לא מה שחשבתם: האם לחם מלא לא בריא יותר מלחם לבן?
במשך שנים, הלחם המלא נחשב לבריא יותר מהלחם הלבן, מחקר ישראלי חדש מטיל ספק בהנחה המוכרת, וגורס כי השפעת סוג הלחם משתנה מאדם לאדם: כל הפרטים
הצעד הראשון בכל דיאטה הוא להיפרד לשלום מהמוצרים השונים העשויים מקמח לבן, וצעידה לעבר עולם החיטה והדגנים המלאים. במשך שנים, מותג הלחם הלבן כסכנה בריאותית ואף כגורם מרכזי להשמנה. אך מחקר ישראלי חדש שהתבצע במכון ויצמן למדע, מציע כי הקביעה המוחלטת אינה מועילה לכולם באופן גורף, האם זה סופו של הטרנד הבריאותי הסוחף ומהו הגורם עליו הסתמכו החוקרים? כל התשובות.
לחם מלא הפך כמעט לשם נרדף לתזונה בריאה ומאוזנת. במשך שנים הסברה הרווחת תמכה בצריכת לחם מחמצת ואף קבעה כי המתחרה שעשוי מקמח לבן, מעלה את רמות הסוכר בדם ואף עשוי לגרום למחלות שונות, לרבות השמנת יתר וסוכרת מסוג 2.
קראו עוד: מנשנשים בין הארוחות? חטיפי "הבריאות" המשמינים ביותר
מחקר מקומי חדש מציב סימן שאלה גדול לגביי הקביעה הבריאותית: ממצאו המרכזי הוא כי סוג הלחם הנצרך הינו אינדיווידואלי ובקרב אנשים מסוימים הלחם המלא הוא זה שעשוי לגרום לעלייה קיצונית ברמת הסוכר ועל כן יש להימנע ממנו.
המחקר בדק את התגובה הגליקמית (מהירות עליית רמת הסוכר) לאחר אכילת לחם לבן או לחם מלא. החוקרים מצאו שהתגובה לשני סוגי הלחמים משתנה מאדם לאדם, ובקרב נבדקים מסוימים התקיימה תגובה גליקמית קיצונית כאשר צרכו לחם מלא. למעשה, המחקר קובע כי בכל הנוגע לתגובה פיזית, אנשים שונים מגיבים אחרת אפילו לאותה ארוחה.
המחקר בדק 20 נשים וגברים שחולקו לשתי קבוצות: אלה השייכים לקבוצה הראשונה, נדרשו לאכול לחם לבן בלבד במשך שבוע שלם, ומנגד השייכים לקבוצה השנייה צרכו במשך שבעת הימים לחם מחמצת. טרם לתקופת הבדיקה, עברו מושאי המחקר מיפוי מלא של חיידקי המעי, ובדיקות מקיפות הבוחנות את ערכי הסוכר בדם. לאחר השבוע הראשון בניסוי, חזרו המשתתפים לשגרת התזונה שלהם, ובשבוע השלישי התהפכו הקבוצות וצרכו את סוג הלחם השני.
נמצא, כי בקרב אנשים מסוימים הלחם המלא עשוי לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם ועל כן יש להמנע ממנו
כך נמצא כי לאנשים מסוימים צריכת לחם לבן אינה מועילה לבריאות ועל כן חשוב להימנע ממנו, ובקרב אחרים מתרחשת תגובה פיזית חיובית. במובן הרחב יותר, המשמעות היא שאין נוסחה מנצחת אחת, דיאטות המוצגות כשיטות תזונה מתאימות לכלל האוכלוסייה, לרבות לחם מלא לכולם הן כנראה לא אופטימליות.
קראו עוד: כך תדעו: באילו מזונות "מסתתר" סוכר
נראה, שהסיבה להבדל בעיכול סוגי החיטה, היא במיקרוביוטה, חיידקים טבעיים הנמצאים בגופי ובפרט במעיים, וקובעים את התגובה לסוגי הלחם השונים. המחקר המקומי אף יכול היה לנבא את התגובה הגליקמית לסוג מסוים של חיטה, בהתבסס על מיפוי החיידקים הטבעיים המצויים בגופם של הנבדקים.
המחקר פורץ הדרך אינו משכנע תזונאים רבים לזנוח את הדיאטות המבוססות על חיטה מלאה. בשל היותו קצר טווח, קיימת בעייתיות בכל הנוגע לחזיית ההשלכות לטווח הארוך. יתרה מכך, מחקרים אפידמיולוגיים רבים הראו כי אנשים אשר צורכים דגנים מלאים, כמו לחם מלא, אורז חום, קינואה וכדומה, הפחיתו את הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2, מחלות לב, תופעות דלקתיות, השמנה ואף סוגים שונים של מחלות ממאירות.