רחם שרירני – מה עושים כשיש שרירנים ברחם?

שרירן מהוה את הגידול השפיר השכיח ביותר ברחם. שכיחות הופעתו בגיל הפריון הינה אצל כ-20% מהנשים,מעל גיל 40 שכיחותם עולה לכ-40-50% מהנשים.

מהו שרירן?

מדובר בגידול שפיר הגדל מתוך שריר הרחם. הרחם הינו כידוע, איבר שרירני המתרחב בהריון ומתכווץ בלידה.
רק פחות מ-50% מהשרירנים גורמים לתופעות וסימפטומים אצל הנשים ,רובם לכן מתגלים במהלך הבדיקות השגרתיות.
הסיבה להופעת השרירנים אינה ידועה. אולם, ידוע על שכיחות משפחתית ואף לאחרונה דווח על מחקרים בנושא הגן התורשתי הגורם להופעתם. ידוע, למשל, על שכיחות יתר אצל נשים ממוצא אפריקאי.
השרירנים יכולים לגדול בזמן ההיריון ולהתכווץ לאחר הלידה, גם במהלך גיל המעבר הם קטנים ומתכווצים, כתוצאה מירידת רמת האסטרוגן בגיל הזה.
הסיכון להפיכת שרירם מגידול שפיר לגידול ממאיר, דהיינו סארקומה,הוא מאוד קטן ומתרחש בפחות מ-0.5% מהמקרים.
השרירנים גורמים לתופעות קליניות המתחלקות לשלוש קבוצות עיקריות:

1. דימומים - החל מדימומי מחזור המתגברים ועד דימומים המופיעים בין המחזורים.

2. לחץ על איברים שכנים - בעיקר לחץ על שלפוחית השתן המתבטא בתכיפות או לחץ הגורם לחסימות בדרכי השתן. איבר נוסף היכול להראות תופעות "לחץ" הינו המעי. התופעות מתבטאות בחסימה חלקית על דרכי המעיים , בעיקר בחלק האחרון הקרוב לאזור פי הטבעת.

3. כאבים באזור השרירנים - תופעה זו נובעת מכך שלעיתים חלק מהשרירנים עוברים תהליך של נמק פנימי בתום תהליך הגורם לכאבים מתמשכים ומתחזקים.

באופן הרבה יותר נדיר השרירנים יכולים לגרום גם לתופעות הבאות:

• ליקוי פריון – פחות מ-3% מליקויי הפריון נגרמים על ידי שרירנים.
• הפלות טבעיות, בשכיחות נמוכה, למרות שרוב הנשים עם השרירנים – הגדלים במהלך ההיריון – מגיעות ללידה.
• צניחת "השרירן על גבעול" בדרך צוואר הרחם לנרתיק.
• לחץ על כלי הדם באגן עם גרימת תהליך דלקתי חסימתי בניהם.

מיקום השרירנים

השרירנים מתחלקים בהתאם למיקומם ברחם. כמובן, שיכולים להיות שרירנים במספר מקומות שונים בקיר הרחם. הטיפול הרפואי מתבצע בהתאם למיקומם.

1. שרירנים סאב-מוקוזים - תת ריריים- הכוונה לשרירנים הגדלים לתוך חלקו הפנימי של הרחם, מתחת לרירית הרחם ובולטים לתוך חלל הרחם. שרירנים אלו גורמים לכאבים ולדימומים, לעיתים כל עוביים על "גבעול" בתוך החלל, או חלקו בתוך קיר הרחם וחלקו בולט לחלל.
הטיפול במקרים אלו הינו יחסית קל ונעשה באמצעות מכשיר הנקרא היסטרוסקופ. זהו מכשיר עם סיב אופטי ולהב חשמלי ובאמצעותו ניתן לכרות השרירן.

2. שרירנים אינטרא – מורליים- תוך קיר הרחם: שרירנים הגדלים בתוך מרכז קיר הרחם. הגודל יוכל להיות החל ממיקרוסקופי עד גודל אשכולית ברובם אינם גורמים לתופעות קליניות, אלא באם גדלים מאוד. בעקב מיעוט התופעות הקליניות, אינם דורשים בדרך כלל טיפול.

