להצליח בכוח המחשבה – על חשיבה חיובית
לא תמיד האירוע קובע כיצד נרגיש. הפרשנות שלנו את האירוע יכולה להיות זו שתקבע איך נרגיש. אם נצליח לפרש אירועים אחרת, נוכל לשפר את הרגשות שלנו ואת ההתנהגות שלנו. איך עושים זאת? בכתבה המלאה
מיכל מבשלת לאורחים שאמורים להגיע בהמשך היום ומגלה שחסר לה סוכר לבישולים. היא מחליטה לבקש מהשכנה קצת סוכר. בדרך לבית שלה, היא מתחילה לחשוב לעצמה: "מה השכנה תאמר עליי... איך היא תסתכל עליי, שאין לי סוכר בבית ומגיעים אליי אורחים... אולי היא כלל לא תגיב, רק 'תעשה פרצוף'... אולי היא תאמר משהו בסגנון "מה, לא חשבת לפני שתארחי אורחים ותכיני להם אוכל, ושאת צריכה בשביל זה סוכר?""
בינתיים, לחץ הדם שלה עולה, פעימות קצב הלב גם הן תופסות תאוצה, והיא מגיעה לשכנה, דופקת בדלת, ואחרי כמה רגעים היא פותחת לך את הדלת עם חיוך על הפנים. אבל מיכל מרימה את הקול על השכנה ואומרת: "מה בסך הכל ביקשתי? סוכר... למה את לא יכולה להלוות ואני אחזיר לך בלי לשפוט אותי כל כך הרבה...".
פרשנות וכוחה של חשיבה
מיכל מדגימה לנו שלא תמיד האירוע קובע כיצד נרגיש. הפרשנות שלנו את האירוע יכולה להיות זו שתקבע איך נרגיש. הרבה מדברים על יכולת החשיבה של האדם, על כוחה של חשיבה חיובית, ועל כך שאנו יכולים להשפיע על רגשות כמו דכדוך, דיכאון, תחושת נחיתות, דאגות, חרדות, או שלל תחושות אחרות. אם נצליח לפרש אירועים אחרת, נוכל לשפר את הרגשות שלנו ואת ההתנהגות שלנו.
סביר להניח שמיכל תמגנט לחיים שלה את תוצאות החשיבה שלה. למה? כי אם היא כל כך לחוצה מהדיאלוג הפנימי שלה בינה לבין עצמה, והיא משדרת זאת לאחרים, ישנו סיכוי טוב שמיכל תזכה לפחות אהדה חברתית, תמיכה, אנשים סביבה ועוד.
יניב רואה שלשאתו יש מצב כעוס. היא באמת כעוסה, אבל בגלל משהו שלא קשור למשפחה. עם זאת, יניב מפרש את הכעס שלה בגלל שהבית לא מסודר. כדי להתגונן מהפרשנות שעשה, הוא מחפש איך להאשים אותה חזרה כדי לא להיות המואשם ומתנהג בהתאם.
איך לשנות את הפרשנות שלנו?
אם כך, כדי לעזור לאדם, יש לעזור לו לפרש את המציאות בצורה שונה. בשביל לעשות זאת, חשוב מאוד להתחיל להטיל ספק בהצהרות מתסכלות. לדוגמא, הצהרה שאומרת "אם איחרתי לפגישה, זה אומר שהיא תהיה גרועה" ניתן לשפר להצהרה שאומרת "יתכן שהפגישה תושפע מהאיחור שלי" או טוב יותר - "אולי רק תחילת הפגישה תושפע מהאיחור שלי, לא יותר". ההצהרה הראשונה אינה משאירה לאדם שאיחר סיכוי להצליח בפגישה, אלא 100% כישלון, בעוד שההצהרה השנייה והשלישית משאירות מקום להצלחה בפגישה ומהוות פרשנות שמנטרלת את עוצמת הממד השלילי.
יותר מזה, אפשר גם לפרש את המציאות של האיחור בצורה חיובית. איך? על ידי לקיחת אחריות על האיחור, התנהגות בנימוס ודרך ארץ על האיחור, וכך הפיכת לאלמנט חיובי, בו האדם משדר זהות של אדם אחראי ונעים. ממקום זה, ישנו סיכוי שהאיחור לא רק שלא יהווה נקודת חולשה, אלא יהווה נקודת חוזק בפגישה.
חשיבה חיובית = נאיביות?
כמובן שעדיף לא לאחר לפגישות, אך הנקודה היא שלפרשנות חיובית יש כוח רב, והיא אינה אומרת שהאדם משלה עצמו לגבי תוצאות חיוביות אפשריות. חשיבה חיובית אינה חשיבה שמניעה את האדם להיות נאיבי (תמים). יש להבדיל בין חשיבה חיובית לחשיבה שאינה חכמה. אדם שרץ על כביש מהיר בעיניים עצומות וכאשר נשאל אותו מה שלומו יאמר שהוא מרגיש מצוין, ואם נקרא לו להיזהר בסיטואציה, הוא יתהה למה אנו חושבים באופן שלילי, מדגים חשיבה לא חכמה (או היעדר חשיבה כלל). התנהלות חיים לא חכמה, שמניעה את האדם לנאיביות, עלולה להוביל לכמות רבה מדי של אכזבות וכישלונות. לעומת זאת, חשיבה חיובית אינה חשיבה שאומרת לאדם שיהיה טוב בעתיד, כי כל עוד לא יעשה צעדים בכיוון, הטוב לא יגיע מעצמו.
