ניתוחים בדלקת כרונית של האוזן התיכונה (Middle ear surgical treatment)

ניתוחי האוזן התיכונה לאחר דלקת כרונית מכוונים אל הסיבוכים הנגרמים עקב דלקת זו:
נקב בעור התוף, נתק בין עצמות השמיעה והופעת רקמת כולסטאטומה.

ניתוח טימפנופלסטיקה מסוג I = ניתוח מירינגופלסטיקה לתיקון נקב בעור התוף: ניתוח פשוט יחסית הנמשך כשעה. אצל מבוגרים הוא מתבצע, בדרך כלל, באילחוש מקומי ובילדים בהרדמה כללית. בניתוח מרימים את עור התוף ומשתילים את הרירית מתחת לנקב. את הרירית לוקחים משריר בחתך מעל האפרכסת, או מסחוס מסביב לתעלת השמיעה. החדירה לאוזן היא ללא חתכים נראים לעין, או בחתך קטן בקצה של תעלת השמיעה. הניתוח מתבצע דרך מיקרוסקופ והאוזן נשארת חסומה למשך כשלושה שבועות לאחר הניתוח. הצלחת הקליטה של הרירית המושתלת מגיעה לשיעור של 80% מהמנותחים.

ניתוחי אוסיקולופלסטיקה = ניתוחי טימפנופלסטיקה מסוגים II ו-III: ניתוחים אלו מיועדים לתיקון המגע בין עצמות השמיעה לבין עור התוף, וגורמים על ידי כך לשיפור הגברת הקול והעברתו אל אוזן פנימית. המקור לתותבת (הפרותזה) יכול להיות גוף המנותח, בנק העצמות או מחומר סינתטי. הסוגים השונים של ניתוחי האוסיקולופלסטיקה מכונים לפי מורכבות הניתוח ולפי סוג השתל.

ניתוח מסטואידקטומיה: מטרתו של ניתוח מסטואידקטומיה היא ניקוי חלל האוזן התיכונה וחללי עצם המסטואיד מרקמת כולסטאטומה ומדלקת כרונית, ומניעה על ידי כך את הרס האוזן שעלול להיגרם משילוב של רקמת הכולסטאטומה והדלקת. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ונמשך בין שעה וחצי לשלוש שעות. חתך הניתוח מתבצע, בדרך כלל, מאחורי האפרכסת ותאי עצם המסטואיד נפתחים בעזרת מקדחה חשמלית. לפי מידת התפשטות המחלה, המנתח מבצע ניתוח "קטן" - משמר, או ניתוח "גדול" - רדיקלי. להבדל בין שני ניתוחים אלו משמעות גדולה לגבי השיקום של האוזן לאחר הניתוח.

בניתוח "קטן" (משמר) משאיר המנתח את עור התוף, את עצמות השמיעה ואת קירות האוזן החיצונית והתיכונה, וכך מאפשר לשקם בעתיד את מבנה האוזן ואת השמיעה. בניתוח "גדול" (רדיקלי) המנתח מסלק את כל רקמות האוזן יחד עם הכולסטאטומה וממצב זה קשה בעתיד לשקם את האוזן ואת השמיעה. האוזן במקרים אלו נשארת "פתוחה" עם שמיעה ירודה ועם איסור קבוע על כניסת מים לאוזן. לרקמת הכולסטאטומה נטייה להופיע בשנית, ובחלק מהמקרים יש צורך בביצוע ניתוחים נוספים.

פרופ' יונה קרוננברג