דלקות אוזניים כרוניות: כל המידע החיוני על התופעה השכיחה בילדים

רוב הילדים צפויים לסבול מדלקת אוזניים בשנים הראשונות לחייהם. מדובר בתופעה שכיחה המצריכה טיפול נכון ומעקב רפואי כדיי להימנע מסיבוכים אפשריים. אילו דלקות קיימות ומהן דרכי הטיפול? כל התשובות להתמודדות יעילה עם התופעה הנפוצה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 18/12/2016


דלקות אוזניים הן תופעה שכיחה בילדים בעיקר במהלך חודשי החורף. דלקת אוזן חריפה מהווה למעשה סיבוך של מחלת דרכי נשימה, שבמהלכה מצטברים נוזלים בחלל האוזן התיכונה כתוצאה מנזלת וגודש אפי. אלה עשויים להתהוות לידי מצב דלקתי חריף שילווה במוגלה. הסיבה לשכיחות גבוהה של נוזלים באוזניים בקרב ילדים מקורה במבנה האנטומי ובתפקוד הלקוי של אוורור חלל האוזן התיכונה ועצם האוזן (המסטואיד) בגיל צעיר. 


דלקות אוזניים עשויות להתפתח לכדי מצבים כרוניים ועל ידי כך להביא לסיבוכים דלקתיים ונזקי שמיעה. חשוב להבדיל בין דלקות חריפות לבין מצבים כרוניים, זאת בשל העובדה שהטיפול והמעקב בשתי התופעות שונים.


דלקות אוזניים כרוניות נחלקות למספר קבוצות עיקריות. דלקת אוזן נסיובית כרונית, דלקת אוזן תיכונה כרונית עם נקב בעור התוף, דלקת אוזן תיכונה כרונית עם שקיעה של עור התוף וכולסטאטומה. מהן תופעות אלה, כיצד נגרמות ומהן דרכי הטיפול? מומחית מסבירה.



דלקת אוזניים נסיובית

למעשה, מדובר בפלט נוזלי הממלא את חלל האוזן התיכונה לאורך תקופה ממושכת. זהו אינו מצב דלקתי חריף המצריך טיפול אנטיביוטי, אך נוזלים אלה עלולים להזדהם במשך הזמן. במצב של התדרדרות קיים סיכון גבוה יותר לדלקות אוזניים חריפות חוזרות. זאת ועוד, כאשר מדובר במצב כרוני עלולה להתפתח שקיעה של עור התוף אשר תוביל בהמשך למחלה נוספת הנקראת כולסטאטומה. דלקת אוזן נסיובית כרונית תגרום בדרך כלל לליקוי שמיעה בעל מרכיב הולכתי. כאשר מדובר בילדים בשלב בו מתקיימת התפתחות שפתית, ליקוי זה עשוי להיות קריטי להביא לעיכוב התפתחותי ושפתי.


איזו קבוצת אוכלוסייה צפויה לסבול מדלקת זו?

מצב זה שכיח יותר בקרב ילדים קטנים עקב המבנה האנטומי ותפקוד לקוי באוורור חלל האוזן התיכונה והמסטואיד (עצם האוזן) בגיל צעיר, מאידך הדלקת עשויה להופיע גם במבוגרים,  בעיקר לאחר מחלת דרכי נשימה חריפה ונזלת ממושכת. 


מהם הסיבוכים שעלולים להתפתח בעקבותיה?

הנוזלים המצטברים בחלל האוזן התיכונה עשויים להזדהם ולהוות מקור לדלקת חריפה חוזרת המצריכה טיפולים אנטיביוטיים. בנוסף במשך הזמן עלולה להתפתח שקיעה של עור התוף ואף כולסטאטומה. הנוזלים מגבילים את מעבר גל הקול ולמעשה מפחיתים את עוצמתו, כתוצאה מכך יסבול המטופל מליקוי שמיעה, לרוב הולכתי. 


