- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- טיפול התנהגותי בשילוב פלואוקסטין בבני-נוער הסובלים מדיכאון קשה
טיפול התנהגותי בשילוב פלואוקסטין בבני-נוער הסובלים מדיכאון קשה
טיפול התנהגותי בשילוב פלואוקסטין בבני-נוער הסובלים מדיכאון קשה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT):

ד"ר נטע לניאדו שריג - מומחית למשפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
רופאת משפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר

אורית ארנברג - טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT)
מטפלת אישית בשיטה קוגניטיבית התנהגותית לטיפול בחרדות, פוביות, אכילה רגשית, קשיים בתקשורת בין אישית וזוגיות, הערכה עצמית נמוכה ודיכאון

פרופ' לאון גרינהאוס
פסיכיאטר מומחה באבחון וטיפול דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומצבים פסיכיאטרים מורכבים-פרופסור אמריטוב האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל בית חולים

עמית בן דוד
עוסק באימון אישי, טיפול קוגניטיבי, NLP.

ד"ר חוזה גובזנסקי
מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). לקביעת תור עם המומחים שלנו:
כי השילוב של פלואוקסטין עם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוא בעל תועלת
רבה לבני נוער הסובלים מדיכאון קשה.
במחקר שנערך בארה"ב השתתפו 439 משתתפים בגילאי 12 עד 17 עם אבחנה
של דיכאון קשה Depressive Disorder) Major). המשתתפים חולקו בצורה
אקראית לקבלת פלואוקסטין בלבד (במינון של 10 עד 40 מ"ג ליום), טיפול
התנהגותי-קוגניטיבי בלבד, פלואוקסטין יחד עם טיפול
התנהגותי-קוגניטיבי, או פלצבו, למשך 12 שבועות. פלואוקסטין ופלצבו
ניתנו באופן כפול-סמיות (כלומר, גם הרופא וגם המטופל לא ידעו אם
מדובר בתרופה או בפלצבו). פלואוקסטין בשילוב טיפול
התנהגותי-קוגניטיבי, או טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לבד ניתנו בצורה
גלויה.
השילוב של פלואוקסטין עם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי היה יעיל יותר
מכל אחד משני הטיפולים הללו בנפרד ומפלצבו, והפחית את דרגת הדיכאון
אצל המשתתפים בצורה משמעותית. טיפול בפלואוקסטין בלבד היה יעיל יותר
מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי בלבד. שיעורי התגובה (המשתתפים שהראו
שיפור רב עד שיפור רב מאוד) היו: 71% עבור פלואוקסטין בשילוב עם
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, 60.6% עבור טיפול בפלואוקסטין בלבד,
43.2% עבור טיפול התנהגותי- קוגניטיבי בלבד, ו- 34.8% עבור טיפול
בפלצבו.
עם תחילת המחקר, 29% מהמשתתפים היו בעלי מחשבות אובדניות, שהופחתו
משמעותית בכל ארבעת הקבוצות. הירידה הגדולה ביותר נראתה בקבוצה
שקיבלה את הטיפול המשולב. ההשפעה שהיתה לפלואוקסטין בהפחתת המחשבות
האובדניות בקרב המשתתפים היתה זהה לזו של פלצבו. בסך-הכל, 7
מהמטופלים (1.6%) ניסו להתאבד, 4 מתוכם היו בקבוצה שקיבלה טיפול
משולב, 2 בקבוצה שקיבלה רק פלואוקסטין, ואחד בקבוצה שקיבלה רק טיפול
התנהגותי-קוגניטיבי. שום ניסיון אובדני לא הצליח.
JAMA. 2004;292:(7) 807-20
[01/09/2004]
האם המאמר עניין אותך?
















