9 חולים מאובחנים בכל יום: כל המידע על סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא המחלה השנייה בשכיחותה ישראל ואף מהווה גורם תמותה מוביל. אך למרות תמונת המצב המאיימת, בעת גילוי מוקדם ניתן הוא לריפוי כמעט מלא. מהו סרטן המעי הגס, מהם תסמיניו והאם ניתן למנוע אותו? כל התשובות

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 20/03/2017


בכל יום מתגלים בישראל תשעה חולים חדשים בסרטן המעי הגס, וארבעה חולים נפטרים ממנו. הבשורות הטובות הן שמחלת הסרטן הנפוצה ניתנת לריפוי כמעט מלא, כאשר היא מתגלה ומטופלת בשלב מוקדם. סרטן המעי הגס היא מחלה נפוצה ביותר, השנייה בשכיחותה בישראל ומהווה גורם תמותה מוביל. הדרך היעילה ביותר להילחם במחלה היא באמצעות מניעה ואבחון מוקדם שלה. מהו סרטן המעי הגס? האם ניתן למנוע את המחלה? מהם תסמיניו? כיצד ניתן לאתרו בשלב מוקדם ומהו הטיפול האופטימלי לחולים? מומחית מסבירה.




 



סרטן המעי הגס נמנה בין המחלות הממאירות אשר תוקפות את מערכת העיכול, וכוללות איברים רבים, ביניהם, הקיבה, הכבד, המעי הדק, הלבלב ועוד. המעי הגס והרקטום הם האיברים המשלימים את תהליך העיכול והם המסייעים להפריש את הפסולת מהגוף בסיום התהליך. סרטן המעי הגס או הרקטום מתהווה כאשר קבוצת תאים מתחילה להתחלק באופן בלתי מבוקר, שלא לצורך, באי סדר ובמהירות רבה. ברוב המקרים מצבים אלה מתחילים כגידול שפיר, שהופך עם הזמן לממאיר. הגידול מפריע לתפקוד המעי הגס או הרקטום ועם הזמן משבש את הפעילות של מערכת העיכול כולה.



מהם הגורמים לסרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס היא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בישראל, לאחר סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. בשנת 2011 אובחנו כ 3,200 חולי סרטן חדשים בישראל. שיעור המחלה זהה בגברים ובנשים וסיכויי הופעתו גבוהים מעל גיל 50, אולם הוא עלול להופיע גם בחולים צעירים. הגורמים לסרטן המעי הגס רבים ומגוונים וחלקם עדין לא ידועים. ישנן הוכחות מחקריות לנטייה גנטית לחלות במחלה, וכן, יש הטוענים כי תזונה עשירה בחלבון מן החי ובשומנים מסוג אומגה 6, וכן צריכה מועטה של סיבים תזונתיים, המצויים בירקות, פירות ודגנים מלאים, מגבירה את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. גם מי שסובל מפוליפים במעיים וממחלות מעיים כרוניות, דוגמת קרוהן ודלקות כיביות, מצוי בסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס.



כיצד ניתן למנוע את התפתחות המחלה?

שינוי באורחות החיים, לרבות מניעה מעישון ומשתייה חריפה, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, כולל פירות וירקות ופעילות גופנית על בסיס קבוע (הליכה, שחיה, ריצה, יוגה, וכדומה), עשויים לתרום למניעת התפתחותם של התאים הממאירים. לאחרונה, מספר מחקרים שפורסמו בעיתונים מובילים ברפואה, הראו שפעילות גופנית מורידה את רמת התחלואה בסרטן מעי הגס וסרטנים אחרים, וגם מונעת חזרה של המחלה אצל אנשים שטופלו עקב סרטן בשלב מוקדם.



קראו עוד: כל מה שצריך לדעת על אבחון מוקדם של מחלת הסרטן



כיצד ניתן לאבחן את סרטן המעי הגס בשלב מוקדם?

האתגר המרכזי באבחון מוקדם של סרטן המעי הגס הוא שבשלבים הראשוניים של התפתחות המחלה אין תסמינים כלל. עם התפתחות הגידול, מופיעים תסמינים מגוונים הכוללים, ירידה במשקל, צואה דמית, שינוי תכוף ולא מוסבר בתדירות ובאופי יציאות, עצירות ממושכת או שלשול ממושך, כאבי בטן, צורך במתן צואה גם לאחר התרוקנות, אנמיה ובשלבים מתקדמים אף חסימת מעיים.


