איך תעזרו לילד שלכם להצליח בחיים?

דחיית סיפוקים – מתכון להצלחה? תומאס אדיסון אמר שגאונות מורכבת מאחוז אחד השראה ו-99 אחוזים של מאמץ ועבודה קשה. בעולם המערבי של ימינו, בו מרבים כל כך לדבר על הצלחה, הישגים ותוצאות, היכולת לדחות סיפוקים ולהתמיד היא תכונה הכרחית.

שאלו את 100 האנשים העשירים בארה"ב מהי התכונה החשובה ביותר להצלחה בחיים. רובם ענו - משמעת עצמית, היכולת לדחות סיפוקים מיידיים, להתמקד במטרה החשובה בטווח הארוך.

כיום, כ- 40% מהילדים שנשלחים לטיפול סובלים מבעיות של שליטה עצמית, ניהול וויסות רגשות.

מחקרים מצאו שילדים ונערים בעלי יכולת שליטה עצמית מצליחים יותר גם אקדמית וגם חברתית. אם כך, איך כהורים אנו יכולים לעזור לילדים שלנו להגיע לשליטה עצמית? אחד הדברים החשובים הוא להיזהר מפינוק יתר שלהם.

כיום, מגיל הלידה ועד לגיל 15-16, הורים משקיעים בממוצע מעל 700,000 ₪ על משחקים לילדים. מדובר בסכום המשתווה לקניית דירה באזורים מסוימים בארץ. כמובן שאיני אומר לא לקנות משחקים לילדים, אבל חשוב לאתגר אותם על מנת שיוכלו לפתח את היכולת שלהם לשליטה עצמית. איך עושים זאת? על ידי יצירת אילוצים והזדמנויות לעמידה בפיתויים.

מבחן המרשמלו לדחיית סיפוקים אצל ילדים:

אל תגידו. תדגימו.

באותו הקשר וחשוב לא פחות, אחת הדרכים לדאוג שהילד שלנו יפתח יכולת טובה לדחיית סיפוקים היא להפגין שליטה עצמית בעצמנו. אם נצליח לחכות בסבלנות בתור בחנות או בסופר, לשמור על קור רוח בפקק נוראי, ולהישאר רגועים בזמן שאנחנו מנסים לעזור לילד להרכיב מערכת לגו מורכבת, עולה הסיכוי שהילדים שלנו יחקו את ההתנהגות שלנו במצבים דומים.

התמודדות עם תסכולים

איך עוזרים לילד לפתח יכולת זו? על ידי הצבת גבולות וחוקים שהילדים צריכים לכבד, לדוגמא להתעקש שינקו את החדר שלהם או יעשו שיעורי בית לפני שעוברים לשחק. על אף הקושי של ילדים לחוות לחץ ותסכולים והקושי שלנו כהורים לצפות בהם סובלים, אסטרטגיה זו יכולה לחזק את העובדה ששליטה עצמית היא דבר חשוב ולסייע לילדים לפתח יכולת התמודדות משלהם עם תסכולים.

משחק ניהול הרגשות

דרך נוספת היא לקחת משחק שדורש ריכוז, כמו פאזל, דוקים, משחק מחשב או אחר, ולשחק אותו כך שתפקידו של שחקן אחד הוא להצליח במשחק ותפקיד האח, אחות, חבר או שחקן שני אחר הוא של לנסות להפריע לו בכל דרך אפשרית מבלי לגעת בו. כך, אתם הופכים את הנושא שנקרא 'ניהול רגשות' לחוויה, מאפשרים לילדים ללמוד להכיר את הרגשות שלהם, לחוות אותם. הילד המרוכז במשחק, לחוץ, מתוח, עצבני, או חווה כל רגש אחר, שוהה ברגשות אלו. ככל שהוא שוהה ברגשות אלו יותר ויותר, הוא לומד שאין צורך לברוח מהם, למרות שאינם נעימים לו. 

מה ההבדל בין אדם בוגר המבוגל לנהל רגשות לזה שלא מסוגל?

לרוב, כאשר אנו מרגישים תחושות לא נעימות, אנו מנסים להרגיע עצמנו על ידי אכילה, צעקה על מישהו או משהו אחר, חיפוש אחר חבר לשוחח איתו ועוד, כך שאנו שוהים ברגש השלילי למעט זמן, מבלי לנהל אותו, להבין מה הרגש אומר לו, לפני שהוא מדחיק אותו.

