המחלה השקטה: מהן דרכי האבחון של ווירוס ה-HIV?
כ- 5200 ישראלים הם נשאים או חולים בווירוס ה-HIV. בעבר, מחלת האיידס נחשבה כסופנית, אך עם התפתחות דרכי הטיפול בה, כיום נחשבת לתופעה כרונית. למעשה, בעזרת גילוי מוקדם יוכלו הנשאים לחיות עוד שנים רבות. מהם שלבי התפתחות המחלה וכיצד ניתן לאבחנה? כתבה שניה בסדרה
מחלת האיידס הינה מחלת כשל חיסוני, כלומר הכשל העיקרי במסגרתה הינו פגיעה במערכת החיסון, שתפקידה להגן על הגוף. וירוס "הכשל החיסוני האנושי" (או HIV), הגורם לה חודר ומתמקם בתאי מערכת החיסון עצמה ומתפשט בהם, עד שהוא מחסל לגמרי את תפקודם. כיום, היא נחשבת למחלה כרונית הניתנת לטיפול. האחרון, מונע את התפרצותה ומאפשר לחיות עם נשאות של הווירוס במשך שנים רבות, אך לשם כך חשוב לאתרה מוקדם ככל הניתן. כיצד מאבחנים הידבקות בווירוס ה-HIV, מהם התסמינים בשלביה השונים של המחלה ומתי וכיצד מומלץ להיבדק? מומחית מסבירה.
תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, איידס, היא מחלה כרונית הנגרמת על ידי נגיף ה- HIV ופוגעת במערכת החיסון, שתפקידה להגן על הגוף. הווירוס החודר לגוף מתמקם בתאי האחרונה, בלימפוציטים מסוג CD4, והורס אותם בהדרגה. מרגע ההדבקה ירגיש החולה לסירוגין תסמינים שונים הקשורים לשלבי המחלה. היא ניתנת לאיתור בבדיקת דם פשוטה ומכונה תסמונת, בשל נטייתה להתבטא במגוון גדול של תופעות לוואי מתחלפות, משתנות ומגוונות.
מהם השלבים העיקריים של התפתחות מחלת האיידס?
השלב הראשון: לחימת מערכת החיסון בפולש הזר
מיד לאחר ההידבקות בווירוס, מתחילה מערכת החיסון לנסות ולהילחם בפולש הזר שחדר לגוף. בשלב זה יופיעו אצל מרבית הנדבקים תסמינים הדומים לאלה המופיעים בעת ההידבקות בשפעת, כמו חום, בחילה, פריחה, עייפות, כאבי שרירים, כאב גרון וחולשה. בקרב חלק מהחולים עלולה להופיע דלקת קרום המוח. תסמינים אלה אינם ייחודיים להידבקות ב – HIV ונמשכים לרוב בין שבועיים לחודשיים.
השלב השני: דגירה, התרבות והתפשטות וירוס ה- HIV
במהלך שלב הדגירה, הופך האדם לנשא HIV. הווירוס שוקד על התרבותו ועל התפשטותו לתאים נוספים. חלק זה עלול להימשך אף למעלה מעשר שנים. המערכת החיסונית של מרבית הנשאים מצליחה להילחם בחלק גדול מהזיהומים, כך שאצל רוב החולים לא יופיעו תסמינים משמעותיים.
לרוב, בשלבים אלה של המחלה, לא נגרמת תחלואה ואין סכנת חיים ממשית. בעבר, טרם נמצא קוקטייל התרופות לטיפול באיידס, המאפשר לנשאים לחיות עם המחלה, היו כל החולים עוברים משלב הנשאות לשלב המחלה ונפטרים כעבור זמן מה.
השלב השלישי: שלב ההתפרצות
בשלב התחלואה הקלינית או שלב ההתפרצות, הווירוס כבר חיסל הלכה למעשה, את אחת הזרועות החשובות של מערכת החיסון, המורכבת מתאי לימפוציטים מסוג CD4. כדיי לסבר את האוזן, במצב תקין, מספר תאי CD4 הוא מעל 500 תאים למיליליטר, אך בשלב ההתפרצות מספר תאים אלה יורד מתחת ל – 200 תאים למיליליטר. הירידה הדרסטית במספר התאים עלולה לגרום להופעת נזק למערכות רבות בגוף, ועל כן מופיעות בשלב זה שלל תופעות לוואי ומחלות. התסמינים הולכים ומחמירים, ככל שהתאים נהרסים. בין הפגיעות האופייניות מופיעות דלקת ראות טפילית, דלקת קרום המוח פטריתית, זיהומים קשים של מערכת העיכול, מחלות ממאירות כגון לימפומה, תופעות עוריות וכן פגיעה במערכת העצבים ובתפקוד הנוירו-קוגניטיבי.
