מהרחוב אל מדף התרופות: גלגוליו של הקנאביס

עגבניות שרי, אבטיח בלי גרעינים וירקות בצבעים משונים – כמעט כל הפירות והירקות שאנחנו קונים בסופר עברו השבחה גנטית כדי לקבל מוצר עם הטעם הטוב ביותר, חיי המדף הארוכים ביותר והעלות הזולה ביותר לחקלאים ולצרכנים. 

השבחה גנטית זכתה למחלוקות רבות אבל לא פסחה כמעט על אף צמח, וכמו שכבר ניחשתם, גם לא על צמח הקנאביס. מגדלים לאורך דורות העדיפו זנים עם רמות THC גבוהות במיוחד, גדילה מהירה וכמויות יבול גדולות – מה שהוביל לכך שהסינים שהשתמשו בקנאביס לריפוי לפני אלפי שנים, כנראה לא היו מזהים את הקנאביס שאנחנו משתמשים בו היום.

תחום הקנאביס הרפואי נתן תנופה משמעותית למחקר החקלאי של גידול המריחואנה כדי לנסות ולהפוך את הצמח לתרופה מבוקרת ואחידה ברמתה. אבל גנטיקה היא ממש לא ההבדל היחיד בין זני רחוב לתכשירים רפואיים. 

קרדיט: Shutterstock | Canna Obscura

מצמח מרפא לסם אסור, ובחזרה?

בתחילת המאה ה-20 רוב העולם המודרני הוריד את הקנאביס מגדולתו בעקבות חוסר האחידות של תוצאות השימוש בו וחשש מתופעות לוואי. כך, המריחואנה קיבלה תפנית בתדמיתה והפכה לסם רחוב לא חוקי במדינות מערביות רבות.

לצד הסטיגמה של ״סם של סטלנים״, שעדיין מהדהדת מהציבור, מהממשלות וגם מחלקים בעולם הרפואי, צמח עניין מחודש ביכולות הרפואיות של קנאביס בעקבות גילויים מדעיים שהצליחו להראות במעבדה ומחוצה לה שיש בסיס לסגולות הרפואיות העתיקות של הצמח.

מאמצים מחקריים ורפואיים רבים מוקדשים כיום להבנה טובה יותר של איכויות הצמח והיום הוא מתנדנד בין שני העולמות האלה – מחד עדיין נחשב לסם לא חוקי במדינות רבות, בהן ישראל, ומאידך מככב בעיתוני המחקר הרפואי המובילים בעולם.

טיול מסביב לעולם – גלגולי זני הקנאביס בעולם הרפואה

ייתכן שגם משתמשים חדשים שמעו את השמות של שני הזנים הנפוצים ביותר של קנאביס: סאטיבה (sativa) שמשמעו בלטינית ״מתורבת״ לעומת אינדיקה (indica), שם שמרמז על מוצאו של הזן מתת-היבשת ההודית. הזן הראשון נחשב מעורר ונוח לשימוש במהלך היום, ואילו השני נוטה להיות מרגיע, מרדים ו'ממסטל' יותר.

ההבדלים האלה מגובים במדע והמקור שלהם הוא בריכוז שני החומרים הפעילים העיקריים של הקנאביס. THC הוא החומר הממסטל והמרגיע, בעוד של-CBD השפעה מעוררת יותר. ואכן, קנאביס אינדיקה מאופיין ברמות THC גבוהות יותר, מה שגורם לו להיות ממסטל יותר. 

עולם המדע עדיין ממשיך להתווכח עד כמה שונים באמת הזנים הרבים שקיימים לקנאביס מבחינה גנטית, אך משתמשים ותיקים כבר ודאי מכירים שמות של זנים חדשים כמו ״אלסקה״, ״אבידקל״ ועוד, שהם תולדה של תרבות הזנים הוותיקים לצרכים חדשים. 

פענוח גנטי של הזנים השונים יכול לשייך את המקור ההיסטורי שלהם למדינת המוצא של הזן: ממזרח אירופה, אפגניסטן או קזחסטן עד לסין, מונגוליה או הודו.

קנאביס של פעם: התרכובות השכיחות ברחוב

מדובר בשמות כלליים לסוגים שונים של קנאביס, ובהעדר בקרה או פיקוח על מקור הגידול של חומר שלא למטרות רפואיות, קשה לדעת מה החומר שלפנינו מכיל מעבר לחלקי צמח כאלה או אחרים, לפחות בעולם שמחוץ למעבדה.

צרכני פנאי לרב מעוניינים לרוב בהשפעה 'הממסטלת' של הצמח ולכן מגדלי ומשווקי הקנאביס העלו את ריכוזי החומר הממסטל בצורה קיצונית בעשורים האחרונים: כך למשל, חוקרים אמריקניים ניתחו כמעט 40,000 מנות מריחואנה שהוחרמו על ידי רשויות אכיפת החוק בארה"ב ומצאו שריכוז ה-THC בהן הרקיע שחקים בשנים האחרונות. נמצא שבין 1995 ל-2014 ריכוז ה-THC בקנאביס שלא למטרות רפואיות עלה מ-4% ב-1995 ל-12% ב-2012. לעומת זאת, ריכוז ה-CBD דווקא צנח מ-0.28% ב-2001 לפחות מ-0.15% בשנת 2014. 

