעל מרכיב הולכתי. כאשר מדובר בילדים בשלב בו מתקיימת התפתחות שפתית, ליקוי זה עשוי להיות קריטי להביא לעיכוב התפתחותי ושפתי.


איזו קבוצת אוכלוסייה צפויה לסבול מדלקת זו?

מצב זה שכיח יותר בקרב ילדים קטנים עקב המבנה האנטומי ותפקוד לקוי באוורור חלל האוזן התיכונה והמסטואיד (עצם האוזן) בגיל צעיר, מאידך הדלקת עשויה להופיע גם במבוגרים,  בעיקר לאחר מחלת דרכי נשימה חריפה ונזלת ממושכת. 


מהם הסיבוכים שעלולים להתפתח בעקבותיה?

הנוזלים המצטברים בחלל האוזן התיכונה עשויים להזדהם ולהוות מקור לדלקת חריפה חוזרת המצריכה טיפולים אנטיביוטיים. בנוסף במשך הזמן עלולה להתפתח שקיעה של עור התוף ואף כולסטאטומה. הנוזלים מגבילים את מעבר גל הקול ולמעשה מפחיתים את עוצמתו, כתוצאה מכך יסבול המטופל מליקוי שמיעה, לרוב הולכתי. 


מהן דרכי הטיפול?

הטיפול בדלקת אוזן נסיובית כרונית הינו טיפול כירורגי, ניתוח להכנסת צינוריות אוורור (ניתוח כפתורים). ההליך מבוצע בהרדמה כללית, במהלכו יוצרים נקב קטן בעור התוף, דרכו נשאב הנוזל מן האוזן התיכונה ומוחדרת צינורית אוורור אשר נשארת על עור התוף למשך מספר חודשים עד שנה. זו מאפשרת אוורור תקין של האוזן התיכונה ושיפור בשמיעה. לרוב  נפלטת הצינורית באופן טבעי כשמונה חודשים עד שנה לאחר הכנסתה. לאחר הניתוח מומלץ להשאר במעקב רפואי ולבצע בדיקות שמיעה תקופתיות.  


מהם הסיבוכים שעשויים להיגרם כתוצאה מניתוח הכפתורים?

אחת הבעיות שעלולות להיווצר היא אי פליטת הצינורית באופן ספונטני, דבר שיצריך פעולה כירורגית חוזרת כעבור שנה וחצי לצורך הוצאה. לעתים רחוקות עשויות להופיע הפרשות דרך הצינורית, או נקב שאריתי בעור התוף  לאחר פליטתה. חשוב לציין שתופעות אלה אינן שכיחות וסך הכל מדובר בפרוצדורה כירורגית פשוטה עם שיעור סיבוכים נמוך.




דלקות אוזניים שכיחות מאוד בקרב ילדים ועשויות להתפתח לכדי מצבים כרוניים ועל ידי כך להביא לסיבוכים דלקתיים ונזקי שמיעה



דלקת אוזן תיכונה כרונית עם נקב בעור התוף

למעשה, זהו סיבוך אשר נגרם כתוצאה מדלקות אוזניים חוזרות בילדות או נקב שנותר לאחר פליטת צינורית אוורור. נקב בעור התוף בילדים ובמבוגרים מהווה מוקד זיהום קבוע ויש לטפל בו באופן כירורגי.


 מטופלים עם דלקת אוזניים כרונית ונקב בעור התוף סובלים מזיהומים חוזרים, הפרשות מרובות, ליקוי שמיעה ונאלצים לשמור מפני הרטבה של האזור ולהימנע מפעילות הקשורות בחשיפה למים, כמו שחייה וצלילה. ככל שהדלקת ממושכת יותר כך גדל הסיכוי לסיבוך אפשרי.


כיצד מטפלים בנקב בעור התוף?

