ניתוח כפתורים (Tubes for ear infections)

מתי עושים ניתוח הכנסת כפתורים

לא כל דלקת אוזניים או הצטברות נוזלים מחייבת ניתוח. במקרים רבים הנוזלים נעלמים מעצמם, ולכן אפשר להסתפק במעקב. הכנסת כפתורים מומלצת לשקילה כאשר יש נוזלים בשתי האוזניים במשך שלושה חודשים לפחות, לצד קושי מתועד בשמיעה. ניתן לשקול אותה גם כשנוזלים ממושכים מלווים בהפרעות שיווי משקל, באי־נוחות או בקשיים בתפקוד שעשויים להיות קשורים למצב האוזניים. [4]

סיבה נוספת לשקילת הניתוח היא דלקות חריפות חוזרות. גם כאן, מספר הדלקות אינו השיקול היחיד: יש חשיבות לנוכחות נוזלים באוזן אחת או בשתיהן בזמן בדיקת ההתאמה לניתוח. בדרך כלל לא מומלץ להכניס כפתורים בשל דלקות חוזרות אם בבדיקה אין נוזלים באוזן התיכונה. [4]

בילדים עם סיכון מוגבר לקשיי שפה, דיבור או למידה, למשל עקב לקות שמיעה קיימת, תסמונת דאון או חך שסוע, נדרשת הערכה מותאמת. כאשר הנוזלים צפויים להתמיד, אפשר לשקול התערבות מוקדמת יותר. ההחלטה מתקבלת לפי מצב השמיעה, משך התפליט וצורכי הילד, ולא על סמך האבחנה ההתפתחותית בלבד [4].

לפני קבלת ההחלטה דנים עם המשפחה בתועלת הצפויה, בסיכונים ובחלופות. בהתאם לממצאים, החלופות עשויות לכלול המשך מעקב, מכשירי שמיעה או טיפול בניפוח עצמי באמצעות אביזר ייעודי, לילדים המסוגלים לשתף פעולה. בתקופת המעקב אפשר להקל על התקשורת באמצעות הפחתת רעשי רקע ודיבור מול הילד. אנטיביוטיקה אינה מומלצת לטיפול בנוזלים בלבד, ללא דלקת חריפה [5].

הכנה לניתוח הכנסת כפתורים

לפני הניתוח נבדקות האוזניים ונערכת הערכת שמיעה, כדי לברר את מידת הפגיעה ולספק בסיס להשוואה לאחר הטיפול. לעיתים נעזרים גם בטימפנומטריה, בדיקה הבוחנת את תנועת עור התוף בתגובה לשינויי לחץ ועשויה לסייע בזיהוי נוזלים מאחוריו. הבירור מאפשר להתאים את הטיפול לממצאים ולא להסתמך רק על דיווח על דלקות חוזרות [4].

יש למסור לצוות מידע על מחלות רקע, תרופות ותוספי תזונה שהילד נוטל, אלרגיות ותגובות קודמות להרדמה. הצוות ינחה אילו תרופות אפשר לתת לפני הניתוח ומתי להפסיק אכילה ושתייה. אין להפסיק טיפול תרופתי באופן עצמאי. אם לקראת הניתוח מופיעים חום, הצטננות או מחלה אחרת, יש לעדכן את הצוות כדי שיחליט אם אפשר לקיימו במועד [7].

כדאי להכין גם את הילד באופן שמתאים לגילו: להסביר בקצרה מדוע מגיעים לבית החולים ומה צפוי לקרות, ולאפשר לו לשאול שאלות. אפשר להביא צעצוע או חפץ מוכר שיסייע לו להרגיש בנוח. רצוי גם להיערך מראש לשהייה בבית ולהשגחה לאחר השחרור, אף שמדובר בדרך כלל בהליך קצר. [7]

תיאור הניתוח

הניתוח מבוצע בידי מומחה או מומחית לאף אוזן גרון. בילדים צעירים הוא נעשה לרוב בהרדמה כללית ונמשך בדרך כלל כרבע שעה. המנתח יוצר פתח זעיר בעור התוף, שואב את הנוזלים מהאוזן התיכונה וממקם בפתח צינורית אוורור. הצינורית שומרת על הפתח ומאפשרת כניסת אוויר [1].

הכפתורים אינם מיועדים בהכרח להישאר באוזניים לצמיתות. בדרך כלל הם נפלטים מעצמם לתעלת האוזן עם הזמן, ועור התוף נסגר. סוג הצינורית ומצב האוזן משפיעים על משך הישארותה. אם לאחר פליטתה חוזרות הדלקות או שוב מצטברים נוזלים שפוגעים בשמיעה, ייתכן שיהיה צורך בניתוח נוסף [6].

התאוששות

לאחר הניתוח הילד מועבר לחדר התאוששות ונשאר בהשגחה עד להתאוששות מההרדמה. ברוב המקרים אפשר להשתחרר הביתה באותו יום. בשעות הראשונות עלולים להופיע ישנוניות, אי־שקט או בחילה. ילדים רבים יכולים לחזור למסגרת ולפעילות רגילה כבר למחרת, בהתאם להרגשתם ולהנחיות הצוות המטפל [1].

השמיעה עשויה להשתפר בעקבות ניקוז הנוזלים, אך יש לוודא זאת בבדיקה. הנחיות NICE ממליצות על בדיקת שמיעה כשישה שבועות לאחר ניתוח לטיפול בתפליט. אם נותר קושי בשמיעה, נדרש בירור נוסף. חשוב להמשיך בביקורות גם אם הילד מרגיש טוב, כדי לבדוק שהצינוריות פתוחות ומתפקדות ולזהות בעיות במהלך התקופה שבה הן נמצאות באוזניים [5].

ההנחיות לגבי מים תלויות בשלב ההחלמה ובמצב האוזניים. NICE ממליץ לשמור על האוזניים יבשות בשבועיים הראשונים. בהמשך, בדרך כלל אין צורך באטמים בכל רחצה או שחייה. עם זאת, ייתכן צורך בהגנה כשחדירת מים גורמת לכאב או כשיש הפרשות. יש לקבל מהמנתח הנחיות מותאמות לגבי חפיפה, רחצה וחזרה לשחייה [5].

תופעות לוואי וסיבוכים

הסיכון לסיבוכים חמורים נמוך, אך ייתכנו הפרשות מהאוזן, זיהום, דימום או חסימה של הצינורית בריר או בדם. לעיתים הצינורית נפלטת מוקדם מהצפוי או נשארת זמן ממושך ומצריכה הוצאה. ייתכנו גם צלקות או שינויים בעור התוף, ובחלק מהמקרים נשאר בו נקב לאחר יציאת הכפתור, שעשוי לדרוש תיקון [1].

גם לאחר הכנסת כפתורים עלולה להתפתח דלקת אוזניים. כאשר הצינורית פתוחה, הדלקת עשויה להתבטא בהפרשה המתנקזת החוצה. במקרים רבים אפשר לטפל בה בטיפות אנטיביוטיות במרשם, ללא אנטיביוטיקה דרך הפה. יש לפנות לבדיקה אם ההפרשה נמשכת למרות טיפול, חוזרת לעיתים קרובות או מלווה בכאב מתמשך או בירידה בשמיעה. אין להשתמש בטיפות אוזניים ללא הנחיה רפואית [6].