חרדה אקולוגית: הפנים הפסיכולוגיות של משבר האקלים

אם אתם תוהים.ות למה החורף הכה בצורה עוצמתית כל כך השנה, תופתעו לדעת שהאשם הוא לא אחר ממשבר האקלים, או ליתר דיוק האנושות. ההתחממות הגלובלית הולכת ומחמירה ובדו"ח שפורסם בחודשים האחרונים על ידי ה-IPCC (הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) אף נכתב כי ידרשו שינויים מהירים ודרמטיים בכדי למנוע מהתחממות הגלובלית להגיע לרמה הקריטית בה עלולים להתרחש אסונות גדולים[1]. למרות שעבור רבים מאיתנו משבר האקלים מהווה עוד נושא בסדר היום הציבורי שאינו מעורר תשומת לב מיוחדת ובטח שלא סיבה לדאגה משמעותית, עבור מבוגרים ומתבגרים כמו גרטה טונרברג, אותו משבר המאיים על קיום האנושות הוא מושא לחרדה של ממש.

OneSideProFoto | shutterstock

חרדה אקולוגית: האם מדובר בהפרעה נפשית של ממש?

המונח חרדה אקולוגית משמש כדי לתאר חרדה כרונית או חמורה הקשורה ליחסים שבין בני האדם לסביבה. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית תיארה את המצב הנפשי כ"פחד כרוני מפני אבדון סביבתי"[2]. חרדה אקולוגית אמנם אינה רשומה במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, ה- DSM-5, וחברי הקהילה הרפואית אינם מכירים בה כהפרעה נפשית רשמית הניתנת לאבחון אך חוקרים רבים משתמשים במונח בתחום האקו-פסיכולוגיה העוסק ביחסים הפסיכולוגיים של האדם עם הטבע והאופן שבו הם משפיעים על הזהות, הרווחה והבריאות.

מה המקור של החרדה האקולוגית?

חרדה בנוגע לנושאים סביבתיים יכולה להתעורר בשל מצבי עבר שבהם אנחנו או הקרובים לנו היינו מצויים בסכנה בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוניים הקשורים בשינויי אקלים, כמו למשל סופות הוריקן, בצורת או שריפות. לצד זאת, גם אם לא חווינו אירוע מזג אוויר קיצוני, הסיקור התקשורתי של חורבן סביבתי עלול לעורר את החרדה ולהגביר את ההרגשה כי ההשפעה של בני האדם על הסביבה היא שלילית.[3]
לצד כל אלה, רמת האדישות של האוכלוסייה לנושא והיעדר פעולות אקטיביות של אלה המטפלים במשבר האקלים, כולל מנהיגי עולם ואנשים בעמדות מפתח, עלולים להוות מקור להגברת החרדה האקולוגית..[4]

החרדה שפוגעת בעיקר בצעירים, ובילודה

סקר שבוצע בשנה שעברה בבריטניה ועליו השיבו פסיכיאטרים לילדים הראה כי יותר מחצי מאנשי המקצוע שנבדקו (כ-57%) דיווחו כי הם פוגשים בילדים ומתבגרים החווים מצוקה נפשית הקשורה למשבר האקלים[5]. אותה חרדת אקלים אינה מוגבלת רק לבריטניה: סקר האקלים רחב ביותר שבוצע ובחן נבדקים צעירים בגילאי 16-25. הראה כי  השחיקה הפסיכולוגית (הכוללת בתוכה שחיקה רגשית, קוגניטיבית, חברתית ותפקודית) שנוצרה בשל משבר האקלים משפיעה על אוכלוסיות צעירות ברחבי העולם ובעיקר על אלה הגרים במדינות שחוו שינויים או תופעות טבע שנבעו ממשבר האקלים. מספר משמעותי של נבדקים משלל המדינות דיווחו על דאגה גדולה הנובעת משינויי האקלים והשפעתם על חיי היומיום. [6]

חרדת האקלים היא ללא ספק תוצר של דור ה-Y וה-Z: אנליזה [7]משנת 2018  חשפה את הפער הבין דורי בשינויי התפיסה בנוגע למשבר האקלים: בעוד שכ-70% מהמבוגרים בגילאי 18-34 טענו שהם מודאגים מהתחממות הגלובלית, רק 56% מהמבוגרים בגילאי 55 או יותר הביעו חשש דומה. דאגת הצעירים בנוגע לשינויי האקלים היא אינה רק מושא לאקטיביזם חברתי ובסיס לשינוי מדיניות, היא מהווה פרמטר משמעותי בתוכניות הילודה של זוגות צעירים, או בהיעדרן. כך למשל סקר [8]שבוצע עבור הניו יורק טיימס הראה כי 33% מהמשיבים בגילאי 20-45 גברים ונשים, טענו כי שינויי אקלים מהווים סיבה ללדת פחות ילדים מהמודל שנתפש בעיניהם כאידיאלי.

איך מתמודדים עם חרדה אקולוגית?

ממחקרים שונים עולה כי הטיפול בחרדה אקולוגית צריך להיות הוליסטי ולהישען על שני היבטים מרכזיים: הראשון, התייחסות לכלל המאפיינים והרבדים של החוויה הפנימית הקשורה בחרדה והשני יצירת קשר בין מטופלים הסובלים מחרדה אקולוגית, מטפלים מנוסים בטיפול בסיוג זה של חרדה, קבוצות תמיכה ואיך לא - הטבע.

למעשה ישנם חמישה פרמטרים מרכזיים לטיפול יעיל בחרדה אקולוגית
- עבודה פנימית המובלת על-ידי מטפלים בעלי ניסיון בטיפול בחרדה אקולוגית.
- טיפוח החוסן הפנימי של המטופל.
- עידוד לנקיטת פעולה אקטיבית.
- מציאת מערכים חברתיים העוסקים בנושאי האקלים ועשויים להוות מעגל רגשי תומך
- העמקת החיבור עם הטבע.

בשונה מצורות אחרות של חרדה, הטיפול בחרדה אקולוגית אינו מתמקד רק בסיוע למטופל בהתמודדות עם המצוקה, אלא מעודד אותו להתקשר עם דבר מה גדול ממנו כדי להתחבר לחוויה העצומה של העולם. למעשה, טיפולים רבים בחרדה אקולגית, לרבות טיפולי מיינדפולנס, טקסי אבל, טיפול באומנות המעודדים את המטופל להתחבר לטבע. סוגי התערבות אלה כולם יכולים להביא את המטופלים לחוות שיפור משמעותי במצבם. [9]