כיום, הודות לטיפולים תרופתיים יעילים שפותחו, הן נשאי הנגיף והן אלה שבקרבם התפרצה המחלה, חיים ומתפקדים עמה כמעט כמו שאר האוכלוסייה הבריאה לחלוטין, ובנוסף אחוזי התמותה בקרב החולים הצטמצמו משמעותית.
מאידך, כדי שהטיפול יסייע בצורה המקסימאלית יש להתחיל בו בשלב מוקדם ככל הניתן, כלומר מיד לאחר ההידבקות בווירוס או בשלב הנשאות. בקרב אלה הנמצאים בשלבים אלה ומטופלים תרופתית בתוכנית טיפול נכונה לטווח ארוך ומתמידים בלקיחת הטיפול התרופתי, התקדמות המחלה (הפגיעה במערכת החיסון) מואטת באופן משמעותי (שלב ההדבקה הכרונית, הנשאות, ארוך יותר). למעשה, בצורה זו ניתן לחיות עם המחלה שנים רבות.
כמו כן, חולים אשר הגיעו לשלב ההתפרצות וסובלים ממחלות נוספות גם הם, ברוב המקרים, יגיבו טוב לטיפול התרופתי, אך הסיכוי שלהם לאושש את מערכת החיסון באופן מלא הוא קטן יותר. כיום ניתן בהחלט לקבוע כי באמצעות הטיפול התרופתי, HIV, מחלת האיידס, הפכה למחלה כרונית.
קראו עוד : כבר לא סופנית? כל המידע על מחלת האיידס
כיצד ניתן לאבחן את ההדבקות בווירוס ה-HIV?
לאור זאת, חשוב מאד לאבחן את ההידבקות בווירוס מוקדם ככל הניתן. מאחר ששני שלבי המחלה הראשונים הינם לרוב שקטים ונעדרי תסמינים, חשוב לא לחכות להתפרצותה להיבדק. איתורה מתבצע באמצעות בדיקת דם פשוטה. מומלץ לכלל האוכלוסייה לערוך מדי פעם בדיקת דם לאיידס ובעיקר למי שעלול להיחשף לנגיף, מומלץ לבצע בדיקות דם תכופות יותר. כך, נרקומנים המשתמשים במזרק לצריכת סמים, בני אדם המקיימים יחסי מין לא מוגנים (ללא שימוש בקונדום), קורבנות אונס, רופאים ומי שחושד כי נחשף לנגיף, יצטרך לבצע בדיקות לאבחון HIV באופן קבוע.
אבחון הדבקה בנגיף מתבצע בעזרת בדיקת דם לגילוי נוגדנים ל- HIV או גילוי הווירוס עצמו או אחד ממרכיביו בדם. נוגדנים ל- HIV מופיעים בדם כשבועיים עד 12 שבועות לאחר ההדבקה. משמעות הדבר היא שאת זיהוי ההדבקה בעזרת נוגדנים בלבד ניתן לעשות בביטחון רק 12 שבועות לאחר שהתרחשה ההדבקה. תקופה זו המתרחשת בין ההדבקה עצמה לבין האפשרות לאבחן אותה נקראת "תקופת החלון". במהלך שבועות אלה החולה כבר נדבק אך לא ניתן לזהות זאת בבדיקת נוגדנים בלבד (בדיקה בשיטת ELISA ). לאחרונה, כדי לשפר את רגישות הבדיקה, הוספה לה בדיקה המסוגלת לזהות חלבון ייחודי של הווירוס. כיום בדיקת הדם המתבצעת בכל המעבדות בארץ היא בדיקה הנקראית "קומבו" ( COMBO ) המשלבת זיהוי של נוגדנים כנגד הווירוס עם איתור החלבון הייחודי שלו. בדיקה בשיטה זו קיצרה את "תקופת החלון" לארבעה שבועות בלבד. מטופל שנבדק וקיבל תשובה חיובית בבדיקה זו, או שהבדיקה אינה חד משמעית לגביו, יידרש לבצע בדיקה נוספת ספציפית יותר הנקראת Western Blot כדיי לאשש את התוצאה.
הכותבת היא מומחית בכירה למחלות זיהומיות ורפואת איידס במרכז הרפואי הדסה עין כרם
הכתבה בשיתוף ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ.
עוד על המיזם: www.doctorschanneltube.org