אדם בוגר שיודע לנהל את רגשותיו מסוגל לשהות ברגשות שלנו ולהבין מהם מאותתים לו. לדוגמא, אם הוא מרגיש מאוכזב, הוא מבין שהתהליכים הם לא תואמים את מה שתכנן ואולי איטיים יותר;  אם הוא ממורמר, הוא מבין שצריך לעשות שינוי בחיים כדי להרגיש טוב יותר; אם הוא נכשל, הוא מבין שלמד משהו חדש; אם הוא נבוך, הוא נעשה מודע יותר לעצמו ולמה שלא נעים לו בחייו; אם הוא עמוס מדי, הוא מבין שאולי זה טוב להיות עסוק, אבל צריך למצוא את האיזון הנכון.

כך, כל רגש מאותת לאדם המסוגל לנהל את רגשותיו, איזה שינוי עליו לעשות בחייו. לרגשותיו של האדם מסרים, אשר על מנת להפנים אותם, על האדם לשהות בהם לזמן מה, להבין מה הם אומרים לו. אם האדם ידחיק את המסרים של הרגשות שוב ושוב, כל פעם שירגיש רע מהם, בעזרת גורמים שונים (אכילה, שיחה בטלפון ועוד), הוא לעולם לא יתפתח ביכולת זו. לכן משחק ניהול הרגשות יכול לעזור לילדיכם להכיר את הרגשות שלהם ואפילו לשמש אתגר לשלוט עליהם.

טיפים נוספים לעזור לילד לפתח מיומנויות התמודדות

אפשר לצלם את הילד כשהוא מצליח לעמוד באתגרים שמציבים לו, כדי שירגיש תחושת גאווה שהצליח לשלוט ברגשות שלו, מוחו יקשר בין ניהול רגשות לתחושת סיפוק וגאווה חיובית, מה שיניע אותו לשלוט ברגשות שלו שוב ושוב בעתיד.

משחקים של ילדים עם חברים מסייעים לפתח מיומנויות רגשיות, היות שבבית אם הילד רוצה משהו, הוא יכול לבכות ואולי יקבל את מה שהוא רוצה (תלוי במשפחה). אבל בחברה, הילד נאלץ להתנהל באופן שהוא שולט על עצמו, כי רק כך יוכל להיות חלק מהחברה. ואכן מחקרים מראים שילדים חברותיים לרוב ניחנים ברמות גבוהות יותר של משמעת עצמית.

דבר חשוב נוסף הוא שהילדים רואים את ההורים שלהם מדברים בכבוד אחד לשני. מעבר לחיי היומיום, אפשר כהורים להעמיד 'הצגה', מבלי ליידע את הילדים עליה, בה האב מביע את דעתו בנושא מסוים, האם מגיבה בסגנון "יש הגיון במה שאתה אומר, אבל אני רואה את הדברים קצת אחרת" ומתחילה לפרט. בתגובה, האב יכול לומר שיש גם היגיון בדברים של האם, אבל בכל זאת רואה את הדברים כך וכך. בהצגה זו, אינכם צריכים להגיע לפתרון פשוט. אפשר לעצור במקום הזה. כך תסייעו לילדים ללמוד ולהפנים מדוגמא חיה שזה בסדר לחשוב אחרת וכן שלא חייבים להגיע לפתרון מיידי בשביל להמשיך ולתפקד, אלא שאפשר להשהות את הפתרון, לשהות ברגשות ועדיין לשמור על קשר טוב עם האדם השני.

כלי נוסף בהקשר זה הוא לשחק במשחק בו כל אחד מהאחים/ות או חברים אומר דעה בעניין מסוים ועל השני להקשיב ולסכם את מה שהראשון אמר ולחזור אחריו. כך, הילד מרגיל עצמו לשמוע, להאזין ולא לחפש רק להביע את עצמו. אחר כך, מחליפים תפקידים בין השניים, על מנת ללמד את שני הילדים כי זה בסדר לשמוע, להאזין ולהבין את האחר, ושאחרי שעושים זאת מגיע הזמן בו הם יכולים להביע את שעל ליבם.

דרך נוספת שעוזרת לילדים רבים היא לימוד של נשימות הרפיה, להרגעה עצמית: שואפים אוויר עמוק מהבטן התחתונה, שומרים אותו לכמה שניות, ולאחר מכן נושפים אותו באיטיות. תרגול נשימות אלו שלכם, ההורים, עם הילדים, יכולה להיות חוויה חיובית לילדים (ואולי גם לכם), אחריה אתם מוזמנים לומר לילד להשתמש בכלי זה של נשימות הרפיה ברגעים שקשה לו עם הרגשות שעולים בו (כעס, לחץ, מתח ועוד).