הטיפול המומלץ במקרים אלה הינו ניתוח לסגירת נקב בעור התוף. הליך זה ניתן לביצוע במספר גישות ובמהלכו סוגרים את הנקב באמצעות שימוש ברקמות מאזור האוזן לרבות, סחוס ומעטפת שריר אשר נלקחות מן המטופל בעת ביצוע הפעולה הכירורגית.


מטרת הניתוח בראש ובראשונה הינה סגירת הנקב, ומטרתו המשנית הינה שיקום השמיעה באוזן שכן לא תמיד מתאפשר תיקון למצב השמיעה. זה מתאפשר במקרים  בהם הליקוי הינו ליקוי הולכתי או מעורב ועיקר מקורו בנקב עצמו. 


במצבים בהם המטופל סבל מדלקות חוזרות במשך שנים עשויה להיות מעורבות של עצמימי השמע (קיבוע או לחילופין נתק של עצמות שמע) או ליקוי שמיעה בעל מרכיב תחושתי עצבי (פוטנציאל השמיעה העצבית נפגע). כאשר מדובר בפגיעות אלה, סגירת הנקב לא תביא לשיפור בשמיעה ויהיה צורך בשיקום שמיעה באמצעות מכשיר שמיעה לאחר הניתוח. בחלק מן המקרים בהם קיימת מעורבות של עצמות שמע, ניתן יהיה לבצע תיקון כירורגי במהלך הניתוח לסגירת הנקב באמצעות שימוש בפרוטזה שתחליף את תפקוד עצמימי השמע הפגועים.


מהו זמן ההחלמה לאחר ניתוח זה?

ההחלמה בניתוח זה יחסית קלה ומהירה. זו איננה פרוצדורה הכרוכה בכאבים. ברוב המקרים, לאחר הניתוח יישאר המטופל באשפוז של יממה לפחות ולאחר מכן יגיע לביקורת ומעקב אצל הרופא המנתח. 



דלקת מסטואידיטיס כרונית

למעשה, מדובר במצב דלקתי שהתפשט אל עצם האוזן, המסטואיד. הנקב שנוצר בעור התוף, יוצר זיהום ממושך שכתוצאה ממנו מופרשת מוגלה ונוצר עיבוי של הרירית במסטואיד ובאוזן התיכונה. 


כיצד מאבחינים אותה?

דלקת מסטואיד מתאפיינת בהפרשות מאזור עור התוף שאינן מתייבשות גם תחת טיפול אנטיביוטי. בבדיקת הדמיה ( CT) ניתן יהיה לראות הצללה של תאי המסטואיד ועיבוי רירית במסטואיד ובאוזן התיכונה. 


איך ניתן לטפל בתופעה זו?

במקרה של דלקת כרונית במסטואיד, סגירת הנקב בעור התוף בלבד לא תספיק, ויש לטפל גם במוקד הזיהומי הקיים באזור עצם האוזן. הטיפול הייעודי לבעיה זו הינו מסטואידקטומיה, הליך הכולל ניקוי של עצם המסטואיד וסגירת הנקב בעור התוף.



דלקת אוזן כרונית עם שקיעה וכולסטאטומה

כולסטאטומה הינה מחלת אוזניים כרונית הנגרמת כתוצאה כצמיחת תאי קשקש לתוך חלל האוזן התיכונה והמסטואיד, דבר אשר מביא לזיהומים חוזרים וגורם לנזק למבנה האוזן התיכונה. תופעה זו נגרמת בשל סיבות שונות. השכיחה מבניהן היא שקיעה של עור התוף כתוצאה מדלקות אוזניים חוזרות לאורך זמן.


למעשה, היא מתאפיינת בשיעור חזרה גבוה במיוחד, המגיע עד לכ- 50%. לכן הסובלים מכולסטאטומה צריכים להישאר במעקב לאורך שנים ולבצע בדיקות הדמיה חוזרות לאחר הניתוח כדיי לוודא שאין מחלה שאריתית או חוזרת. 


מהן הבעיות שעשויות להיווצר כתוצאה מהדלקת?

