הדחקה (Repression)

אחד הרעיונות המרכזיים בעבודתו הקלינית והתיאורטית של פרויד, אבי הפסיכואנליזה, היה ההנחה כי ההתנהגות האנושית מושפעת מתכנים נפשיים בלתי מודעים. זיכרונות, מחשבות, תשוקות ומשאלות שהינם כואבים ומאיימים עשויים לעורר, במידה ונכיר בהם, חרדה ואיום בלתי נסבלים. לכן, מפעיל האגו מנגנוני הגנה שונים אשר מדירים תכנים אלו לתחום הלא מודע ומונעים את כניסתם של למודעות.

הדחקה היא מנגנון ההגנה המנתק מהנפש תכנים, חוויות וזיכרונות מאיימים מהמודעות, והופך אותם לבלתי נגישים. ההדחקה מתבצעת באופן חד פעמי, אך שימורה (המניעה של חדירת התכנים למודעות) צורך אנרגיה נפשית. ביטוי להדחקה הוא, למשל, מצב שבו נערה לא זוכרת שעברה התעללות מינית: השכחה תאפשר לה להימנע מלחוות את הרגשות הקשים הכרוכים בעיבוד האירוע הטראומטי. עם זאת, מחיר ההדחקה עשוי להיות התעוררות של תסמינים פתולוגיים שונים (דיכאון, הימנעות מקשרים בין אישיים) שמקורם אינו ברור, כביכול.