3. שרירנים סאב סרוזיים-שרירנים תת קרומיים- שרירנים תת קרומיים: שרירנים הגדלים כלפי חוץ מקיר הרחם. לעיתים בולטים כלפי חוץ בלבד או גדלים ומחוברים לרחם עם גבעול. גורמים ללחץ על האיברים השכנים, או לעתים השרירן "על גבעול" מסתובב וגורם לכאבים. ניתן להוצאה בעזרת מכשיר הלפרוסקופ, שהוא מכשיר המחובר לסיב אופטי המוחדר לחלל הבטן ומלווה בלהב חשמלי או מספריים בעזרתם כורתים את השרירן.
לעיתים השרירן גדל מאוד מהיכן שהתחיל ויכול לבלוט גם לחלל הרחם וגם כלפי חוץ לתוך חלל הבטן. שרירנים אלו יגרמו למכלול תופעות של דימומים ולחץ על איברים שכנים. הטיפול בדרכים שונות ומודרך בעיקר לפי רצון האישה לשמור על הרחם לצרכי פריון.

טיפולים

קיימים מספר סוגי טיפולים בשרירנים. הטיפול מותאם ומוצע לכל אישה על פי הסימפטומים, גיל האישה, מיקום השרירנים, גודלם, רצון בשמירה על פריון עתידי וכו'.

1. טיפול הורמונאלי- מטרתו לגרום להפסקת יצור הורמון האסטרוגן בגוף , כבגיל המעבר. תופעה הידועה כגורמת להתכווצות השרירנים. החסרונות הם בעיקר הופעת תופעות כלליות של גיל המעבר כולל תהליך ספיגת העצם (אוסטיאופורוזיס). הטיפול מוגבל ל-12 חודשים שלאחריהם ייתכן והשרירנים יגדלו שוב.

2. קרני על קול ממוקדים- שיטת על קול זו מבוססת על יצירת חום בתוך השרירן ובעזרת גלי על קול המכוונים בעזרת מכשיר התהודה המגנטית MRI. נקראת בלעז MRI-GUS- כלומר כאמור גלי על קול מודרכים ומכוונים לחלל השרירן בטכניקת ה-MRI. החסרונות הינם גודל ומיקום השרירן, לעיתים כאבי רגליים. היתרונות – 97% מהמטופלות במחקרים שונים דווחו על שיפור בהרגשתן.

3. חסימת כלי הדם הרחמיים, אמבוליזציה- מבצעים חסימת עורקי הרחם עם חלקיקים קטנים. יתרונו של הטיפול הוא ביכולת לטפל בכל סוגי השרירנים. החסרונות הם בכך שהטיפול יכול להוביל לתופעות גיל המעבר עקב גם חסימת כלי הדם השחלתיים. עלולים להיגרם גם זיהומים קשים ודימומים רבים.בארץ שיטה זו בדרך כלל אינה מבוצעת.

4. כריתה היסטרוסקופית - שימוש במכשיר ההיסטרוסקופ המוחדר בדרך צוואר הרחם לחלל הרחם וכורת את השרירנים הסאב ריריים. היתרונות הם בעיקר שמירה על פריון האישה. החסרונות , לעיתים יש עוד שרירנים בקיר הרחם שלא נכרתים או נכרתים בחלקים, ודורשים לאחר מכן כירורגיה נוספת. לעיתים השרירנים צומחים שוב.

5. כריתה לפורוסקופית - מכוונת לשרירנים סאב רקמתיים או "על גבעול". משתמשים במכשיר המוכנס דרך חתך קטן בקיר הבטן. מוגבלת יחסית לגודל השרירן כולל גם אפשרות לשרירנים הממוקמים באזורים אחרים בקיר הרחם ולא ניתנים לכריתה.

6. כריתת שרירנים בדרך חתך בטני- ניתן לכרות את כל השרירנים הנצפים בניתוח הפתוח. הסיכונים הם סיכוני ניתוח גדול כללים בנוסף לאפשרות דימומים חזקים מקיר הרחם לאחר הוצאת השרירנים שיצריך כריתת רחם שלמה. כמו כן הסיכוי הקיים לצמיחת שרירנים חוזרת.

7. כריתת רחם שלמה- כריתה המתבצעת עם לפרוסקופ או פתיחת בטן שלמה או בדרך הנרתיק. תלוי בגודל הרחם הכללי, מיקום השרירנים וכו'. היתרונות הם בסילוק כל הסימפטומים ומניעת אפשרות לצמיחה חוזרת של השרירנים. ריפוי מושלם. החסרונותהם איבוד הפריון בנוסף לסיכוני ניתוח כלליים.

לסיכום, מדובר בתופעה קלינית של צמיחת גידולים שפירים מתוך שריר הרחם. לא מסווג כמחלה עקב השכיחות הגדולה באוכלוסיה הנשית. גורם לסימפטומים רק כבחצי מהמקרים. קיימים כמפורט גם סוגי טיפולים שונים המותאמים לכל אישה ואישה.

מאת: ד"ר אילון לחמן