חשיבה חיובית או אשליית אופטימיות?
אני פוגש אנשים שפוטרו ממקום העבודה שלהם ומדווחים כי הכל טוב, הכל בסדר, הם יסתדרו, כעבור זמן קצר הם מתקבלים למקום עבודה אחר, מרשימים באשליית האופטימיות שלהם, אבל כעבור כמה חודשים שוב מפוטרים, ושוב מגיבים באותה צורה של הכל טוב, הכל בסדר, וכך מעודדים עצמם שימצאו שוב עבודה.
זוהי לא חשיבה חיובית, תקיעות במעגל מעגל קסמים של אשליית האופטימיות, אשר מביא אותם לעולם לא לעשות חושבים – מדוע פיטרו אותי? מה לא טוב בצורת העבודה שלי? לכן, הם אמנם חושבים באופן חיובי, אבל למעשה נותרים במעגל של כישלונות, לרוב בתחומים רבים, וזו אינה חשיבה חיובית, כי אנשים אלו לא חושבים באופן מעמיק כלל, לא לוקחים אחריות, ולא משנים את דרכיהם באופן יעיל עבורם.
אז איך מצליחים לחשוב חיובי?
אותו אדם שפוטר שוב יקיים חשיבה חיובית על ידי כך שיעשה חושבים עם עצמו – למה פיטרו אותו? מה היה לא טוב בהתנהלות שלו? יקח אחריות על מעשיו ויבין מה וכיצד יש לשנות (במסגרת מה שהוא מסוגל לשנות).
כלומר, חשיבה חיובית היא חשיבה שאומרת שכמעט בכל סיטואציה ומצב בחיים יש מה לעשות כדי לשפר את מצבנו.
איך חושבים חיובי כשהמציאות אינה חיובית?
בחור צעיר מגיש קורות חיים למשרה, תוך שהוא אומר לעצמו "אין לי ניסיון, אין לי מספיק רקע..." וכך הוא מגיש מועמדות למשרה. ניתן להניח שרוב הסיכויים שהוא לא יתקבל לעבודה. מצד שני, ניתן לומר, כל מה שהוא חושב הוא נכון במציאות!
העובדה שכל הנתונים נכונים וקיימים במציאות אינה חזות הכל. אותו בחור יכול להציג את העובדה שהוא צעיר ונטול ניסיון, אבל גם שהוא נמרץ, ללא משפחה ולכן יכול לעבוד הרבה במשכורת נמוכה יותר, גמיש לקבל הוראות מהממונים עליו ועוד. כלומר, העובדה שהוא צעיר היא נקודת חולשה, אבל כוללת בתוכה גם נקודות חוזק שהוא יכול להדגיש ולהבליט.
טיפ מס' 1 לחשיבה חיובית - נפצו מחשבות שליליות
בכל פעם שאתם חושבים מחשבות שליליות, כמו "אני לא מצליח לחנך את הילדים שלי ולכן לעולם לא אצליח לחנך אותם", נסו לנטרל מחשבות קיצוניות שכאלה ולנסות להעלות בזיכרונכם מצבים בהם הצלחתם לעשות זאת, גם אם רגעים קטנים וספורים. אם תצליחו להטיל ספק בקביעה ש"מעולם לא הצלחנו לחנך את הילדים ולכן מעולם לא נצליח", תוכלו לנסות ולחשוב אולי ישנם כלים ושיטות שעדיין לא ניסיתם כדי לפתור את המצב.
לכן, נסו לרשום כל ערב לפני השינה שלושה משפטים שליליים שעלו בראשכם, להטיל בהם ספק, ולהציע להם פרשנות אחרת.
טיפ מס' 2 לחשיבה חיובית – מילים מילים מילים
כשאנחנו מפרשים את המציאות בצורה שלילית, אנחנו מרבים להשתמש בביטויים כמו – אין סיכוי, אף פעם, אני לא מאמין ש... ועוד. לדוגמא, "אין סיכוי שאצליח בדיאטה כי שוב אכלתי עוגה", "אף פעם לא ראיתי שמישהו בבית הזה חושב עליי", "אני לא מאמין שבני אדם משתנים אחרי גיל 50". כך, אנו משתמשים בשפה שיוצרת תחושת וודאות, והמוח שלנו מושפע מהמילים שאנו משמיעים לו.
לכן, נסו ככל האפשר להימנע משפה קיצונית שכזו, בדיאלוג שלנו עם אחרים ועם עצמנו. משפטים חלופיים לקודמים יכולים להיות, "שברתי את הדיאטה וזה אומר שהיו רגעים לא טובים", "קלקלתי קצת את הדיאטה אבל לא שברתי אותה", "זה שבר שניתן לתיקון", "כנראה לאנשים קשה יותר לשנות הרגלים בגיל 50 אבל זה לא אומר שהדבר לא אפשרי".
רוצים לחשוב חיובי? דאגו לסביבה חיובית
נקודה חשובה נוספת היא לשים לב שאתם נמצאים בחברה תומכת וחיובית. לאנשים המוקפים באחרים שמבקרים אותם, מורידים מערכם, יהיה קשה יותר לשנות את דפוסי החשיבה המגבילים אותם. מצד שני, חברה תומכת ומעודדת היא ערובה לפיתוח הרגלי חשיבה בריאים ומקדמים.
הרב ד"ר (PhD) אייל אונגר, פסיכולוג כללי. מטפל זוגי, משפחתי ופסיכותרפיסט