מהן דרכי הטיפול?

הטיפול בדלקת אוזן נסיובית כרונית הינו טיפול כירורגי, ניתוח להכנסת צינוריות אוורור (ניתוח כפתורים). ההליך מבוצע בהרדמה כללית, במהלכו יוצרים נקב קטן בעור התוף, דרכו נשאב הנוזל מן האוזן התיכונה ומוחדרת צינורית אוורור אשר נשארת על עור התוף למשך מספר חודשים עד שנה. זו מאפשרת אוורור תקין של האוזן התיכונה ושיפור בשמיעה. לרוב  נפלטת הצינורית באופן טבעי כשמונה חודשים עד שנה לאחר הכנסתה. לאחר הניתוח מומלץ להשאר במעקב רפואי ולבצע בדיקות שמיעה תקופתיות.  


מהם הסיבוכים שעשויים להיגרם כתוצאה מניתוח הכפתורים?

אחת הבעיות שעלולות להיווצר היא אי פליטת הצינורית באופן ספונטני, דבר שיצריך פעולה כירורגית חוזרת כעבור שנה וחצי לצורך הוצאה. לעתים רחוקות עשויות להופיע הפרשות דרך הצינורית, או נקב שאריתי בעור התוף  לאחר פליטתה. חשוב לציין שתופעות אלה אינן שכיחות וסך הכל מדובר בפרוצדורה כירורגית פשוטה עם שיעור סיבוכים נמוך.




דלקות אוזניים שכיחות מאוד בקרב ילדים ועשויות להתפתח לכדי מצבים כרוניים ועל ידי כך להביא לסיבוכים דלקתיים ונזקי שמיעה



דלקת אוזן תיכונה כרונית עם נקב בעור התוף

למעשה, זהו סיבוך אשר נגרם כתוצאה מדלקות אוזניים חוזרות בילדות או נקב שנותר לאחר פליטת צינורית אוורור. נקב בעור התוף בילדים ובמבוגרים מהווה מוקד זיהום קבוע ויש לטפל בו באופן כירורגי.


 מטופלים עם דלקת אוזניים כרונית ונקב בעור התוף סובלים מזיהומים חוזרים, הפרשות מרובות, ליקוי שמיעה ונאלצים לשמור מפני הרטבה של האזור ולהימנע מפעילות הקשורות בחשיפה למים, כמו שחייה וצלילה. ככל שהדלקת ממושכת יותר כך גדל הסיכוי לסיבוך אפשרי.


כיצד מטפלים בנקב בעור התוף?

הטיפול המומלץ במקרים אלה הינו ניתוח לסגירת נקב בעור התוף. הליך זה ניתן לביצוע במספר גישות ובמהלכו סוגרים את הנקב באמצעות שימוש ברקמות מאזור האוזן לרבות, סחוס ומעטפת שריר אשר נלקחות מן המטופל בעת ביצוע הפעולה הכירורגית.


מטרת הניתוח בראש ובראשונה הינה סגירת הנקב, ומטרתו המשנית הינה שיקום השמיעה באוזן שכן לא תמיד מתאפשר תיקון למצב השמיעה. זה מתאפשר במקרים  בהם הליקוי הינו ליקוי הולכתי או מעורב ועיקר מקורו בנקב עצמו. 


במצבים בהם המטופל סבל מדלקות חוזרות במשך שנים עשויה להיות מעורבות של עצמימי השמע (קיבוע או לחילופין נתק של עצמות שמע) או ליקוי שמיעה בעל מרכיב תחושתי עצבי (פוטנציאל השמיעה העצבית נפגע). כאשר מדובר בפגיעות אלה, סגירת הנקב לא תביא לשיפור בשמיעה ויהיה צורך בשיקום שמיעה באמצעות מכשיר שמיעה לאחר הניתוח. בחלק מן המקרים בהם קיימת מעורבות של עצמות שמע, ניתן יהיה לבצע תיקון כירורגי במהלך הניתוח לסגירת הנקב באמצעות שימוש בפרוטזה שתחליף את תפקוד עצמימי השמע הפגועים.