 המטרה העיקרית במלחמה נגד סרטן המעי הגס היא לאתרו בשלב מוקדם ככל הניתן, עוד טרם הופעת התסמינים, מה שמגביר באופן משמעותי ביותר את הסיכויים להחלים ממנו. לפיכך, מומלץ לכל האנשים מעל גיל 50, וכן למצויים בקבוצת סיכון, עוד טרם הגעתם לגיל 50, לערוך בדיקות תקופתיות לאיתור המחלה. גילוי מוקדם של המחלה, כאשר עודנה בשלב מוקדם, משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה וסיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, בשלב הראשון של התפתחותה.



כיצד ניתן לאתר את המחלה?

בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה, אשר תצביע על נוכחות דמית תוביל להמשך בדיקות ואבחון. המטופל יעבור ראיון על ידי רופא ובדיקה גופנית, לרבות בדיקת הבטן ובדיקה רקטלית. בהמשך, יישלח המטופל לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, הכוללת החדרת סיב אופטי שבקצהו מצלמה זעירה המתעדת ומראה את כל הנעשה במעיים. במידה ויאותר גידול כולו או חלקו ייכרתו וישלחו לביופסיה, באמצעותה ייקבע האם מדובר בגידול שפיר- פוליפ במעי הגס, או ממאיר. בנוסף יתכן ויהיה צורך בבדיקות דימות נוספות שידגימו את המעיים או את מערכת העיכול, לרבות אולטרה סאונד, CT, רנטגן, וMRI,  PET CT ועוד. 



כיצד מטפלים במחלה הממאירה?

במידה והביופסיה תצביע על הימצאות גידול ממאיר במעי הגס או ברקטום, המטופל יישלח להמשך בדיקות, ביניהן בדיקות דם ובדיקות דימות. לאחר מכן, יקבע שלב המחלה: ישנם ארבעה שלבים של סרטן המעי הגס, כאשר אלה מדורגים בהתאם לעומק החדירה של הגידול לתוך דופן המעי ובהתאם להתפשטותו מחוץ למעיים אל בלוטות הלימפה המצויות לצד דפנות המעיים ובמידת התפשטותו אל מעבר למעיים, כלומר, לאיברים אחרים בגוף. סרטן המעי הגס נוטה לשלוח גרורות לריאות, לכבד, לתוך חלל הבטן, בלוטות לימפה מרוחקות ולמקומות אחרים. 


המחלה תוגדר כמחלה בשלב 1 כאשר הגידול נמצא בתוך דופן המעי וטרם התפשט. סרטן המעי הגס שלב 2 מתאר מצב בו הגידול התפשט דרך שריר דופן המעי. בשלב 3 התפשטות זו כבר הובילה את הממאירות אל בלוטות הלימפה הסמוכות. בשלב 4 הגידול מתפשט לחלק אחר בגוף האדם, מה שמכונה "גרורות" או "שלוחות" "סרטן שניוני".



קראו עוד:  מהפכת הטיפול בסרטן הכל על רפואה מותאמת אישית 



קביעת שלב המחלה היא חיונית ביותר לשם התאמת הטיפול החולה ולשם קביעת הפרוגנוזה שלו. כלומר, סיכויי החלמתו והצפי לגבי הטיפול והצלחתו. במקרים רבים קביעת שלב המחלה תתאפשר רק לאחר הסרת הגידול בניתוח.


הטיפול מותאם לכל חולה באופן אישי בהתאם למאפייניו ולמאפייני מחלתו. לרוב, כולל הטיפול ניתוח להסרת הגידול, ולצדו, ייתכן ויינתן גם טיפול כימותרפי שיסייע להעלמת הגידול ולמניעת הישנותו או טיפול בקרינה. במידה והסרטן אותר בשלב מוקדם, על פי רוב יספיק טיפול זה. במידה והסרטן אותר בשלב מתקדם, הניתוח לא בהכרח יתרום להחלמת החולה, ולכן יש וידרשו טיפול כימותרפי וטיפולי קרינה מקיפים יותר.


במצב של אבחון מאוחר של המחלה הטיפול הוא רב מערכתי ומקיף והתמקדותו היא בהארכת תוחלת חיי החולה ובשיפור איכות חייו, גם כשאין סיכוי רב להחלמה. מחקרים חדשים רבים מתמקדים בניסיון להפוך את מחלת סרטן המעי הגס למחלה כרונית, שניתן לחיות איתה באמצעות טיפול תרופתי המגביל את התפשטות המחלה ומונע מוות מהיר של החולה. קיימות כיום תרופות כימיות וביולוגיות, המסוגלות למנוע את התפשטות הגידול ואלה מסייעות לחולי סרטן מעי גס גרורתי ומתקדם.



