דיוק הטיפול בסרטן שד מוקדם עשוי למנוע הישנות

כיצד מעריכים את הסיכוי לחזרה של סרטן השד? איך מתאימים את הטיפול לחולות במטרה למנוע הישנות? והאם כל החולות המצויות בסיכון גבוה לחזרת המחלה זקוקות לכימותרפיה? התשובות בכתבה
כתבה פרסומית כתבת חסות
תאריך עדכון: 08/12/2019



בראשית החודש פרסמו האגודה למלחמה בסרטן והרישום הלאומי במשרד הבריאות מסמך ובו נתונים מעודדים ומרשימים המצביעים על מגמת ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד בישראל של כ-2% בכל שנה וכ-25% ירידה בתמותה מאז שנת 2005. נתונים אלו אינם מפתיעים, שכן הודות לתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם בישראל, שיעור הנשים המבצעות ממוגרפיה גבוהה מהממוצע במדינות המערב ועומד על 71%. עוד עולה מהמסמך כי שיעור החולות החדשות המאובחנות בשלב המוקדם עומד על 97.4%.


 אבחון מוקדם בשילוב עם טיפול יעיל ומדויק ככל שניתן, הם לרוב הדרך הטובה ביותר לריפוי המחלה. ואולם, נושא שהוא פחות מדובר אבל בעל חשיבות רבה עבור חולות רבות בסרטן שד הוא חזרת המחלה. על פי מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, כמעט 30% מחולות סרטן השד שאובחנו בשלב המוקדם והשיגו ריפוי מהמחלה יחוו חזרה של המחלה במהלך חייהן. עם זאת, הבשורה החשובה מהשנים האחרונות היא שלא כולן זקוקות לטיפול כימותרפי כדי למנוע את הישנות המחלה. 


עם השנים נראה כי הטיפול בסרטן השד מתפתח לכיוון רפואה מדויקת יותר או רפואה מותאמת אישית, ועל כן קיימת חשיבות רבה לדעת וליידע את המטופלות בכלים הקיימים באמתחת הרופאים ובאלו המתפתחים היום, על מנת לדייק את הטיפול ולהתאימו לאישה ולגידול שלה. 



קראו עוד: מהפכת הטיפול בסרטן: הכל על רפואה מותאמת אישית



הקריטריונים אינם מנבאים הישנות

לפי מסמך משנת 2017 של החברה האמריקנית לסרטן (American Cancer Society), קיימים סוגים שונים של סרטן שד. מרבית סרטני השד (71%), הם גידולים הרגישים להורמונים, רגישות המתבטאת בהופעת קולטנים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון. 


בראשית שנות ה-90 נעשו כמה מחקרים שהראו כי לעיתים ניתן להפחית את הסיכון להישנות מקומית של סרטן השד או לפיזורו בגוף על-ידי מתן טיפול כימותרפי לאחר הניתוח, טיפול הנקרא – טיפול אדג'ובנטי או טיפול משלים. ההחלטה למי לתת טיפול כימותרפי במטרה להפחית סיכון התבססה אז בעיקר על הגיל, גודל הגידול, מעורבות בלוטות בית השחי והביטוי של רצפטורים (קולטנים) להורמונים. נשים עם רצפטורים להורמונים חיוביים קיבלו 5 שנים טיפול הורמונאלי בטמוקסיפן וטיפול כימותרפי לפני הטיפול ההורמונלי בהתאם לרמת הסיכון הקלינית של המטופלת. 


במהלך השנים התברר שהקריטריונים שנקבעו אינם די רגישים לנבא את סיכויי ההחלמה של המטופלת ואת התועלת הצפויה לה בהפחתת הסיכון להישנות המחלה אם היא תקבל טיפול כימותרפי. מיפוי הגנום האנושי בשנות ה-2000 והתפתחות הטכנולוגיות הרפואיות בעקבותיו, הובילו לפיתוחן של בדיקות מולקולריות חדשות שהתבססו על בדיקת הגנים של הגידול (חשוב להדגיש שהבדיקות להערכת הסיכון להישנות המחלה התבססו על בדיקת הגנים של הגידול עצמו, ולא על בדיקת הגנים של האישה). 




כ- 30% מחולות סרטן השד שאובחנו בשלב המוקדם והשיגו ריפוי מהמחלה יחוו חזרה של המחלה במהלך חייהן




רגע עם הכימותרפיה! קודם עושות בדיקה

הבדיקה שהוכנסה לשימוש ראשונה היא בדיקת Oncotype DX, בדיקה זו הוכנסה לראשונה לנשים עם סרטן שד מוקדם המבטא רצפטור או רצפטורים להורמונים (כזה שאינו מבטא את החלבון HER2  וללא מעורבות של בלוטות לימפה). 


במחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת המדעי NEJM נמצא כי 70% מנשים אלו, ללא מעורבות של הבלוטות והמוגדרות קלינית כבעלות "סיכון נמוך" להישנות המחלה, אינן זקוקות לכימותרפיה כטיפול משלים להפחתת המחלה.


עם השנים, הובהר במחקרים שגם חלק ניכר מהנשים המוגדרות קלינית כבעלות "סיכון גבוה" להישנות המחלה, כאלו עם מעורבות בלוטות בבית השחי, לא מרוויחות משמעותית בהפחתת הסיכון להישנות המחלה באמצעות כימותרפיה כתוספת לטיפול ההורמונלי. 



הדור הבא של בדיקות להישנות

במקביל, פותחו בדיקות גנומיות נוספות שאף הן נועדו לאבחן את אותן הנשים שסיכויי ההחלמה שלהן טובים גם בלא מתן כימותרפיה. 


בדיקת הפרוסיגנה (50-PAM) היא דור שני של בדיקות גנומיות להערכת הסיכון להישנות המחלה בטווח הארוך של 10 שנים. 


מחקר דני גדול שהתפרסם בראשית 2018 בכתב העת הרפואי של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה (JCO) Journal of Clinical Oncology, קבע כי הבדיקה הצליחה לחזות סיכון לחזרת המחלה גם בקרב נשים עם מעורבות של בלוטות הלימפה. מדובר במחקר מקיף ורחב שתוצאותיו  מסייעות  לרופאים האונקולוגיים להתאים לראשונה עם בדיקת הפרוסיגנה בטווח של 10 שנים טיפול מותאם אישית למטופלות סרטן שד הורמונאלי מוקדם בהתאם לרמת מעורבות בלוטות הלימפה: עם בלוטה נגועה אחת, שתי בלוטות או שלוש בלוטות נגועות. 


למעלה ממחצית מהנשים שהשתתפו במחקר, כ- 1,395 חולות, היו עם 1-3 בלוטות לימפה נגועות. יתר 1,163 המטופלות היו עם בלוטות לא נגועות. המעניין הוא שהתאמת הסיכון להישנות המחלה על פי רמת מעורבות הבלוטות עם בדיקת פרוסיגנה זיהתה כי 37% מהמטופלות עם מעורבות של בלוטה אחת וכ- 15% מהמטופלות עם מעורבות של שתי בלוטות נמצאו ברמת סיכון נמוכה להישנות גרורתית של המחלה, עם תוצאות טובות מאוד תחת טיפול הורמונלי משלים בלבד. המשמעות היא שע"פ בדיקת הפרוסיגנה למעלה מרבע מהחולות עם בלוטות לימפה נגועות אלו המוגדרות קלינית כבעלות "סיכון גבוה" לא נזקקו לטיפול כימותרפי למניעת חזרת המחלה בטווח הארוך של 10 שנים.


חשוב לציין שדווקא בקרב החולות בסרטן שד עם רצפטורים הורמונאליים קיימת חשיבות יתרה להערכת סיכון בטווח הארוך של 10 שנים, שכן מספר מחקרים הראו כי לחולות אלו יש סיכוי גבוה  לחזרת מחלה בטווח של 5-10 שנים מאשר לחולות שאינן רגישות להורמונים.   


לסיכום, המטרה היא להפחית ככול שניתן את הסיכון להישנות המחלה באמצעות טיפול מדויק תוך הימנעות ממתן טיפול כימותרפי שאיננו הכרחי. הכלים המתקדמים הקיימים היום יכולים להעריך את הסיכון לחזרת המחלה בטווח הארוך ולחסוך טיפול כימותרפי גם עבור נשים עם מעורבות של בלוטות שהוגדרו קלינית בסיכון גבוה.



הכתבה בשיתוף עם ד"ר לריסה ריבו, מנהלת המכון האונקולוגי, בית חולים אוניברסיטאי, אסותא אשדוד. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 



פורומים סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שינויים בשד פה 29/07/2020 20:20
  • שלום רב, בת 34 מטופלת פוריות מזה 4 שנים ( מקבלת הורמונים במינונים הכי גבוהים) ברקע כשל שחלתי על רקע לא מוסבר ומספר אירועי תרומבופלביטיס כתוצאה מהאסטרוגנים ככל הנראה אי לזאת נוטלת קלקסן 60. בריאות כללית תקינה.( בירור המטולוגי מלא תקין) בחודשים האחרונים כ4/5 שמתי לב לשינויים קלים בשד הופעת נמשים באזור בתחתית השדאם מותחים את השד זה נראה כמו סטיפלינג..ובאחד השדיים ממצא חדש יחסית - מורם קטנטן להערכתי כ2 מ"מ בעל מראה מעט ארוזיבי כמו קילופי עור זה לא נעלם וגם לא שמתי לב שגדל מזה כ4 חודשים. לאור הטיפולים אני במעקבים אצל כירורג שד כל חצי שנה ( תור עוד 3 שבועות) בדיקה אחרונה כולל us תקינה . אחת הכיררוגיות ציינה שיש לי שד פיברוציסטי השנייה חלקה לדעתי יש לעיתים מרגישה כמו גושים תת עורים ניידים וכואבים משתנים לאורך המחזור החודשי. בירור של brca שלילי לשמחתי. בקרע משפחתי סרטן שד ושחלה. האם לדעתך יש מקום לדאגה? צריך לבקש משהו בבדיקה הקרובה, להשב את תדומת לבה של הרופאה למשהו?