מהו זמן ההחלמה לאחר ניתוח זה?

ההחלמה בניתוח זה יחסית קלה ומהירה. זו איננה פרוצדורה הכרוכה בכאבים. ברוב המקרים, לאחר הניתוח יישאר המטופל באשפוז של יממה לפחות ולאחר מכן יגיע לביקורת ומעקב אצל הרופא המנתח. 



דלקת מסטואידיטיס כרונית

למעשה, מדובר במצב דלקתי שהתפשט אל עצם האוזן, המסטואיד. הנקב שנוצר בעור התוף, יוצר זיהום ממושך שכתוצאה ממנו מופרשת מוגלה ונוצר עיבוי של הרירית במסטואיד ובאוזן התיכונה. 


כיצד מאבחינים אותה?

דלקת מסטואיד מתאפיינת בהפרשות מאזור עור התוף שאינן מתייבשות גם תחת טיפול אנטיביוטי. בבדיקת הדמיה ( CT) ניתן יהיה לראות הצללה של תאי המסטואיד ועיבוי רירית במסטואיד ובאוזן התיכונה. 


איך ניתן לטפל בתופעה זו?

במקרה של דלקת כרונית במסטואיד, סגירת הנקב בעור התוף בלבד לא תספיק, ויש לטפל גם במוקד הזיהומי הקיים באזור עצם האוזן. הטיפול הייעודי לבעיה זו הינו מסטואידקטומיה, הליך הכולל ניקוי של עצם המסטואיד וסגירת הנקב בעור התוף.



דלקת אוזן כרונית עם שקיעה וכולסטאטומה

כולסטאטומה הינה מחלת אוזניים כרונית הנגרמת כתוצאה כצמיחת תאי קשקש לתוך חלל האוזן התיכונה והמסטואיד, דבר אשר מביא לזיהומים חוזרים וגורם לנזק למבנה האוזן התיכונה. תופעה זו נגרמת בשל סיבות שונות. השכיחה מבניהן היא שקיעה של עור התוף כתוצאה מדלקות אוזניים חוזרות לאורך זמן.


למעשה, היא מתאפיינת בשיעור חזרה גבוה במיוחד, המגיע עד לכ- 50%. לכן הסובלים מכולסטאטומה צריכים להישאר במעקב לאורך שנים ולבצע בדיקות הדמיה חוזרות לאחר הניתוח כדיי לוודא שאין מחלה שאריתית או חוזרת. 


מהן הבעיות שעשויות להיווצר כתוצאה מהדלקת?

כתוצאה מכולסטאטומה עלולים להיווצר סיבוכים תוך גולגולתיים, כמו דלקת קרום המוח , דלף נוזל מוח או פקקת של וריד מוחי, הנובעים מהקרבה של חלל האוזן והמסטואיד לבסיס הגולגולת ולמוח. בנוסף עשויים להתפתח גם סיבוכים חוץ גולגולתיים, לרבות פגיעה בעצב הפנים, ליקוי שמיעה הולכתי כתוצאה מפגיעה בעצמות השמע, ליקוי שמיעה עצבי כתוצאה מפגיעה באוזן הפנימית, סחרחורת כתוצאה מפגיעה במערכת שיווי משקל.


כיצד ניתן לטפל בכולסטאטומה?

הטיפול בכולסטאטומה תלוי בהיקף המחלה ובאופן ההתפשטות שלה. גם במקרה זה הניתוח כולל את שחזורו של עור התוף וניקוי של עצם האוזן (מסטואידקטומיה) ומתבצע בשתי צורות עיקריות.


