לוקמיה (סרטן הדם): כל הסוגים, הגורמים, ודרכי הטיפול

בכל שנה מאובחנים כ-300 ילדים וכ-600 מבוגרים בלוקמיה, סרטן הדם. לוקמיה, היא שם כולל למספר מחלות שבמהלכן מתרחש גידול בלתי מבוקר של תאי ומרכיבי מערכת הדם. התאים שנוצרים אינם מתפקדים כתאים בריאים. מהם סוגי הלוקמיה, כיצד מאבחנים ומהן דרכי הטיפול בכל אחת מהמחלות? כל המידע בכתבה הבאה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 06/08/2018


סרטן הדם או "לוקמיה", הוא גידול בלתי מבוקר ובלתי נשלט של תאי ו/או מרכיבי מערכת הדם. מערכת הדם החיונית לתפקוד ולחיים. היא נושאת תפקיד חשוב ביותר בגוף האדם ומורכבת מתאים רבים בעלי תפקידים חיוניים מגוונים. סרטן הדם, המופיע גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים, פוגע בתפקוד מערכת הדם ועלול לסכן את החיים.


   


מהו סרטן הדם?

סרטן הדם הוא שם כולל למספר מחלות ממאירות, שבמסגרתן תאי הדם מתרבים ומתחלקים במהירות. תאי הדם שנוצרים אינם מתפקדים כתאים בריאים. 


תאי גופנו מתרבים ומתחלקים בהתאם לצורך, באופן מבוקר ומסודר. תאי הדם נוצרים ומתחלקים בתוך מח העצם (רקמה ספוגית הממלאת את העצמות). רקמה זו מייצרת שלושה סוגי תאי דם: תאי דם אדומים- המובילים את החמצן לתאים,  תאי דם לבנים - אשר המהווים חלק חיוני במערכת החיסון של הגוף ומסייעים בהגנה עליו מפני מזהמים ומחוללי מחלות, וטסיות דם - חומרים המסייעים לקרישת הדם במקרה של דימום או פציעה. 


בגוף בריא, כל תאי הדם מתפתחים באופן מובנה, מסודר ומבוקר ונותרים שם עד להבשלה מלאה. עם הבשלתם, הם משתחררים ממח העצם, חודרים למחזור הדם ומבצעים שם כל אחד את פעילותו הנדרשת.


במקרה של סרטן הדם מתפתחים במח העצם תאי דם פגומים ושלא לצורך, במהירות רבה מדי, ללא פיקוח ובקרה. התאים שנוצרים אינם מתפקדים כתאים בריאים. שגשוג כזה יכול לקרות בתא האב של מח העצם עצמו. בלוקמיה, תהליך יצירת התאים הנורמלי הנורמאלי יוצא משליטה והתאים ממשיכים להתחלק ללא צורך בקרה או פיקוח, במהירות רבה.



סוגי סרטן הדם 

נהוג לחלק את סוגי הלוקמיה לפי מהלך המחלה ובהתייחס לתא המקור:


לוקמיות כרוניות

הלוקמיות הכרוניות כוללות שתי מחלות: לוקמיה מיילואידית כרונית  ,CML (Chronic Myeloid Leukemia) ולוקמיה לימפטית כרונית CLL, (Chronic lymphocytic leukemia). מחלות אלה הן בעלות מהלך מחלה איטי, ומתאפיינות במקרים רבים בגילוי אקראי ובשיעורי הישרדות גבוהים.


לוקמיות חריפות

הלויקמיות החריפות נחלקות גם הן לשניים, על פי תא המקור, וכוללות לוקמיה מיילואידית חריפה (AML) , הנפוצה יותר במבוגרים, ולוקמיה לימפטית חריפה (ALL) , השכיחה יותר בילדים, אצלם אף הפרוגנוזה הטובה יותר.


בשונה מהלוקמיות הכרוניות, הלויקמיות החריפות הן בעלות מהלך סוער וסיכויי הישרדות נמוכים יותר. הלוקמיות החריפות מצריכות אשפוז ומתן כימותרפיה אינטנסיבית ולעתים קרובות אף השתלת מח עצם. 