  • + הוסף תגובה
שינויים בשד פה 31/07/2020 18:11
שינויים בשד ד"ר נעה אפרת בן ברוך 31/07/2020 19:10
  • לא נשמע לי מדאיג ספרי לרופאה את כל מה שכתבת לי כאן

  • + הוסף תגובה
טריפל נגטיב שלא מגיב לטקסול שיר 16/07/2020 03:02
  • בת 75. סרטן טריפל נגטיב מועמדת לניתוח תוך שבועיים לכריתת שד כולל השריר. עקב חוסר תגובה לטקסול וחזרה של הגידול לגודלו המקורי 3.5 סמ תוך חודש וחצי לאחר שהצטמצם ל1 סמ. לפני חצי שנה נעשה פט סטי שלא חשף גרורות בגוף. האם חובה לעשות לפני הניתוח פט סיטי כדי לראות האם התפתחו גררורות בעקבות חוסר התגובה לטקסול?או שאין חשיבות כרגע בעקבות מחסור בזמן והפט סיטי יעשה אחרי.הניתוח. האם במהלך הניתוח יש לדרוש פתלוגיה ספסיפית מעבר למה שבודקים כדי לחפש טיפול מתאים לכימוטראפיה שאחרי?להמשך הטיפול לאחר ניתוח

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 16/07/2020 22:44
  • לדעתי בהחלט יש מקום לביצוע פט/סיטי שבועיים זה מספיק זמן לפטסיטי דחוף אין צורך בפתולוגיה ספציפית במהלך הניתוח, ניתן לבצע כל מה שנדרש אחרי הניתוח

  • + הוסף תגובה
פתולוגיה שנעשית אחרי ניתוח להתאמת טיפול שיר 29/07/2020 21:38
  • האם לאחר הניתוח . אוטומטית נעשית פתלוגיה לגידול שמוציאים שיכולה לתת תשובה לגבי איזה טיפול הכי יתאים ?. חוץ מבדיקת רצפטורים הורמנאלים וher2 .כי הרי בביופסיה נקבע טריפל נגטיב.האם יש בדיקות פרטיות שצריך לעשות על הגידול למציאת מוטציות כדי לאפיין את הגידול טוב יותר??בעיקר שלא היתה תגובה לטקסול?להתאמת טיפול יעיל?

  • + הוסף תגובה
אולטראסאונד וממוגרפיה ליאן 28/07/2020 18:35
  • דר' שלום ותודה, בת 67, לפני 6 שנים הוציאו לי גוש בשד שהיה שם עשור ולא סרטני. אחרי 3 שנים, היום, הלכתי לעשות ממוגרפיה. הטכנאית (שלא היה נעימה ואגרסיבית) לחצה לי נורא חזק עם המכשיר של הממוגרפיה. ביקשתי טיפה יותר חלש כאב לי ממש, הרימה את הקול ואמרה שככה צריך אחרת לא רואים ולעתים קוראים שוב בגלל שלא יצא טוב, ביקשה שלא אסתכל ושאשרים את הראש ממש עשתה לי מהציצי דף נייר. עשיתי בחיי עשרות ממוגרפיה וככה לעולם לא עשו לי חזק ! אני מכה על חטא שלא קמתי באותה שניה לבקש מישהי אחרת, משום מה זרמתי. שהגעתי הביתה עד עכשיו ממש כואב לי באזור הלב, כל המקום שמקרין לי ליד שמאל וגם ימין כמו זרמים. בבקשה ממך, האם בדיקה כזאת שמועכים בצורה אגרסיבית יכולה לגרום נזק לשד? קרה בעבר פעם שמישהי נפגעה ממוגרפיה? חלילה לפוצץ בפנים בלוטות או נזק אחר. אודה לך על תשובתך הכנה , . תודה ליאן.

  • + הוסף תגובה
ממוגרפיה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 28/07/2020 18:39
  • קשה לי לומר. זה ממש לא בתחום ההתמחות שלי. אולי פגיעה זמנית כמו מכה שחולפת. לא מתפוצץ. כלום

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!