ניתוח מסטואידקטומיה מסוג CWU

הליך המאפשר שמירה על מבנה הדופן האחורית של תעלת השמע החיצונית. ניתן לבצעו במקרים בהם המחלה לא התפשטה לאזורים אליהם הגישה מורכבת דרך תעלת האוזן. 


ניתוח מסטואידקטומיה מסוג CWD

ניתוח זה מבוצע במקרים בהם הכולסטאטומה חדרה לאזורים חבויים יותר, אותם קשה לנקות באופן קפדני דרך תעלת השמע. פרוצדורה כירורגית זו מערבת גישה רדיקלית. במהלכה מסירים את הדופן האחורית של תעלת השמע החיצונית ומתבצע שחזור של מבנה האוזן בסיום ההליך. 



פורום אף אוזן גרון

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • רפלקס הקאה מוגבר
  • לילך
  • 09/01/2015 17:50
  • שלום רב, אני בת 35 וסובלת מאז ומתמיד מרפלקס הקאה מאוד קשה. כל מכשיר שיכנס לפי גורם באופן אוטומטי ללא אזהרה מוקדמת לבחילה ורפלקס הקאה. אין אפשרות להכניס לי כל מכשיר שהוא לפה, גם כשאני מצחצחת שיניים אני עושה זאת ממש בזהירות (ואני מדברת בעיקר על שיניים אחוריות, כי עם הקדמיות פחות בעייתי עבורי). שאלתי היא האם קיים הליך כלשהוא שעוצר, מטפל, מבטל תופעה זו ? קראתי מאמרים על התופעה והבנתי שהיא פיזיולוגית, גם רופא השיניים שלי אמר שאצלי זו בעיה פיזיולוגית. תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כל הטיפולים, כל המטפלים
  • TREATER
  • 10/01/2015 11:24
  • רפלקס הקאה מוגבר
  • ד"ר אמנון שמושקוביץ
  • 13/01/2015 09:11
  • שלום לילך. את מתארת רפלקס הקאה , שכיח אצל הרבה מאוד אנשים. כתוצאה מגרוי עיצבי של עצבים הנמצאים ברירית החיך הרך, הלוע, סביב השקדיים . מצד אחד שה לא נעים מצד שני זה רפלקס הגנה שאצל אנשים מסויימים הוא מוגבר. קיימים בבתי מרקחת תרסיסים או ג'ל מאלחשים שניתן לרסס או למרוח על פני החיך ומורידים את רמת הרגישות . בנוסף, מומלץ לבצע תרגילים עצמיים על מנת להוריד את רמת הרגישות. הכוונה בעזרת מטוש- מקל צמר גפן ארוך שניתן לקנות חבילה בבתי המרקחת , להעביר בעדינות את המטוש על פני הריריות של הלוע ולזהות באיזה מיקום בלוע יש לך רגישות יתר הגורמת להקאה או לרצון להקיא ואז להמשיך להעביר בעדנות לעיתים תכופות במקמות הנ"ל את המטוש על מנת לגרום ל" התרגלות " של האיזור ולהפחתת הרגישות . צחצוח הלשון עם מברשת רכה דבר שבתחילה יגרום לך לרישות יתר אך בהמשך, " תתרגלי " . בנוסף, תתרגלי תרגילי הרפיה ויציאה מהלחץ/ מתח בו את נתונה בעת מגע של מברשת השיניים או כל דבר אחר בריריות הלוע. תרגול עצמי הוא בעל חשיבות רבה. בעת שקורה לך הרפלקס, הרימי 2 רגליים באוויר דבר שיגרום לאימוץ שרירי הבטן ולהפחתת הרפלקס . למשל להקשיב למוסיקה מרגיעה בעת ביצוע תרגילי ההרפיה. ולבסוטף, תנסי לנשום דרך האף ולא דרך הפה בעת שזה קורה . בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רפלקס הקאה
  • לילך
  • 14/01/2015 16:28