כתוצאה מכולסטאטומה עלולים להיווצר סיבוכים תוך גולגולתיים, כמו דלקת קרום המוח , דלף נוזל מוח או פקקת של וריד מוחי, הנובעים מהקרבה של חלל האוזן והמסטואיד לבסיס הגולגולת ולמוח. בנוסף עשויים להתפתח גם סיבוכים חוץ גולגולתיים, לרבות פגיעה בעצב הפנים, ליקוי שמיעה הולכתי כתוצאה מפגיעה בעצמות השמע, ליקוי שמיעה עצבי כתוצאה מפגיעה באוזן הפנימית, סחרחורת כתוצאה מפגיעה במערכת שיווי משקל.


כיצד ניתן לטפל בכולסטאטומה?

הטיפול בכולסטאטומה תלוי בהיקף המחלה ובאופן ההתפשטות שלה. גם במקרה זה הניתוח כולל את שחזורו של עור התוף וניקוי של עצם האוזן (מסטואידקטומיה) ומתבצע בשתי צורות עיקריות.


ניתוח מסטואידקטומיה מסוג CWU

הליך המאפשר שמירה על מבנה הדופן האחורית של תעלת השמע החיצונית. ניתן לבצעו במקרים בהם המחלה לא התפשטה לאזורים אליהם הגישה מורכבת דרך תעלת האוזן. 


ניתוח מסטואידקטומיה מסוג CWD

ניתוח זה מבוצע במקרים בהם הכולסטאטומה חדרה לאזורים חבויים יותר, אותם קשה לנקות באופן קפדני דרך תעלת השמע. פרוצדורה כירורגית זו מערבת גישה רדיקלית. במהלכה מסירים את הדופן האחורית של תעלת השמע החיצונית ומתבצע שחזור של מבנה האוזן בסיום ההליך. 



פורומים אף אוזן גרון

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
post nasal drip שמתעקש להשאר ערן 17/12/2014 19:47
  • היי, שמי ערן, אני אוטוטו בן 29 בריא בד"כ ואני סובל מפוסט נזל דריפ (שאבחנתי לעצמי). 1. לפני כחודש סבלתי מהתקררות דמויית שפעת * ללא חום, * נזלת מוגלתית (צמיגית בצבעי צהוב ירקרק). * עבר תוך 3 ימים 2. במהלך המחלה, הדלקת עברה לאיזור הגרון ומשם ירדה לקנה הנשימה. 3. נכון להיום אין לי נזלת.. המחלה עברה אבל השיעול נשאר אני משתעל המון וכבר נמאס לי. כואב לי הראש מרוב שיעול. בערך פעם ב-2 דקות 4. נקבע תור לרופא משפחה שרשם לי אומפרזול (כי הוא חושב שזה ריפלוקס) והפנה אותי לרופא א.א.ג שכמובן הקופה שלי יכולה לספק לי תור רק בעוד חודש וקצת... 5.התחלתי ליטול סינופד (pseudoephedrine) באופן עצמאי פעם ביום לפני השינה (היות וההתרשמות שלי שהנזלת מגיעה לקנה הנשימה בשינה) 6. בנוסף התחלתי ליטול ראולין (אציטילציסטאין) 200 מ"ג במטרה להשתעל את מה שכבר יש בתקווה שאפטר מהשיעול הטורדני הזה. 3 פעמים ביום במנות של 600 מ"ג זהו היום החמישי שאני נוטל את התרופות אך ללא שינוי מהותי 7. היום חזרתי לבית המרחקת וקניתי מוקוליט בקפסולות (קארבוציסטאין) 375 מ"ג. הבהרות לפני שאגש לעניין: א. בריא בד"כ ב. הלחה שקופה ומעט צמיגית ללא ריח ג. אין בעיות נשימה כמו אסטמה או COPD גם לא להורים ד. מקפיד לשתות כמות גבוהה של נוזלים ה. המקרה הזה חוזר כמעט כל שנה השאלות שלי הם כאלה: א. מה ההמלצה עם פוסט נזל דריפ? במיוחד כזה שמתעקש להשאר. זה קורה לי כמעט כל שנה ב. כמה מוקוליט אני יכול לקחת בבת אחת בלי לחטוף הרעלה? מה זמן מחצית החיים של התרופה (כל כמה שעות אני יכול לקחת את המנה הבאה?) ג. האם כדאי לטול את 2 התרופות במקביל? האם קארבוסיצטאין מתנגש עם אציטילסיצטאין? ד. אם גם מוקוליט לא יעזור האם שווה לחשוב על טיפול מסוג מדכאי השיעול? האם יש מדכא שיעול OTC (ללא מרשם) או שאני חייב לפגוש רופא בשביל זה? ודבר אחרון, אני בטוח שחלק מהתשובה תהיה להמשיך בירור רפואי. אני מנחש שרופא א.א.ג ישלח אותי ל-200 בדיקות וככה בין תור לתור יעברו עוד כמה שבועות ובסופו של דבר המחלה תעבור כבר בעצמה, את זה אני יודע גם לבד :) תודה רבה על זמנך, ערן