נהוג לחלק את סוגי הלוקמיה לשני סוגים: לוקמיה כרונית ולוקמיה חריפה, בהתייחס למהלך המחלה ולתא המקור



מהם הגורמים לסרטן הדם?

הגורמים לסרטן הדם על סוגיו השונים, רבים ומגוונים וחלקם ייחודיים לסוג מסוים של לוקמיה. בין הגורמים הבולטים ניתן למנות חשיפה לקרינה או חשיפה לכימיקלים וכן מתן כימותרפיה קודמת.



כיצד ניתן לאבחן לוקמיה?

הבדיקות המתבצעות לצורך אבחון לוקמיה דומות בין הסוגים השונים, אך בחלקם ייתכנו בדיקות ייחודיות לסוג לוקמיה ו/או למטופל מסוים. בין הבדיקות האבחוניות לגילוי סרטן הדם, ניתן למנות בדיקת דם ודגימה ממח העצם. 



מהן דרכי הטיפול?

הטיפול בסרטן הדם מותאם לכל מטופל בהתאם למאפיינים הבאים: סוג הלוקמיה; גיל המטופל; מצב בריאותו הכללי; ושלב המחלה. לכל אחד מסוגי הלוקמיה ישנם מספר שלבים המוגדרים בהתאם להתקדמות המחלה ומידת התפשטותה. ככל ששלב המחלה מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להחלים ממנה. הטיפול בלוקמיה כולל בעיקר טיפול כימותרפי, אך יכול לכלול גם טיפולים ביולוגיים, טיפול בקרינה, טיפול בסטרואידים וטיפול באמצעות השתלת תאי אב ממח עצמות, לרוב מתורם בן משפחה או תורם זר, אך לעיתים ההשתלה היא עצמית. 


טיפול בלוקמיות כרוניות

עם הבנת תהליכים מולקולריים ביולוגים הגורמים למחלה, חלו תמורות משמעותיות בטיפול במחלת ה-CML ב-15 השנים האחרונות. פיתוח של טיפולים ממוקדים במחלה, הביא להפחתת תופעות הלוואי ולתגובה דרמטית לטיפול. 


בעבר, תוחלת החיים של החולים במחלה זו הייתה שנים ספורות, אך כיום עם התפתחות הטיפולים, החולים במחלת ה-CML חיים שנים רבות ומסוגלים לנהל אורח חיים תקין לחלוטין. 


מחלת ה-CLL , נפוצה יותר באנשים מבוגרים. כשליש מהם לא יזדקקו לטיפול במהלך כל ימי חייהם, כשליש יזדקקו לטיפול בשלבי המחלה הראשונים, וכשליש יזדקקו לטיפול בשלב כלשהו של מחלתם. גם בכל הנוגע לטיפול במחלה זו, חלה התקדמות משמעותית , בעיקר עקב שילובן של תרופות ביולוגיות חדשות, כחלק ממהלך הטיפול. 


טיפול בלוקמיות חריפות

למרות שמדובר במחלות נדירות יחסית, הן מחייבות טיפול אינטנסיבי ואגרסיבי המשלב כימותרפיה והשתלת מח עצם. 


לוקמיות חריפות הן מחלות המלוות בתסמינים רבים והחולים בהן עלולים להתמודד עם תופעות, כמו של דימומים חריגים ללא חבלה ניכרת; דימומים חריגים מהאף, החניכיים או בעת המחזור החודשי; זיהומים חוזרים ונשנים מלווים בחום; נפיחות של בלוטות הלימפה; עייפות ותשישות; חיוורון; תחושה כללית רעה; ירידה במשקל; כאבי פרקים ועצמות ועוד. במקרים רבים לוקמיות חריפות נחשבות לקטלניות בפרק זמן קצר. מחלת ה-ALL  ,השכיחה יותר בילדים, ניתנת לריפוי בשיעור גבוה.



הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ובהמטולוגיה, מנהלת יחידת אשפוז המטו-אונקולוגי במרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין וראש החוג להמטולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org






פורום סרטן ריאות

ד"ר עבד אגבאריה

ד"ר עבד אגבאריה
ד"ר עבד אגבאריה, אונקולוג מומחה, מנהל את המכון האונקולוגי החדש בבית חולים בני ציון. מנהל היחידה לאונקולוגיה קהילתית השייכת לשירותי בריאות כללית בנצרת.מנהל מכון הכימותרפיה באסותא חיפה. משמש כיועץ בכיר עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אלק חיובי
  • איריס
  • 26/05/2019 23:22
  • בדיקות מדיאגות
  • דוד
  • 22/02/2019 20:51
  • שלום ד"ר עבד אגבאריה, אני בן 37 עישנתי המון כל החיים (עכשיו הפסקתי )עשיתי בדיקת סיטי בקרינה נמוכה בגלל שכל הזמן דברים מציקים לי בריאות מגרד לי ומציק לי ואני מרגיש שהריאות שלי מלאות כל הזמן לפעמים יש לי טעם של דם בפה ואני יורק שחור .... התוצאה היא כזו: ממצאים: מספר קשריות ריאתיות זעירות כמפורט להלן: RUL - קשרית תת פלאורלית בקוטר 3 מ"מ RML - קשרית בקוטר מ"מ RLL - קשרית בקוטר מ"מ . LUL/לינגולה - קשרית בקוטר 7 מ"מ קשרית סמוכה לסדק הבין-אונתי בקוטר 3 מ"מ LLL - קשרית בקוטר 3 מ"מ קשרית תת פלאורלית בקוטר 4 מ"מ ללא קונסולידציה. לא הודגמו תפליט פלאורלי או חזה אויר. לא הודגמו קשריות לימפה מוגדלות באקסילות, במדיאסטינום או בשערי הריאות. כלי הדם הגדולים במדיאסטינום בטווח התקין. הלב תקין בגודלו. לא הודגמו הסתיידויות בעורקים הקורונריים. לא הודגם תפליט פריקרדיאלי. איברי הבטן העליונה הנכללים בסריקה (הערכה מוגבלת בהעדר חומר ניגוד תוך ורידי וקרינה נמוכה): ללא ממצא חריג. מבנה גרמי: ללא תהליך אגרסיבי סיכום: מספר קשריות ריאתיות עד קוטר 7 מ"מ. Lung-RADS = 3 האם אני צריך לדאוג ? אני מבין שאני צריך להיות במעקב אבל אני דואג נורא אמא שלי נפטרה מסרטן לא מזמן וגם אח שלה (לא ריאות) אשמח לדעת איך אני יכול לדעת שזה לא סרטן

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הקשריות קטנות מדי לאבחון מחייבות מעקב צמוד - לחזור על הצילום בעוד 4 חודשים. בשלב זה קשה להגיע לביופסיה - רק בניתוח שאני לא ממליץ כעת. יכול להיות ומדובר בשינויים מעישון ולא חייב להיות גידול

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עדכון
  • דוד
  • 28/02/2019 08:10
  • קודם כל תודה רבה לך על המענה ! הייתי אצל רופא והוא אמר לי לעשות בשנתיים הקרובות כל שלושה חודשים סיטי בגלל היסטוריה רפואית. השאלה אם עוד שלושה חודשים לא יהיה מאוחר מידי? אמרתי לו שכל הזמן מציק אני לא מעשן כבר שבוע וחצי ואין לי אוויר וצד ימין כל הזמן מציק לי כאילו הריאות נוגעות בצלעות... אני מרגיש חנוק כל הזמן... אני מפחד מאוד

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עדכון
  • דוד
  • 28/02/2019 08:14
  • הכאבים והתחושות הללו דוד לא קשורות לקשריות הקטנות האלה .... אפשר במקביל ייעוץ קרדיולוגי. לגבי הזמן לחזור על הצילום זה לא מאוחר כי זהו טווח הזמן המינימלי שמצפים לראות דינמיקה בממצאים , אחרת זה סתם עוד צילום

