סרטן המעי הגס: חידושים והתפתחויות בטיפול

למרות שניתן למנוע את מחלת סרטן המעי הגס, מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,000 איש ואישה כחולים במחלה. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר כך אחוזי הריפוי גבוהים משמעותית. טיפולים ובדיקות חדשניות, כמו גם שמירה על אורח חיים בריא, עשויים למנוע אותה. 

צילום:  shutterstock | aslysun

מהי שכיחות סרטן המעי הגס?

שכיחות המחלה זהה בקרב גברים ונשים ועולה עם הגיל, כאשר מרבית החולים הינם מעל גיל 60.
עם זאת, בשנים האחרונות קיימת עליה, בארץ ובעולם, בשכיחות סרטן המעי הגס בקרב גילאים צעירים  יותר, ולכן בחלק מהמקומות ההמלצה היא לבצע בדיקות סקר כבר מגיל 45.  

בארץ בדיקות הסקר כוללות ביצוע בדיקות לגילוי דם סמוי כל שנה מגיל 50 ומעלה למי שבסיכון רגיל, וקולונסקופיה למי שנמצא בסיכון מוגבר כמו חולים במחלת מעי דלקתית, רקע אישי או משפחתי של פוליפים או גידולים במעי הגס, היסטוריה של בדיקת דם סמוי חיובית או סימפטומים של שינוי ביציאות או ירידה בהמוגלובין.

במידה וקיים קושי לבצע את בדיקת הקולונסוקופיה הרגילה, ניתן כיום לבצע בדיקת קולונסקופיה וירטואלית  לאחר התיעצות עם הצוות הרפואי. 

האם ניתן למנוע את סרטן המעי הגס?

מטרת בדיקות הסקר הן לגלות את המחלה בשלב הטרום סרטני- שלב הפוליפ. שלב זה הוא שלב ראשוני של המחלה בו עדיין ניתן להוציא אותו בקולונסקופיה, כך שהוא לא יתפתח לסרטן. על ידי כך למעשה ניתן למנוע את הווצרות המחלה. לפיכך, חשוב לזכור שביצוע בדיקות סקר לפי הנחיות קופות החולים ותשומת לב לסימפטומים יכולים למנוע את רוב המקרים של סרטן המעי הגס. כמו כן שמירה על אורח חיים פעיל ותזונה מאוזנת חשובים גם הם למניעת המחלה.

כיום ישנם מחקרים רבים בארץ והעולם הבאים לבדוק תחליפים לבדיקות הסקר הנוכחיות- וכנראה שבשנים הקרובות נוכל לגלות את סרטן המעי הגס על ידי בדיקות דנ"א וחלבונים אחרים בדם, בשתן או בצואה בצורה מדוייקת וטובה אך כרגע הבדיקות עדיין לא מספיק מדוייקות ומוכחות.
 

כיצד מטפלים בסרטן המעי הגס?

חולים הנמצאים בסיכון גבוה, או הסובלים מסימפטומים כגון דימום ביציאות, שינוי בצורת היציאות וירידה בלתי מוסברת במשקל, מופנים לביצוע בדיקת קולונסקופיה. לצורך ביצוע בדיקת הקולונסקופיה יש לנקות את המעי  על ידי תזונה דלת סיבים בימים הקודמים לבדיקה, צום ביום הבדיקה וחומר משלשל.
הבדיקה עצמה אורכת כ-20 דקות. היא נעשית בטשטוש ואיננה כואבת. במהלך הבדיקה מוחדר צינור דרך פי הטבעת ובסופו פנס ומצלמה. באמצעותה המצלמה  הגסטרואנטרולוג\ית יכולים להביט בכל המעי הגס ולדגום נגעים חשודים לפי הצורך.