  • + הוסף תגובה
PND ד"ר אמנון שמושקוביץ 28/12/2014 23:29
  • שלום ערן.אני רואה שענית כבר בעצמך על מירב התשובות , אז לשם מה אתה זקוק ליעוץ רפואי? האם אתה רופא? או אח? לקחת על עצמך גם לאבחן את בעייתך , גם החלטה טיפולית, אז מה בדיוק השאלה? אני מתאר לעצמי שאם מכוניתך מתקלקלת אתה לא מפרק לבד את המנוא אלא פונה לאנשי מקצוע. כנ"ל לגבי מכשיר הטלויזיה שלך או גאדג'ט אחר שברשותך. אז למה להתייחס בזלזול לגופינו? אם אתה מסיק מראש שרופא אאג יפנה אותך ל-2000 בדיקות , אז המסקנה היא לא לפנות לבדיקצת רופא. בקופוות השונות יש גם רופאים עצמאיים המקבלים במרפאותיהם הפרטיות והתור אליהם משמעותית קצר יותר מאשר המתנה למרפאות הקופות השונותת. זנית, לא ניתן לעשות רפואה דרך האינטרנט ולא משנה אילו פרטים תמסור מבלי להתרשם מבדיקה פיזיקאלית של הפונה/ מטופל. אז עזוב אותך כרגע מזמן מחצית החיים של התרופות השונות שאתה יכול בעצמך להוציא מהאינטרנט וכל שאר ההחלטות הטיפוליות שקבלת וגש ברצינות להיבדק ע"י רופא/ה מקצועי/ת כיון שיש להתתיחס לדברים נוספים אותם לא ציינת כגון , מה הכלכלה שאתה אוכל? האם אתה מעשן או לא? האם אתה חשוף לגרויים סביבתיים שונים ועוד ועוד. התפקייד של המדור הוא לא לנתח את ההחלטות הרפואיות שקבלת אלא לתת לך הכוונה כללית למי לפנות .נזלת אחורית -PND עלולנה להיות על רקע בעייה בגתות הפנים , כמו שעלולה להיות יצור מוגבר של ליחה על רקע רגישות למשל למאכיל חלב , קמח לבן , ועוד דברים רבים אחרים. שורה תחתונה, אל תזלזל לפנות לרופאים מומחים ואל תקבל החלטות רפואיות של טיפול ללא ידע מוקדם בנושא ( אם אינך רופא) . בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
אותה בעיה נור 29/04/2019 01:24
  • אני גם סובלת מאותה בעיה בדיוק כמו שתארת למרות שעברתי בדיקות מרוסות את עדיין לא הגעתי לרופא שיפסיק לי את הסבל הזה

  • + הוסף תגובה
גם אני נועה 22/10/2020 16:17
כאב בגרון-איזור הגרוגרת ריטה 19/11/2012 12:28
  • יש לי כאב בגרון , במרכז-באיזור הגרוגרת. הכאב הוא חיצוני-כשלוחצים מעט באיזור, ופנימי-בעת בליעה של אוכל (מוצק) ולאחר דיבור רב. הכאב נמש זמן רב- הולך וחוזר חודשים. בדיקות דם לא העלו דבר, ואולטרה סאונד - גם יצא תקין. אז למה כואב לי? מה עוד עושים?

