איך לטפל באוזניים בולטות?
אוזניים בולטות, או בפי הילדים "אוזני דמבו", היא בעיה שעלולה להציק לילדים ולפגום בביטחון העצמי שלהם. גם בגיל המבוגר מדובר בתופעה שמטרידה בעיקר, מבחינה אסתטית. איך ניתן להתגבר על הבעיה ומה חשוב לדעת? התשובה בכתבה
אוזניים בולטות היא תופעה רווחת המטרידה מעט יותר את הבנים, אך גם בנות שנוהגות לאסוף את השיער עלולות לסבול מכך. הבעיה נוצרת מאחד או שני הגורמים הבאים יחד: עודף של סחוס במרכז האפרכסת (בסמוך לתעלת השמע), עם או ללא היעדר הקיפול הנורמאלי שיש לרובנו בחלק החיצוני של האפרכסת. התוצאה הינה התרחקות של האפרכסות מהגולגולת. איך ניתן לטפל בבעיה ומתי הכי נכון להתחיל? הנה כל המידע החיוני.
היעדר הקפל ועודף סחוס במרכז האוזן
מתי נהוג לפנות לטיפול הצמדת אוזניים?
הפיק הראשון או המוקדם ביותר של פונים להצמדת אוזניים הוא בסביבות גיל שש, וזאת לפני הכניסה לבית הספר. ההורים פונים לרוב בגלל הצקות שהילדים חווים בגן בגלל מראה האוזניים, והם מעוניינים שהילד יתחיל ב"דף חדש" עם כניסתו למסגרת החדשה של בית הספר. הפיק השני הוא לרוב לפני הצבא, הבנים שצריכים לקצץ את מחלפותיהם לקראת הגיוס, או הבנות שהצבא עשוי לכפות עליהן את איסוף השיער.
Augustino | Shutterstock
הליך לא כירורגי להצמדת האוזניים
תשומת לב לבעיה בסמיכות הלידה, עשויה "לחסוך" מאוחר יותר הליך כירורגי. בשבועות הראשונים אחר הלידה, הסחוס עדין ניתן לעיצוב. במרפאת הכירורג הפלסטי יוצרים תבנית המותאמת אישית לאפרכסת הילד ובאמצעות פלסטרים המדביקים את התבנית לאפרכסת ולגולגולת ניתן ברב המכריע להגיע לתוצאה של אוזניים "רגילות" הליך ההדבקות מחייב שיתוף פעולה הדוק עם ההורים והוא נמשך 6-8 שבועות, בתקופה זו הסחוס מתייצב ומתעצב לצורתו הסופית.
.
ההליך הכירורגי להצמדת אוזניים
הניתוח מתבצע לא לפני גיל שש, ומבוצע תוך כדי הרגעה עמוקה (סדציה), כאשר רוצים להקטין את הסחוס בחלק המרכזי של האוזן, מבצעים חתך מוגבל בחלק האחורי של האפרכסת ודרך חתך זה מוציאים חלק מהסחוס הבולט ותופרים את הפגם שנותר. הליך זה מקרב את החלק האמצעי של האפרכסת אל הקרקפת, וכך מוביל להצמדת האוזניים.
תפרים תת עוריים שקופים כדי לשחזר את הקפל החסר
השלב המהותי הבא הוא יצירת הקפל, שהיעדרו גורם לבלט של המחצית העליונה של האפרכסות. הקיפול נוצר על ידי ביצוע של סידרה של חתכים זעירים משני צידי הקפל העתידי, ודרכם משחילים חוטים שקופים שעתידים להישאר במקום עד לסוף החיים.
חתך מאחורי האוזן דרכו מקטינים את הסחוס העודף
הניתוח אורך כ-1:15-1:30 שעות, ובסיומו, מכסים את האוזניים במין חבישה בצורת קסדה. אחרי תקופת התעוררות קצרה הולכים הביתה. בבית נוטלים משככי כאבים באופן מניעתי, אך חשוב גם לציין שלא מדובר בניתוח המוביל לכאבים עזים. לאחר כיומיים מסירים בבית את החבישה וניתן לחשוף את האפרכסות, למרות שהן עדיין נפוחות ולעיתים כחלחלות. תופעות אלה יחלפו לאחר 3-4 שבועות. במהלך הלילה בחודש שאחרי ההליך, נהוג לבקש לישון עם סרט (כמו של הטניסאים) ששמים על האפרכסות כדי שלא תתקפלנה במהלך השינה.
סכנות וסיבוכים
למרות שמדובר בהליך שאיננו מן המורכבים יש להיות מודעים לאפשרויות של א-סימטריה, זיהום ודימום, תופעות נדירות מאוד. בנוסף, בכ-3% מהמקרים עלול להיפלט אחד התפרים, אך ניתן לבצע תפר חדש באמצעות הרדמה מקומית מוגבלת. במקרים נדירים מאד עלולה להופיע צלקת בולטת ומגרדת בחתך שבוצע מאחורי האוזן. צלקת זו נקראת קלואיד ולא תמיד ניתן לטפל בה, אולם היא לרוב איננה ניכרת לעין בשל היותה מכוסה ע"י הקפל שיצרנו. חשוב לציין שאין קשר בין הניתוח הזה או העיוות של האפרכסות לבין השמיעה, לא לפני הניתוח ולא אחריו. מדובר בניתוח שהוא חיצוני לחלוטין ועל כן לא צפוי לסכן את השמיעה.
מה חשוב לברר לפני הניתוח?
בילדים חשוב לוודא שהצורך מגיע גם מהילד/ה ולא רק מההורים. אם לילד זה לא מפריע, חבל לדחוף אותו לביצוע של הליך כירורגי כשהוא איננו מוטרד ממראהו, שכן, כאמור מדובר בבעיה אסתטית. אין דחיית ההליך לגיל בוגר ובשל יותר פוגעת בהצלחתו. כמו כן, בדקו איזה רופא/ה מבצע/ת את הניתוח: הרופאים שהוכשרו כחלק מהתמחותם לביצוע הניתוח הם רופאים מומחים בכירורגיה פלסטית. הכתבה בשיתוף עם פרופ' יהודה אולמן, מכהן כמנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ואסתטית ומנהל האגף הכירורגי בקרייה הרפואית רמב"ם, בחיפה. פרופסור קליני בכירורגיה פלסטית, בפקולטה לרפואה של הטכניון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד