האם התזונה שלנו יכולה להעלות את הסיכוי להתפתחות של סרטן?

סרטן הוא גורם המוות השני בעולם: בשנת 2018 בלבד כ-10 מיליון מקרי מוות נגרמו כתוצאה מסרטן. גורמי סיכון לתחלואה בסרטן קשורים בעיקר למאפיינים אישיים וסביבתיים (תורשה, חשיפה מסוימת לחומרים מזיקים או מצבים קליניים כגון בעיות הורמונליות) או לאורח חייהם של אנשים: פעילות גופנית, אורח חיים ישבני ותזונה ממלאים תפקיד מכריע. ההערכה היא כי שינויים בהרגלי האכילה יכולים למנוע סרטן בשיעורים של בין 30-50% (1). בכתבה זו נתמקד בגורמים תזונתיים שהוכחו כתורמים לסיכון מוגבר לסרטן וכן באותם גורמים תזונתיים המפחיתים את הסיכון לסרטן. 

Anton Watman | shutterstock.

אלה הם גורמי הסיכון התזונתיים להתפתחות של סרטן 

השמנת יתר

קיימת עלייה בשיעור הממאירויות הקשורות להשמנת יתר. בארה"ב, על פי נתונים עודף משקל והשמנה גורמים ל -14% ממקרי המוות מסרטן אצל גברים ול -20% מהמקרים בנשים.

ישנן עדויות רבות המראות כי עודף משקל מעלה את הסיכוי להתפתחות של גידול ממאיר בלפחות 13 איברים בגוף, בהם: רירית הרחם, וושט, כליה, לבלב, קיבה, מעי גס, שד, שחלות, כיס המרה ובלוטת התריס (2). 

משקל עודף והשמנה נחשבים כמשפיעים על הסיכון למחלות אלה באמצעות מגוון מנגנונים הכוללים השפעות על תפקוד מערכת החיסון ותהליך יצירת דלקת; רמות וחילוף חומרים של מספר הורמונים, כולל אינסולין ואסטרוגן; וגורמים המווסתים את התפשטות וצמיחת התאים. 

כמה מחקרים שבדקו ירידה במשקל מכוונת מצביעים על כך שהיא עשויה להפחית את הסיכון לסרטן השד לאחר גיל המעבר. תוצאות ממחקרים גדולים על התערבויות באורח החיים ובהתנהגות של ירידה במשקל הראו כי ירידה מתונה במשקל משפרת את הרגישות לאינסולין ואת המדדים הביוכימיים של חילוף החומרים ההורמונלי, אשר תוארו כתורמים לקשר בין השמנת יתר וסוגי סרטן מסוימים (3). 

סוכר

מחקרים מצאו קשר בין תזונה עתירה בסוכרים לבין וסרטן. בין היתר, נמצא קשר בין צריכת סוכר לסרטן קיבה, רירית הרחם, שחלות ומעי גס (4). קשר זה יכול להיות מוסבר ע״י אינסולין. אינסולין הוא שחקן מרכזי בהחדרה של הסוכר אשר מגיע מהדם אל תאי הגוף ובשמירה על מאזן האנרגיה בגוף. ניסויים שונים הדגימו כי אינסולין מפעיל מסלולים בתוך התא הקשורים לחלוקת תאים. בנוסף, ביטוי יתר של הקולטן לאינסולין הוא סימן היכר לסוגי סרטן רבים (5). 

בשר אדום ומעובד

מחקרים אפידמיולוגיים רבים דיווחו על קשר משמעותי בין צריכה גבוהה של בשרים (כגון בייקון, נקניקיות ונקניקים), בשר אדום (בשר בקר, חזיר או כבש) ועלייה בשכיחות סרטן ותמותה. הראיות הנוכחיות תומכות בסיכון מוגבר של 15% עד 20% לסרטן המעי הגס ו / או פי הטבעת לכל 100 גרם בשר אדום או 50 גרם בשר מעובד הנצרך ביום. באשר לסוגים אחרים של סרטו (אלו של הוושט, הקיבה, הריאה, הלבלב, השד, הערמונית) הראיות בנוגע לצריכת בשר אדום ומעובד אינן חד משמעיות (3). 