  • + הוסף תגובה
כאב באיזור סחוס התריס דר' אמנון שמושקוביץ 19/11/2012 20:27
  • שלום ריטה. איזור הגרוגרת או תפוח אדם או סחוס התריס , הינו חלק מסחוסי הגרון . באיזור הנ"ל , יש עצם הניקראת בשם עצם הלשון או HYOID BONE . לעצם הנ"ל מתחברים שרירים וגידים . יש לה פרקים כי העצם עצמה מורכבת מגוף מרכזי ומכנפיים צדדיות. מכיון שמדובר במערכת של מיפרקים ( קטנים) עלולה להיווצר שם דלקת מיפרקים רגילה כמו בכל מיפרק אחר בגוף. הדלקת הנ"ל מכונה בשם ארטאלגיה . איני מתיימר לאבחן לך דלקת מסוג זה מבלי שבדקתי אותך אך אני נותן לך הסבר על אפשרות להימצאות דלקת מסוג זה. פעמים רבות קשה לאבחן זאת והולכים על בדיקות מיותרות כגון על קול גראפיה- אולטרה סאונד, בדיקות דם וכ'ו. כאשר מאובחנת דלקת מסוג זה הטיפול המקובל בד"כ הוא בתרופות הניקראות Non Steroidal Anti Inflamatory Drugs כגון אתופאן , וולטארן וכ'ו. שוב , איני אומר שזה אכן מה שיש לך ובכל מקרה רצוי לפנות לרופא/ה משפחה, אאג וכ'ו על מנת לנסות לאבחן את הבעייה ולטפל בה. רפואה שלמה.

  • + הוסף תגובה
תודה ועוד שאלה ריטה 20/11/2012 08:19
  • תודה על התשובה המפורטת. איך ניתן לאבחן אם יש לי את הדלקת שציינת? רופא אא"ג אמר שהוא משער דלקת בסחוסים-הזכיר דלקת כרונית...ושלח אותי לאולטרה סאונד ובדיקות דם. האם יש בדיקה מיוחדת לאתר את הדלקת שציינת? אני מעדיפה לבקש ולדעת מה יש ולא לקחת אנטיביוטיקה בלי לאתר בוודאות את הבעיה. אגב, הדלקת הזו לא מופיעה בבדיקת דם?

  • + הוסף תגובה
כאב באיזור סחוס התריס- המשך דר' אמנון שמושקוביץ 20/11/2012 13:58
  • שלום ריטה. קשה לאבחן דלקת מסוג זה בעל קול גראפיה ( אולטרה סאונד) גם בדיקות דם אינם תמיד אינדיקאטיביות. מדובר על ניסיון של הרופא/ה הבודק/ת. הטיפול אינו אנטיביוטי במידה ואכן מדובר בדלקת מסוג זה אלא בתרופות אותן הזכרתי בתשובתי הקודמת.

  • + הוסף תגובה
תודה הדסה 07/09/2019 22:07
  • סבלתי מאותם סימפטומים שהיו לריטה(בשונה ממנה זה קרה לי רק לפני שבועיים) וחיפשתי מענה באתר ולפני ששאלתי ניתקלתי בעזרת ה' בתשובה שכתבת לריטה ולאחר בירור הדבר התברר כנכון התשובה חסכה לי התרוצצות חסרת תועלת ,כאב והרבה דאגה ע"כ רציתי להודות לד"ר אמנון על התשובה המפורטת שעזרה לי מאד