הכותבת היא מומחית לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, המחלקה אונקולוגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org




פורום סרטן המעי הגס

ד"ר רונן ברנר

ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בוולפסון (ושט, קיבה, לבלב, כבד, מעי דק, מעי גס, רקטום, אנוס, גידולים נוירו אנדוקריניים ו-GIST). בוגר התמחות באונקולוגיה, עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שליטה על סוגרים לאחר ניתוח השקת מעי.
  • יא
  • 20/05/2019 12:50
  • בן 77. לפני 8 חודשים גילו גידול במעי וניתחו. היה עם סטומה ועבר הקרנות וכימו של חודש וחצי. לפני 6 ימים עבר ניתוח השקת מעי לביטול הסטומה וחיבור המעי בחזרה. עדיין מאושפז. אין שליטה בסוגרים. סובל מאוד מאי השליטה, קם בלילה 5-6 פעמים בגלל חוסר השליטה ( עם חיתולים) ומצב רוח מאוד ירוד כתוצאה מכך לאור זאת. אשמח לדעת מה הסיכוי שתחזור השליטה על הסוגרים. מה הבעיות ומה לשים לב. האם לוקח זמן רב? מה הסיכוי שהשליטה על הסוגרים לא תחזור? מה עושים במקרה שלא חוזרת השליטה? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התייעצות
  • אתי
  • 18/05/2019 11:47
  • שלום,בת 34 לפני 3 שנים עשיתי קולונוסקופיה בגלל שלשולים וכאבי בטן לא מוסברים .מצאו פוליפ 7 מ"מ קולון בנגי והוציאו במלואו.לאחרונה מזה 3 חודשים כאבי בטן בעיקר אחרי אוכל (שומני אבל לא רק)ושלשולים.הייתי אצל רופאת משפחה עשיתי בדיקות דם שיצאו תקינית .המליצה על קולונוסקופיה שוב. אני אמא ל2 ילדים ומאוד לחוצה.האם יכול להיות שגדל שוב וזה כרגע סרטני? האם יכול להיות שזה מעי רגיז? אין היסטורייה משפחתית. אודה לתשובתך מאוד מאוד לחוצה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרטן המעי הגס
  • טלי
  • 06/05/2019 11:01
  • שלום, אמא שלי בת 72, עשתה בדיקת סקר לדם סמוי בצואה שיצאה חיובית.היא עושה את הבדיקה כל שנה ותמיד התוצאות חזרו שליליות.היא סובלת מגזים באופן קבוע וביומיים האחרונים יש לה שלשולים. תופעת השלשולים חוזרת מדי פעם לפעם אבל אף פעם לא הייתה רציפה. כלומר יש לה לפעמים בבקרים שלשול\צואה רכה אבל שלא חוזר על עצמו.עד הקולונסקופיה... זה בהכרח נכון? האם כשיש תסמינים שבמקרה שלה זה שלשולים וגזים (סליחה, גזים מסריחים מאד כמה פעמים ביום בלי כאב או משהו אחר) האם זה באמת מעיד על שלב מתקדם במחלה? כמה מתקדם זה יכול להיות? אני לא מצליחה להבין דרך גוגל כמה נורא זה באמת שהגילוי הוא בשלב התסמינים? ו... האם יש איזושהו סיכוי שלא מדובר בזה? השילוב של דם סמוי ושלשולים בגילה אכן מעיד לרוב על סרטן מעי הגס? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מהלחץ... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום טלי. שינוי הרגלי היציאה ותוצאת הדם הסמוי החיובית דורשים קולונוסקופיה בהקדם. הקליניקה שאת מתארת לא מכוונת דוקא למחלה מתקדמת.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לאחר קולונסקופיה
  • טלי
  • 16/05/2019 18:38
  • שלום ד"ר ותודה על התגובה אז אחרי בדיקת קולונסקופיה ברוך ה לא נמצא משהו מיוחד מלבד סעיפים בודדים ופוליפ בגודל 3 ממ שנשלח לפתולוגיה. הבנתי שהפוליפ קטן מאד ולכן הסיכויים שיימצא בו משהו סרטני קלושים. הומלץ על קולונסקופיה נוספת בעוד 5 שנים. השאלה שלי היא כזו: הבנתי שהבדיקה החדשה FIT בודקת דם סמוי בעיקר מאזור המעי הגס, האם הממצאים הנל תומכים בזה? זאת אומרת, האם ייתכן שהדם הסמוי הוא מהפוליפ הקטן הזה או שצריך להמשיך לחקור ולהבין מאיפה זה בא? בהנחה שאין תסמינים נלווים של הקיבה, כמו כאב בטן, הקאות וכו, האם צריך לעבור גסטרוסקופיה? או שאפשר לסגור את הסיפור ולסכם שהיה דם סמוי בצואה, בוצעה קולונסקופיה והוצא פוליפ? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר רונן ברנר ד"ר רונן ברנר
מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בביה"ח וולפסון קרא עוד
פרופ' רענן ברגר פרופ' רענן ברגר
מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