אם בקולונסקופיה נראה ממצא החשוד לגידול, הגסטרואנטרולוג\ית יקחו ביופסיה ותשובה תתקבל לאחר כשבועיים. במקביל, כדאי כבר לבצע הדמיה סיסמטית (CT) של אזורי החזה, הבטן והאגן כדי לבחון האם המחלה נמצאת במקומות נוספים, וכן בדיקות דם הכוללות ספירת דם, תפקודי כליות וכבד וכן סמנים (מרקרים) הכוללים cea ca19-9 ca125  -  חלבונים בדם שמספרם עולה  כשיש גידול, אך גם מסיבות אחרות.  בקרב חולי סרטן חלבונים אלו יכולים לסייע במעקב אחר התגובה לטיפול.

עם קבלת התשובה הפתולוגיה ובדיקת ההדמיה, נקבע שלב המחלה והטיפול המתאים:

אם נראה שמדובר גידול מוקדם, כלומר ללא ממצאים מרוחקים בהדמיה -  לרוב תינתן הפנייה לכירורג\ית מכיוון שהטיפול הראשוני כולל ניתוח להוצאת מקטע המעי המעורב וכן הבלוטות הסמוכות (המיקולקטומיה הימנית, או המיקולקטומיה השמאלית, או סיגמואידקטומיה). לאחר קבלת התשובה הפתולוגית של הניתוח יוחלט האם יש צורך בטיפול משלים. לרוב, כשאין בלוטות נגועות, אין צורך בטיפול משלים וכשיש בלוטות נגועות יש צורך בטיפול משלים של 3 או שישה חודשים.

אם נראה שמדובר בגידול גרורתי, כלומר עם ממצאים מרוקחים בהדמיה – לרוב תינתן לחולה הפנייה לאונקולוג\ית מכיוון שהטיפול במרבית המקרים לרוב מתחיל בטיפול סיסטמי של כימותרפיה וטיפול ביולוגי. לעיתים משולבים גם ניתוחים בטיפול במחלה גרורתית.

אם הגידול נמצא בחלק הקרוי רקטום, הכולל את 15 הס"מ האחרונים של המעי הגס, לרוב מתחילים בקרינה וכימותרפיה למשך מספר חודשים לפני הניתוח

חידושים בטיפול בסרטן המעי הגס מוקדם

כיום מטופלים רבים מקבלים טיפול כימותרפיה לסרטן המעי הגס לאחר ניתוח. זאת, היות וסטטיסטית הם בסיכוי גבוה לחזרת המחלה. המטרה העיקרית של המחקרים המתבצעים בסרטן המעי הגס המוקדם היא לסווג בצורה טובה יותר את החולים לכאלו שירוויחו מהטיפול וכאלה שלא ירוויחו. במצב הנוכחי, ישנן בדיקות נסיוניות שבהן לוקחים דגימת דם מהמטופל כחודש עד חודש וחצי לאחר הניתוח להסרת גידול סרטן המעי הגס מוקדם ובודקים האם יש המצאות דנ"א של הגידול בדם המטופל, בדיקה הנקראת Minimal Residual Disease. הרי לאחר הניתוח – הגידול הוצא ולא אמורים להיות תאים של הגידול. אם עדיין יש דנ"א של הגידול בדם ניתן להסיק מכךלהבין שיש עדיין תאים מיקרוסקופים של הגידול, שלא ניתן לראותם בהדמיה, ויש סיכון גבוה לחזרת המחלה. לעומת זאת, אם לאחר הניתוח אין דנ"א של הגידול בדם – ניתן להניח בבטחון מסויים שאין תאים של הגידול בגוף, אם כי זה לא שולל את הופעתם בהמשך. זאת, מכיוון שהבדיקה יכולה לגלות כמות תאים מעל רף מסויים. לפיכך, אם הבדיקה יצאה חיובית - הרופא/ה לרוב יציע טיפול משלים, ואם הבדיקה שלילית- יילקחו בחשבון  גורמי הסיכון של המטופל\ת ושל הגידול בהחלטה אם להציע טיפול משלים. המחקרים על הבדיקות הללו עדיין לא הסתיימו וישנן עוד שאלות שטרם נענו. עם זאת, ההנחה היא כי השימוש בבדיקות הללו יגבר מאד בשנים הבאות ו ויסייע למנוע טיפולי כימותרפיה מיותרים מחולים רבים.
 