  • + הוסף תגובה
בעזרת ה׳ או בעזרת הדוקטור? הנביא יחזקאל 08/12/2019 10:42
כאב בגורגורת שחר 21/10/2020 14:29
  • שלום, אני הבוקר קמתי עם אותו הרגשה שחוותה ריטה- כאב בגורגורת רק כשאני נוגעת בה וכשני מזיזה את הראש קצת אחורה וקדימה. לפי מה שעניתם פה אני לא כל כך הבנתי מה הבדיקות הרצויות לעשות. אשמח לתשובה 🙏🏽

  • + הוסף תגובה
תחושה שיש משהו באוזן שרון 24/03/2014 13:13
  • שלום רב, מזה כחודש יש לי תחושה שיש לי משהו באוזן, מין דגדוג קל ומציק, כמו שערה או אבק... ניקיתי את האוזן וזה לא עזר... אין לי דלקת ולא היתה לאחרונה, גם לא הייתי מקוררת... רק תחושת דגדוג. מה זה יכול להיות ואיך אפשר להפסיק את זה? אני בת 35

  • + הוסף תגובה
מענה לשאלה - יציאה לחופשה מערכת אינפומד 25/03/2014 11:15
  • בשל יציאה לחופשה, לא יינתן מענה לשאלות עד לתאריך 3 באפריל. ניתן לשאול שאלות בפורום, אשר ייענו עם חזרתו של הרופא. בתודה

  • + הוסף תגובה
תחושת דיגדוג באוזן ד"ר אמנון שמושקוביץ 02/04/2014 23:01
  • שלום רב. במידה ובבדיקה של רופא/ת אאג נישללה בעיית דלקת באוזן , הסיבה יכולה להיות קשורה, לקשקשת ( קשקשים) באוזניים . בתעלות השמע יש לנו שערות מיניאטוריות , בלוטות חלב המפרישות שעווה , בלוטות זיעה ועוד. לעיתים על גבי השערות המיניאטוריות מתלבשות פיטריות זעירות המכונות בשם -pitirosporum ovale הגורמות לגרד ואי נוחות בתעלות השמע. מכיון שמבחינה ביוכימית פטריות וחיידקים גדלים בסביבה בסיסית , המטרה לשנות את הסביבה לחומצית . אומנם לא בדקתי אותך ועל כן קשה לי להמליץ על טיפול ללא בדיקה אך במידה וזאת אכן הסיבה מומלץ לעיתים להטביל צימרון בחומץ ביתי ולהעבירו בעדינות על פני תעלת השמע . הטפול משנה את הביוכימיה של תעלת השמע מבסיסית לחומצית . בכל מקרה מומלץ לפנות לבדיקת אאג . בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
גם לי היה דיגדוג מעצבן באוזן ימין תומר 08/07/2014 21:50
  • הלכתי לרופא פעמיים, והוא לא מצא כלום, ונתן לי משחה נגד פיטריות שלא עזר. בסוף עליתי על זה לבד, אלרגיה לחריף

  • + הוסף תגובה
גרד באוזן ד"ר אמנון שמושקוביץ 17/07/2014 15:54
גירוד או דגדוג באוזן טלי 11/11/2019 23:56
  • הי בדיוק אותה תחושה יש לי כבר כמה חודשים באוזן ימין. 2 רופאי אאג לא מצאו גלום. רופא משפחה נתו לי משחה נגד פיטריה למרוח באוזן...גם ללא שיפור. משתגעתתתתת מה עושים??? זה יעבור פעם???

  • + הוסף תגובה
דגדוג ולחץ באוזן יעל 20/10/2020 01:11
  • גם לי יש דגדוג כאילו יש לי שערה בפנים, כבר כשנה, הייתי אצל רופא שאמר לי שזה איזה וירוס שמתיישב באוזן. עשיתי טיפול והוקל לי לתקופה אך עכשיו כבר חודשיים מרגישה את זה שוב מלווה בלח לא נעים כזה. מה יכול להקל? בערב זה מציק יותר....

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!