מניעת סוכרת על-ידי חיישנים טכנולוגיים

האיחוד האירופי החליט על תכנית למניעה ומעקב אחר השמנת יתר חולנית (OBESITY) בבני נוער בעזרת חיישנים טכנולוגיים המודדים תזונה ופעילות גופנית להערכת סיכונים להשמנת יתר, כחלק משימוש בטכנולוגיה לרפואה מונעת.

השמנת יתר הורגת

על פי ההערכות, השמנת יתר גורמת כיום לכ-2.8 מיליון מקרי מוות בשנה במבוגרים ברחבי העולם, לא כולל את מיליון האנשים הסובלים ממחלות כמו סוכרת, מחלות לב או סרטן כתוצאה מהשמנת יתר. 

מעל 40 מיליון ילדים בעולם מתחת לגיל 5 מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר. "הרעיון הוא לחקור את הדרכים למניעת השמנת יתר והפרעות אכילה", מסביר פרופ' אנסטסיוס דלופולוס, מתאם הפרויקט מאוניברסיטת אריסטו בסלוניקי, יוון, בראיון שנתן ל- BBC.

חיישנים למניעת סוכרת

החיישן מכיל משקל המחובר למחשב נייד או לסמארטפון. צלחת של אוכל מונחת על המשקל וקצב האכילה של תכולתה נמדד ומוקלט, תוך מתן אזהרה קולית כאשר האוכל נצרך במהירות רבה מדי, אשר אינה מאפשרת לו להבחין שהוא כבר מלא.

החברה השווייצית CSEM מפתחת שני חיישנים נוספים לשימוש בפרויקט. ACTISMILE הוא חיישן המעניק חיזוק חיובי בצורת סמיילי כשהנמדד התעמל במידה הרצויה. חיישן נוסף הוא חיישן אקוסטי, שייראה כמו מיקרופון המקליט את האופן בו המשתמש לועס אוכל.

המשתתפים במחקר יתעדו ביומן עד כמה הם חשים מלאים אחרי כל ארוחה ואת צריכת האוכל היומית והפעילות הגופנית שלהם. כל המידע יעובד באמצעות אלגוריתמים המעריכים את הסיכון להשמנת יתר ולהפרעות אכילה בעתיד. 

"המטרה היא לשנות את הרגלי האכילה וההתעמלות של כל אחד, בהתאמה אישית", אומר דלופולוס. "מומחה רפואי יעניק מטרות כמו אכילה איטית יותר או פעילות גופנית מוגברת, והחיישנים ינטרו אם האדם מצליח לעמוד בכך".

לדעת דניאל קרפט, רופא ומנהל חברת FUTUREMED, תכנית חינוך רפואית המלמדת מומחים ורופאים על טכנולוגיות חדשות, תשפר בהדרגה במערכת הבריאות. "משקלים מחוברים לחיישנים, המנטרים את קצב הלב ורמת הפעילות, יכולים לאפשר למטופל להבין את המידע הרפואי אודותיו. זה מביא אותנו לעידן של הרחבת תפקיד הטיפול הרפואי המונע, על חשבון טיפול בחולים".

אחד מכל 3 ילדים סובל מעודף משקל

ביוני הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני מגפת ההשמנה הכלל עולמית, הפוקדת את כל היבשות, כולל אפריקה. על פי דו"ח האו"ם, ארה"ב עדיין דורגה בין המדינות הנגועות ביותר בתופעה, אך כמה ממדינות אפריקה עקפו אותה, וגם ישראל דורגה במקום לא בריא כלל, במקום ה-38 בטבלת מדד ההשמנה העולמי, קצת אחרי אוסטרליה ובריטניה.

עם יציאת הדו"ח, קרא ארגון הבריאות העולמי לעצור את התפשטות מגפת ההשמנה על ידי שורה ארוכה ומפורטת של צעדים, הכוללת מיסוי גבוה על מזון עתיר קלוריות ואיסור שיווק ג'אנק פוד לילדים.

בדצמבר פורסמו נתונים חדשים של משרד הבריאות הישראלי, לפיהם אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' ואחד מכל שלושה ילדים בכיתה ז' בישראל סובל מעודף משקל. 

שיעור הילדים הסובלים מעודף משקל בישראל ובעולם עלה ב-50% בעשורים האחרונים. על פי מחקרים שנעשו בנושא, למי שהיה שמן בילדותו ובנעוריו יש סיכון גבוה יותר לגדול למבוגר שמן, לכן יש צורך בהפעלת תכניות שימנעו השמנה בקרב ילדים כבר מגיל צעיר.

ארוחה משפחתית שלוש פעמים בשבוע

בעקבות מגמת ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער בישראל, החליטה הממשלה בסוף 2011 על הקמת מסגרת-על לאומית בשם "אפשרי בריא", שנועדה לקדם אורח חיים פעיל ובריא. התוכנית מובילה מאמץ מכוון ליצירת סביבת חיים המאפשרת ומקדמת הרגלי אכילה בריאים, בשילוב פעילות גופנית בחיי היום-יום. ייחודה של תכנית זו הוא בהיותה מכלילה, שיתופית, קשובה ופתוחה, במסגרת תהליך ארוך טווח של תכנון, פיתוח ויישום מדיניות ציבורית מקדמת בריאות.

התכנית מנסה ליצור סביבה המאפשרת ומטפחת תרבות של בריאות, בכל מעגלי החיים, וכוללת קידום חקיקה מקדמת בריאות; הנגשת תשתיות ומתקנים; הנגשה של מידע יישומי והדרכה בתחומי התזונה והפעילות הגופנית, תוך מתן כלים לחשיבה ביקורתית, וקידום השיח וההבנה בחברה.

גם עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל תרמו נייר עמדה בנושא האכלת ילדים מגיל 0 עד 6, הכולל המלצות להורים, כולל הקפדה על סדר יום תזונתי המכיל שלוש ארוחות עיקריות; הימנעות מאכילה מול מסך הטלוויזיה או המחשב; חשיפת תינוק למזון חדש 10-16 פעמים; אכילה כל המשפחה יחד לפחות שלוש פעמים בשבוע; הימנעות מעיסוק מרובה במשקל ובמראה החיצוני של הילדים; עידוד פעילות גופנית של 60 דקות ביום; הנקת התינוק עד לגיל חצי שנה לפחות; והימנעות משתיית מיצים.