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • צילום ריאות
  • דוד
  • 03/03/2019 07:36
  • שלום דוקטור עבד ובוקר טוב, אם לפני שנה עשיתי צילום ריאות והכל היה תקין ועכשיו ה ct וצילום ריאות כן מציגים קישוריות ? האם זה משנה משהו? האם משיעול מאומץ יכולות להיווצר קישוריות ? האם קישוריות יכולות לעבור ? בברכת שבוע טוב, דוד

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • צילום ריאות מלפני שנה
  • דוד
  • 03/03/2019 11:53
  • השגתי את הצילום ריאות מלפני שנה: http://prntscr.com/msj8b4 אני לא מומחה בתחום (-: אבל אם מופיע גם פה הקישוריות אז בעצם זה מוריד ברמה משמעותית את האחוזים שזה משהו לא טוב ?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ביקורת לאחר 4 חודשים
  • דוד
  • 22/05/2019 19:34
  • שלום דוקטור עבד, מה שלומך? בלינק הזה אפשר לראות את התוצאות בדיקות הביקורת שלי: http://prntscr.com/nrz9hc אני כבר לא מעשן מהיום שעשיתי את הct האחרון אבל אני עדיין מרגיש שהריאות שלי שורפות לפעמים. אני אשמח לדעת אם הבדיקות החדשות יכולות להרגיע אותי קצת מהלחץ בכל מקרה לעשן אני בחיים לא יחזור. בברכה, דוד

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מה שרשום
  • דוד
  • 26/05/2019 20:42
  • מבוא בית החזה ללא סטיות אין לזהות לימפאדנופתיה בתחנות המיצר השערים בתי השיח. אין לזהות תפליטי פלויראלי או פרידרדיאלי האדרנלים שמורים. בכיפת הכבד, נגע היפודנסי בטוקר - 2ס"מ אשר לא ניתן לאיפיון בסריקה נוכחית. קנה וסמנפונות הראשיים שמורים. קשרית בקטור 0.6 ס"מ ב LUL. קשרית נוספת בקוטר 0.2 ס"מ ב-LLL. קשרית בקוטר 0.2 ס"מ ב-LLL. קשרית בקטור 0.2 ס"מ ב RLL. פרט לכך, אין לזהות קשריות או הסננות ריאתיות נוספים. ללא עיבוי אנטרסטיאלי או ברונכואקטיזות אין לזהות נגע פוקאלי חשוד בשלד הגרמי בטווח הסריקה. לסיכום: קשריות ריאתיות כמתואר להעיל. לביקורת פולמונולוגיות והשוואה עם בדיקות קודמות במידה ויש. נגע היפודנסי בכיפת הכבד לקורלציה ראשונית עם us

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תוצאות petct מה זה אומר ומה עכשיו?
  • סיגי
  • 23/05/2019 12:59
  • להלן התוצאות: Lul גוש רוחבי קוטר 1.3 ס"מ קולט בעוצמה בינונית suv max4.5. בRll מודגם קשר בקוטר 1.3 ס"מ ללא קליטה מוגברת. קשריות נוספות בגדלים שונים מודגמות בשתי הריאות חלקם מדגימים קליטה מוגברת בעוצמה נמוכה-בינונית. במיצר מודגמת לימפאדומתיה בקוטר עד 2.4 ס"מ פרא טרכאלית מימין ללא קליטה מוגברת. לימפאדונפתיה בשער הריאה הימינית מדגימה קליטה פתלוגית בעוצמה גבוה עד suv max8.6.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • סיגי
  • 23/05/2019 20:26
רופאים בתחום
ד"ר עופר פורים ד"ר עופר פורים
רופא בכיר ביחידה לגידולי מערכת העיכול קרא עוד
פרופ' דן אדרקה פרופ' דן אדרקה
הקים את היחידה לגידולי דרכי העיכול בבית חולים... קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