בקרב חולים עם גידול ברקטום, בשנים האחרונות ניתנים יותר טיפולים של קרינה וכימותרפיה ובכך מצליחים למנוע את הניתוח ב- 30% ויותר של החולים.

בנוסף, לחלק קטן מהאנשים עם סרטן מקומי ברקטום, כ-3%, יש בגידול חוסר צביעה לחלבוני ה- MMR  כלומר מתקבלת תוצאת של  MMR DEFICIENCY או בניסוח אחר MSI HIGH. לפי מחקר מהחודשים האחרונים, חולים אלו יכולים לקבל אימונותרפיה במקום קרינה, כימותרפיה וניתוח, עם אחוזי ריפוי גבוהים מאד. המחקר עדיין לא הסתיים והתרופה איננה בסל התרופות לאינדקציה הזו אך ניתן לשער שבעתיד הקרוב זה יהפוך להיות הטיפול הסטנדרטי במקרים אלו.

 

חידושים בטיפול בסרטן מעי גס מתקדם\גרורתי

הטיפול הבסיסי בסרטן המעי הגס המתקדם נותר ללא שינוי וכולל כימותרפיות ממשפחת הפלואורופירימידינים- 5FU, אוקסליפלטין ואירינותקן.
כמו כן רוב החולים בסוג זה של סרטן יקבלו גם טיפולים ביולוגים בנוגדי VEGF  אבסטין- טיפולים המונעים צמיחה של כלי דם לא תקינים לעבר הגידול, או נוגדי EGFR -  טיפול בעזרת נוגדנים הפועלים על גורמי גדילה שמעודדים את צמיחת התאים הסרטניים, לחולים עם גידול בצד שמאל של המעי הגס, שאין להם בגידול מוטציה.

כיום בסל הבריאות יש בדיקה גנומית רחבה שניתן לבצע בזמן האבחנה של סרטן המעי הגס הגרורתי כדי להתאים טיפולים ביולוגים. כך, לדוגמה אם נראה שיש מוטציה מסויימת (ב BRAF) תיבחן הוספה  לטיפול הסטנדרטי או לאחריו טיפול ביולוגי מותאם למוטציה הזו, אם נראה שיש ביטוי למוטציה אחרת (HER2), ישקל מתן טיפול ביולוגי במספר תרופות המתאימות לאבחנה זו,  ואם נראה שיש מוטציה מסוג MMR DEFICIENCY  או MSI HIGH  ניתן יהיה לשקול מתן טיפול אימונותרפיה במקום כימותרפיה, עם אחוזי הצלחה גבוהים.

אופציה נוספת היא לקחת ביופסיה חיה מהגידול ולגדל אותה במעבדה במשך מספר ימים, כדי לבדוק את רגישות הגידול למספר כימותרפיות שונות לפי בחירת הרופא\ה המטפל\ת. 
 
לסיכום, הדבר החשוב ביותר לדעת הוא שסרטן המעי הגס ניתן למניעה על ידי הקפדה על אורח חיים בריא, תשומת לב לסימפטומים וביצוע בדיקות סקר. גם אם המחלה התגלתה, אחוזי הריפוי טובים וישנם  טיפולים רבים, כירורגיים ואונקולוגיים היכולים לרפא את המחלה או להאריך את החיים משמעותית. מחקרים רבים ומבטיחים מתבצעים כעת וכל הזמן מתווספות אפשרויות טיפוליות חדשות. 
 
 

ד"ר אסתר טחובר, אונקולוגית מומחית ומנהלת תחום גידולי מערכת העיכול באסותא רמת החייל.