כשמשווים את הזנים האירופאיים והאמריקניים היום לזני הקנאביס ״המקוריים״ – ממרוקו או אפגניסטן - רואים כמה בולט המהפך שעבר קנאביס 'רחוב' בעשורים האחרונים, כך שבהולנד אפשר למצוא היום קנאביס בריכוז שיא של 16% THC, ריכוז גבוה הרבה יותר מהריכוז המקורי ה'טבעי'.

לא רק גנטיקה - גם הסביבה משפיעה על איכות הקנאביס

אמנות גידול הקנאביס אינה נגמרת רק בהשבחת הזן הנכון לקבלת הריכוזים המתאימים של החומרים הפעילים. הסביבה בה הצמח גדל יכולה להשפיע באופן ניכר גם על איכות התוצר המתקבל, וצרכני קנאביס קבועים יכולים להרגיש בהבדלים לעתים בין ״בצירים״ (או אצוות) שונים, המתבטאים במהירות ובעוצמת ההשפעה, כמו גם בתופעות הלוואי.

סביבת הגידול צריכה להתחשב במשתנים עדינים ורבים שיכולים להשפיע על הקנאביס כמו לחות, טמפרטורה, דשנים באדמה ונוכחות טפילים בצמח. לריכוז החומרים הפעילים יש משמעות לא רק עבור הצרכן, אלא גם לצמח עצמו והם נועדו להגן עליו מפני נזקי הסביבה - לכן הצמח ייצר יותר או פחות מהם בהתאם לדרישות הסביבה בה הוא נמצא.

גם חשיפה לאור משפיעה על הצמח: כך למשל, נמצא שקרינה אולטרא-סגולה גבוהה (UV-B) גורמת לו לייצר משמעותית יותר THC. דישון עם מינרלים מתאימים ייתן לצמח את חומרי הבסיס הנחוצים לו על-מנת לייצר את הקנבינואידים. 

מגדלים חובבים בעולם לצד חוות גידול מקצועיות משתמשים בידע החקלאי שנצבר בהדרגה לגבי דרכי ההשבחה האפשריות של הצמח כדי לשדרג את חווית המשתמש ולשפר את התוצאה החווייתית או הרפואית.

ג׳וינט רפואי או בראוניז במסיבה?

לא רק ריכוז החומרים הפעילים בצמח אלא גם צורת הצריכה של המריחואנה משפיעה מאוד על התוצאה הסופית של השימוש בחומר.

לדוגמה עישון קנאביס – צורת הצריכה המועדפת על-ידי משתמשים רפואיים וצרכני רחוב כאחד – יכול לגרום לפירוק של עד 70% מה-THC שמכיל החומר המקורי. מוצרים אכילים לרוב מביאים לספיגה נמוכה יותר של חומרים פעילים אך נראה שניתן לשפר אותה בעזרת הוספת רכיבים שומניים כמו חמאה מזוקקת (׳גי׳) שנפוצה בהודו למשל.

כאשר לוקחים קנאביס רפואי במינון מסוים חשוב לקחת את ״אובדן החומר״ בחשבון, ולכן החשיבות של תרכובת אחידה עם רכיבים ידועים מראש עולה. ערבוב הקנאביס אפילו באחוזים בודדים עם חומרים אחרים כמו טבק – כפי שקורה לא פעם בשימוש אישי – יכול להוריד את המינון לרמות לא טיפוליות ולפספס את האפקט הרפואי המצופה.

מוצרים רפואיים נמצאים תחת פיקוח קפדני של משרד הבריאות

למרות טענות על רמת איכות משתנה, מדובר באכיפה קפדנית מאוד בתקנים עולמיים מחמירים. היצרניות חייבות לדווח לא רק על ריכוז החומרים הפעילים אלא גם על שאריות חומרי הדברה, מתכות, חיידקים ועובשים – נתונים בעלי השלכות בריאותיות רציניות עבור משתמשים כרוניים על בסיס יומי כמו צרכני הקנאביס הרפואי.

מיותר לציין שעבור קנאביס מהרחוב , שאינו חוקי בישראל ולכן נמכר ללא פיקוח מהרשויות המתאימות, לא ניתן לדעת את הנתונים הללו מראש ואי אפשר להעריך את הסכנות הנלוות בשימוש ממושך שלו ובחשיפה חוזרת לחומרים הנוספים שהוא עלול להכיל.

קנאביס ברמה אחידה הוא המפתח לקבלה לעולם הרפואי

הקושי הזה נובע בין היתר מחוסר האחידות שקיים בין זני הקנאביס ומסיבה זו חברות ייצור הקנאביס מנסות עד כמה שניתן ליצור זנים מדויקים עם רמות THC ו-CBD ידועות מראש וקבועות שישפיעו באופן דומה על מטופלים שונים. השינויים הללו יכולים להשפיע משמעותית על האפקט הרפואי – כך למשל מטופלים שסובלים מכאב כרוני יגיבו טוב יותר לרמות THC גבוהות, בעוד שמחלות דלקתיות ישתפרו כנראה דווקא תחת ריכוזי CBD גבוהים יותר.

בהדרגה עולם הרפואה מתייחס לקנאביס רפואי כאל תרופה לכל דבר ולומד להשתמש בה בצורה מושכלת ומותאמת אישית, ולכן חשוב לעקוב אחרי התקדמות הטיפול ביחד עם רופא מומחה ולהכיר את האפשרויות הרבות שקיימות היום בשוק הקנאביס הרפואי.