  • ד"ר שמושקוביץ שלום, המון המון תודות על תגובתך! אני אנסה בהחלט לתרגם ומקווה שזה אכן יעזור. אשמח גם לבחון את התרסיסים הקיימים בבתי המרקחת. כל דבר שיוכל להקל על התחושה מאוד מאוד יעזור לי. תודה רבה! לילך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • גרון עמוק
  • מולי
  • 23/05/2019 13:46
  • דפיקות באוזן ימין
  • לייקה
  • 05/02/2016 13:22
  • שלום ד"ר, אני בת 29 ובריאה. בחמישה ימים האחרונים אני חשה בתיפופים, כמו קליקים באוזן אחת. זה דומה למצב שנוזלים זזים ומשתחררים במצב של גודש מהצטננות, אך במקרה זה אין גודש בכלל, אינני מצוננת, ומדי פעם אני מרגישה את הקליקים האלה. הם אינם מונוטוניים, זה לא דומה לדופק. חשוב לי לציין שאני סובלת כרגע מטיקים קלים באיזור הפנים (דבר שאצלי בא והולך, לא מטופל תרופתית). זה יכול להיות קשור? תודה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דפיקות באוזן ימין
  • ד"ר אמנון שמושקוביץ
  • 10/02/2016 16:44
  • שלום רב.מצב של הימצאות נוזלים באוזן תיכונה יכולה לנבוע מתפקוד לקוי של חצוצרות השמע שלא מנקזות את המוזלים מהאוזן התיכונה ללוע האף על רקע היצטננות למשל אך יכולים לנבוע גם ממצבים אחרים של לחץ על החצוצרות מבחוץ על ידי גודש רקמתי, או דברים נוספים .רצוי שתפני לבדיקת רופא/ת אאג לבירור העיניין אם מדובר בדבר זמני או מתמשך הדורש הרחבת בירור. רפואה שלמה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פליז תסתכלי על זה
  • לירון
  • 21/05/2019 01:00
  • אני סובלת בדיוק מאותה בעיה מצאת לזה פתרון? הצליחו לגלות מה גרם לזה? אם כן בבקשה תצרי איתי קשר זה ממש פוגע לי באיכות החיים🙏🏻 תודה, לירון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תגובה ללירון
  • לייקה
  • 23/05/2019 11:12
  • היי לירון. אני יודעת שזה מוזר אך במקרה שלי זו הייתה תופעה פסיכוסומטית שקשורה למתח נפשי. מאז הפעם ההיא שדיווחתי כאן בפורום, לפני 3 שנים, אני מוצאת שהתופעה הזו חוזרת שאני במצב של מתח. אני מתמודדת עם זה כרגע לבד, מצליחה להירגע, אבל אפשר לנסות גם עם כדור הרגעה שירשום לך רופא המשפחה. אני לא יודעת אם זה מה שיש לך, אבל זה כיוון שמומלץ לנסות.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • צריבה בגרון במשך כל היום
  • בר
  • 21/05/2019 21:43
  • שלום אני בת 27 בריאה בדרכ כבר כמה שבועות יש לי תחושת צריבה בגרון שמתחילה ממש בבוקר בפקיחת עיניים ובאה והולכת לאורך היום הצריבה היא בחיך האחורי ובקיר הגרון האחורי מאחורי הענבל בנוסף יש תחושת גוש בצד שמאל של הגרון מכיוון וכבר אובחנתי ברפלוקס חשבתי שזה זה אבל למרות כל שינויי הדיאטה ולמרות כל שינויי אורח החיים כלום לא השתנה והצריבה נשארה מה זה יכול להיות אם לא רפלוקס?! זה משגע אותי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אברהם אברג'ל ד"ר אברהם אברג'ל
מומחה בניתוחי ראש-צוואר וניתוחי אף וסינוסים. רופא... קרא עוד
ד"ר דוד אולנובסקי ד"ר דוד אולנובסקי
רופא אף אוזן גרון בכיר, מטפל גם בילדים קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