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה בשר מעובד כקרצינוגן (חומר הגורם לסרטן) מקבוצה 1, בקטגוריה זו משתמשים כאשר ישנן עדויות מספיקות לסרטן בבני אדם. בשר אדום סווג כקרצינוגן מקבוצה 2, כלומר הוא ככל הנראה מהווה גורם מסרטן לבני אדם. פירוש הדבר שנצפה קשר חיובי בין חשיפה לבשר אדום וסרטן, אך לא ניתן לשלול הסברים אחרים לתופעה (6). 

החשש בנוגע לסיכון לסרטן הקשור לבשר אדום או לצריכת בשר מעובד עשוי להיות ממותן על ידי שינוי שיטות ההכנה. לדוגמה, בישול בשר על ידי אפייה או צלייה במקום טיגון יכול להפחית את היווצרותם של חומרים מסרטנים פוטנציאליים. עם זאת, יש להקפיד על בישול בשר ביסודיות כדי להשמיד חיידקים וטפילים מזיקים.

אלכוהול

אלכוהול מגביר את הסיכון לסרטן הפה, הלוע, הגרון, הוושט, הכבד, המעי הגס והשד. צריכה קבועה של אפילו כמה משקאות בשבוע קשורה לסיכון מוגבר לסרטן השד בקרב נשים (3).

אילו מזונות עשויים להגן מפני סרטן?

סיבים תזונתיים

סיבים, שנמצאים בכמויות גבוהות בפירות, ירקות ודגנים מלאים, משוערים כמגנים מפני כמה סוגי סרטן. מחקרים דיווחו על קשר הפוך משמעותי בין צריכת סיבים לבין סרטן כבד, סרטן המעי הגס וסרטן השד. ביחס לסוג הסיבים, בנוגע לסרטני דרכי העיכול (קיבה, המעי הגס והכבד), נמצא כי צריכת סיבים מדגנים הייתה קשורה באופן הפוך ומשמעותי לסיכון לחלות בסרטנים אלו. בנוסף, סיבים מירקות, אך לא מפירות או דגנים, היו קשורים באופן הפוך לסיכון לחלות בסרטן השד (7). 

חומצות שומן מסוג אומגה 3

אומגה 3 הן קבוצה של חומצות שומן שמקורן בעיקר במקורות צמחיים, כמו גם במקורות ימיים כגון דגים ואצות (8). חומצות שומן מסוג אומגה 3  הוכחו במחקרים בבעלי חיים כמגנות מפני סרטן (4). מחקר אחד מצא כי טיפול בתרביות תאים של סרטן שד עם חומצות שומן מסוג אומגה 3 מביא לביטוי מוגבר של הגנים BRCA1 ו-BRCA2 שהם גנים המעכבים התפתחות של סרטן שד (4).

ירקות ופירות

צריכה גדולה יותר של ירקות ופירות נקשרה ברוב המחקרים האפידמיולוגיים עם סיכון נמוך יותר לסרטן הריאות, הפה, הוושט, הקיבה והמעי הגס. ירקות ממשפחת המצליבים, כמו למשל כרוב, ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים וקייל, מכילים כימיקלים מסוימים הנחשבים כמפחיתים את הסיכון לסרטן המעי הגס (3).

סויה

סויה ומזונות שמקורם בסויה מכילים חומרים בעלי פעילות אסטרוגנית חלשה ועשויים להגן מפני סרטנים תלויי הורמונים. ישנן עדויות הולכות וגוברות ממחקרים אפידמיולוגיים כי צריכת מזונות סויה מסורתיים, כמו טופו, עשויה להפחית את הסיכון לסרטן השד, הערמונית או רירית הרחם, וישנן עדויות נבחרות להפחתת סיכון של כמה סוגי סרטן אחרים (3).

לסיכום, נראה כי לתזונה שלנו ובעיקר לאורח חיים בריא יש השפעה מרכזית על הסיכוי ללקות במחלות ממאירות שונות. 

אלה הנחיות האגודה האמריקנית לסרטן בנושא תזונה ופעילות גופנית למניעת סרטן:

• שמירה על משקל תקין.
• עיסוק בפעילות גופנית קבועה- על מבוגרים לעסוק לפחות 150 דקות בעצימות בינונית או 75 דקות של פעילות אינטנסיבית נמרצת בכל שבוע.
• הגבלת הצריכה של מזון ומשקאות עתירי קלוריות 
• הגבלת צריכת בשר מעובד ובשר אדום.
• אכילה של לפחות 2.5 כוסות של ירקות ופירות בכל יום.
• העדפת דגנים מלאים על פני מוצרי דגנים מעובדים. (3)
• הגבלת הצריכה של משקאות אלכוהוליים.