- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בגסטרו
- גילו לכם פוליפים? כך תדעו מתי זה מסוכן
גילו לכם פוליפים? כך תדעו מתי זה מסוכן
במקרים רבים אבחון אצל הרופא/ה מסתיים בזיהוי פוליפים, כשהנפוצים ביותר שיוסרו הם פוליפים במעי הגס ופוליפים ברחם. מה זה פוליפ, האם הוא מסוכן והאם תמיד צריך להסיר אותו? התשובות בכתבה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר, גסטרואנטרולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לאף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר, גסטרואנטרולוגיה:

ד"ר אחמד טאהא
רופא בכיר, אף אוזן גרון וכירורגית ראש צוואר, מנהל היחידה לניתוחי ראש צוואר, בי״ח רמב״ם

פרופ' רחל גינגולד בלפר
מומחית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, רופאה בכירה ביחידה לגילוי מוקדם, מנהלת מרפאת צליאק, במכון לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, בילינסון

ד"ר ודים לטיצ'בסקי
סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר במרכז רפואי לגליל בנהריה

פרופ' אליזבט הלף און
מנהלת היחידה לממאירויות מערכת העיכול במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז רפואי רמב"ם, מתחייבים לתור מיידי

ד"ר קטיה אלגרט
בעלת קליניקה פרטית בגבעתיים | מומחית אף־אוזן־גרון וניתוחי ראש־צוואר | טיפול בילדים ומבוגרים בצורה מקצועית ואישית

ד"ר דוד חובל
מומחה לפנימית ולגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד | מנהל מחלקת פנימית בבית החולים וולפסון

ד"ר אילן הוכמן
רופא מומחה לרפואת אא"ג, ניתוחי ראש צוואר, מיתרי קול וניתוחים אסתטיים של האף

ד"ר מרקוס יעקובוביץ
רופא בכיר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי איכילוב ת"א | אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

ד"ר אמיר בן טוב
מומחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים ובביצוע בדיקות אנדוסקופיות (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) בילדים
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר, גסטרואנטרולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
פוליפים הם גידולים שפירים הגדלים על ריריות באזורים שונים בגוף. הם יכולים להיות שטוחים או בולטים, לרוב הם קטנים אך יכולים לשנות את גודלם מראש של סיכה לגודל של כדור פינג-פונג. באותו אזור יכול להיות פוליפ אחד, או שיהיו כמה[1].
קיימים סוגים שונים של פוליפים באזורי הגוף, כאשר רבים מהם ניתן לזהות באמצעים שונים. כך למשל, פוליפים במעי הגס, ניתן לזהות באמצעות בדיקת קולונוסקופיה, כאשר ידוע היום ששכיחות הפולים עולה עם הגיל[2] ולכן ההמלצה, כחלק מרפואה מונעת, היא לבצע בדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50 אחת ל-10 או 5 שנים, תלוי בממצאים ובהיסטוריה של המטופל/ת[3].
מקומות נוספים בהם הפוליפים נפוצים וניתנים לזיהוי הם ברחם, בפי הטבעת, לאורך כל המעיים, בקיבה, באף, בסינוסים, ובתעלת האוזן. הם עלולים להתפתח גם על צוואר הרחם, במיתרי הקול ולעתים רחוקות אף במערכת השתן ובשלפוחית [1].

Christoph Burgstedt | Shutterstock
האם זה מסוכן?
פוליפים הם גידולים שפירים (לא סרטניים) ובמקרים רבים הם אינם מזיקים. עם זאת, חלק מהפוליפים הם אדנומה - גידול שפיר הגדל ברקמת האפיתל, הרקמה המכסה את האיברים והבלוטות. מאחר שהבלוטות מייצרות ומשחררות הורמונים האחראים על וויסות תפקודי גוף רבים, כשהן גדלות אנדומות עלולות להפריע לתפקוד תקין של הגוף על-ידי לחיצה על האיברים או עקב שיבוש ייצור ההורמונים, ובכך להוביל לסיבוכים בריאותיים[4].
כאמור, אדנומות בהגדרה אינן סרטניות, אך הן נחשבות כקדם סרטניים, מאחר שבמקרים מסוימים הן אף יכולות להפוך לגידול סרטני. בעזרת הרופא/ה, חשוב לעקוב אחר אדנומות ולטפל בהן במידת הצורך [4].
האם תמיד צריך להסיר פוליפ?
פוליפים לא תמיד גורמים לתסמינים, וזו הסיבה שבדיקות סדירות חשובות. ניתן לגלות פוליפים באמצעות בדיקות הדמיה כגון צילומי רנטגן, אולטרסאונד או CT. במידה ויש חשד לפוליפים לאורך מערכת העיכול, סביר להניח שיעשה שימוש בצינור דק וגמיש הנקרא אנדוסקופ כדי לראות את רירית המעיים, הקיבה או הגרון. פוליפים שהתגלו במהלך קולונוסקופיה או אנדוסקופיה מוסרים לעיתים כחלק מההליך. באזורים אחרים בגוף, תיתכן רק ביופסיה של הפוליפ לצורך שלילת ממאירות1.
במקרים של אדנומה קטנה שאינה גורמת לסיבוכים בריאותיים כלשהם, ייתכן ויומלץ לחכות ולראות. גישה זו, שמטרתה לעקוב אחר התפתחות הפוליפ, אינה כרוכה בטיפול מידי. במהלך ביקורי המעקב, הרופא/ה יבדוק שהאדנומה לא גדלה או השתנתה4.
במידה והאדנומה גורמת לבעיות הורמונליות, ייתכן כי הטיפול יהיה כרוך תחילה בתרופות שיעזרו לאזן את התסמינים. אם האדנומה גדלה או שהיא גורמת לבעיות בריאותיות משמעותיות, או שקיים חשד להתפתחות תאים ממאירים בעתיד, סביר להניח שיומלץ על ניתוח להסרתה4.
לסיכום, אבחון של פוליפים אינו תמיד סיבה לדאגה והוא לא תמיד מצריך טיפול מידי. עם זאת, במקרים רבים חשוב להיות ערניים ולעקוב אחר הפוליפים, שכן ישנן אדנומות המצריכות טיפולים, בעוד שאחרות הן בעלות סיכון גבוה יותר לסרטן.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[2] Anal Cell Pathol (Amst). 2014; 2014: 248142. Published online 2014 Dec 7. doi: 10.1155/2014/248142 .
האם המאמר עניין אותך?































