פוליפ ברחם

Endometrial polyps

המומחים של Infomed מסבירים:

פוליפ ברחם, המכונה גם פוליפ אנדומטריאלי ברחם, הוא גידול, לרוב שפיר, בדופן הפנימית של הרחם המתרחב לתוך הרחם וצוואר הרחם. פוליפים ברחם ופוליפים בצוואר הרחם, נוצרים מצמיחת יתר של תאים ברירית הרחם (אנדומטריום). גודלו של פוליפ נע בין כמה מילימטרים - לא יותר מגרגר שומשום - לכמה סנטימטרים - בגודל של ביצה[1].

פוליפ ברחם בגיל המעבר

פוליפ ברחם בגיל המעבר או לאחר מכן הוא תופעה נפוצה יותר, אך גם צעירות יותר יכולות לסבול מכך[1].
הנטייה היא לפתח פוליפים ברחם בגילים 40-50 (פרי-מנופאוזה). לאחר גל המעבר (פוסט-מנופאוזה) התופעה גם יכולה להתרחש, אך רק לעיתים רחוקות הפוליפים יופיעו בנשים מתחת לגיל 20 [2].

פוליפ ברחם והיריון

נהוג לחשוב שלפוליפים ברחם יכולה להיות השפעה שלילית על פוריות האישה, אך יש צורך במחקרים נוספים בתחום זה. ההמלצה במקרים רבים היא להסיר פוליפים אם התגלתה אי פוריות או שיש היסטוריה של הפלות. עם זאת, מחקרים אינם מצביעים על כך שפוליפים קשורים להפלה. במידה והוחלט לעבור הסרה של פוליפים, יש לוודא שהרירית העמוקה של הרחם אינה נפגמת במהלך הניתוח[3].

האם פוליפים ברחם נפוצים?

קשה לענות על שאלה זו. מאחר שפוליפים ברחם הם פעמים רבות אסימפטומטיים, כלומר אינם גורמים לתסמינים, ונשים רבות עם פוליפים ברחם יכולות לא להיות מאובחנות לעולם2.
פוליפ ברחם בדרך כלל מתגלה בבדיקת אולטרסאונד אצל רופא או רופאת נשים, ובמרבית המקרים יתגלה יותר מפוליפ אחד. בדרך כלל פוליפים נשארים בתוך הרחם, אבל הם יכולים לחמוק דרך פתח הרחם ולגרום להופעה של פוליפ בצוואר הרחם או בתוך הנרתיק[1].

מה ההבדל בין פוליפ ברחם לשרירן (מיומה)?

פוליפים ברחם נוצרים מרירית הרחם ולכן מופיעים רק בתוך חלל הרחם. שרירנים מגיעים משרירי הרחם ועלולים להיווצר בכל חלק פנימי וחיצוני של הרחם, או בדופן הרחם. בנוסף, לפוליפים ברחם יש כ-5% יותר סיכוי להיות ממאירים, בעוד שלשרירנים יש פחות מאחוז סבירות לממאירות[4].

צילום אולטרסאונד של הרחם לצורך איתור פוליפים ברחם

צילום: shutterstock | Allo4e4ka

פוליפ ברחם תסמינים
תסמינים נפוצים של פוליפים ברחם כוללים[5]:

מחזור לא סדיר - דימום קצר או ארוך מהרגיל, או שמתרחש בזמנים בלתי צפויים.
כתמים או דימום בין הווסת.
דימום כבד באופן חריג במהלך הווסת.
מראה חריג של דם חום לאחר הווסת.
כתמים או דימום לאחר גיל המעבר.
כתמים או דימום לאחר קיום יחסי מין.
כאבי מחזור חמורים (נדיר).
אי פריון.

רבים מהתסמינים הללו אינם נובעים מהפוליפים עצמם, כי אם בגלל שפשוף וגירוי של הרקמה שסביבם. רוב הפוליפים ברחם קטנים, ונשים רבות לא יפתחו תסמינים. כאב אינו סימפטום אופייני לפוליפ ברחם. נשים החוות תסמינים אלו צריכות לפנות לטיפול רפואי[5].
סיבות וגורמי סיכון
לא ידוע ממה נוצר פוליפ ברחם, אך פוליפ אנדומטריאלי ברחם מושפע מרמות ההורמונים ונוטה לגדול בתגובה לאסטרוגן הזורם בדם[6].
גורמי סיכון לפוליפים ברחם[2] [6]:

גיל - פוליפים שכיחים יותר בקרב נשים בגיל המעבר.
משקל – עודף משקל (BMI 25 < 30) והשמנת יתר (BMI > 30) מגבירים את רמות האסטרוגן בדם, ולכן גם משקל גבוה מגביר את הסיכון לפוליפים ברחם.
לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם).
טמוקסיפן (תרופה המשמשת לטיפול בסרטן השד) - טיפול בטמוקסיפן עלול להעלות את הסיכון להתפתחות פוליפ ברחם. 8-36% מהנשים לאחר גיל המעבר המטופלות בטמוקסיפן, מפתחות פוליפים.
טיפול הורמונלי – טיפול חלופי הכולל מינון גבוה של אסטרוגן.
תסמונת לינץ' או תסמונת קאודן – שתי תסמונות המעלות את הסיכון לפוליפים ברחם.
אבחון ובדיקות
אבחון של פוליפ ברחם יכול להתבצע בדרכים הבאות[7]:

אולטרסאונד וגינלי (TVUS) – זו השיטה הראשונה להערכת נשים עם דימום נרתיקי חריג. במהלך אולטרסאונד וגינלי ממוקם מתמר (מכשיר ארוך ודק) בתוך הנרתיק והרחם, שם הוא פולט גלים קוליים. ייתכן שניתן לזהות פוליפ ברחם רק על ידי בדיקת אולטרסאונד זו.
סונוהיסטרוגרפיה / סונוגרפיה - במידה וממצא האולטרסאונד הווגינאלי אינו ודאי, קיימות שתי אפשרויות נוספות, סונוהיסטרוגרפיה היא אחת מהן. בדיקה זו היא בדיקת אולטרסאונד שונה, הכוללת עירוי מלוחים (SIS) לרחם, כדי להרחיב את חלל הרחם ולספק תמונה ברורה יותר.
היסטרוסקופיה – בדיקה זו היא אפשרות נוספת במידה ובדיקת האולטרסאונד הווגינלי לא העלתה ממצא חד משמעי. בבדיקה זו מתאפשרת צפייה ישירה יותר של פנים הרחם, באמצעות היסטרוסקופ: מצלמה עם תאורה מותקנת על מוט גמיש המוחדר לרחם. ההיסטרוסקופ יכול להיות מצויד בכלים נוספים נוסף, כך שניתן גם לעשות שימוש בקטטר לצורך שאיבה של דגימה מרירית הרחם. לאחר מכן תנותח דגימת הרקמה כדי לראות אם היא מעידה על ממצא שפיר או סרטני.
סיבוכים אפשריים
האם פוליפ ברחם זה מסוכן? פוליפים ברחם בדרך כלל אינם סרטניים (שפירים). פוליפים ברחם בגיל המעבר הם גם אחת מהסיבות השכיחות ביותר לדימום חריג בדרכי מערכת המין בקרב חולות לפני גיל המעבר ולאחר גיל המעבר. שלא כמו פוליפים במקרים אחרים (למשל המעי גס), הרוב המכריע של פוליפים ברחם אינו ממאיר או טרום ממאיר[8]. עם זאת, הסיכוי לסרטן גבוה יותר לאחר גיל המעבר בקרב נשים הנוטלות טמוקסיפן, או בעלות וסת כבדה או מחזור לא סדיר [9].
טיפולים ותרופות
מעקב - פוליפים קטנים ואסימפטומטיים בנשים לפני גיל המעבר לרוב אינם דורשים טיפול, אך יש להיות במעקב אחר שינויים או עלייה בתסמינים. אחת השאלות שעולה לאחר האבחון היא האם פוליפ ברחם יכול להעלם לבד ואכן, פוליפים קטנים ללא תסמינים עשויים להיעלם מעצמם[10].

טיפול הורמונלי - אפשרות קצרת טווח לטיפול בסימפטומים של פוליפים ברחם היא שימוש בטיפולים הורמונליים כגון אגוניסטים. עם זאת, מאחר שהתסמינים בדרך כלל חוזרים לאחר הפסקת הטיפול, הוא אינו מומלץ לטווח ארוך[11].

פוליפקטומיה – ניתוח להסרת פוליפ ברחם המתבצע באמצעות היסטרוסקופיה. בהליך זעיר פולשני זה נעשה שימוש במצלמה המחוברת לצינור ארוך ודק כדי לבחון את פנים הרחם, לאתר את הפוליפ ולאחר מכן להסירו בעזרת לולאת חוט או להב. לרוב, לאחר ההסרה נשלח הפוליפ למעבדה לצורך זיהוי תאים שפירים או סרטניים. הסרת פוליפים קטנים ברירית הרחם באמצעות היסטרוסקופיה יכולה להיעשות לעיתים כפרוצדורה אמבולטורית, אך הסרת פוליפים גדולים יכולה לדרוש אשפוז בבית חולים[11].
מניעה
לא ניתן למנוע פוליפים ברחם, אך ניתן לנקוט בצעדים כדי לאבחן אותם מוקדם כדי שלא יגרמו לסיבוכים או לתסמינים לא נעימים. בדיקות גינקולוגיות שגרתיות מאפשרות זיהוי מוקדם של פוליפים ברחם[2].

ברוב המקרים, פוליפים אינם חוזרים לאחר הסרתם על ידי פוליפקטומיה. אם הם חוזרים, ייתכן ויומלץ על ניתוח נוסף. עם זאת, ישנם כמה דברים שניתן לעשות כדי להקטין את הסיכוי להישנות[12]:

התקנת התקן תוך רחמי (IUD) – ההתקן מסייע במניעת הישנות של פוליפים ברחם ונחשב לאמצעי מניעה טוב לנשים שרוצות לשמור על פוריותן.
כריתה פוליפ מורכבת (EMR) - הסרה כירורגית של כ-5 מ"מ של רירית הרחם ורקמת השריר שמתחת. מדובר בהליך מורכב שלא מתאים לכל אחת ובדרך כלל מומלץ רק לנשים שאינן רוצים להביא ילדים לעולם.

המומחים שלנו ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר יוסי הר-טוב

4.9

( 23 חוות דעת )

"מקצועי ונעים"

קראו עליי עוד

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר אוהד ברוכין

5.0

( 150 חוות דעת )

"דר ברוכין מקצועי , סבלני ואנושי ."

קראו עליי עוד

לקביעת תור

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

פרופ' דב פלדברג מנהל ביה"ח לנשים ע"ש הלן שניידר במרכז הרפואי רבין

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בשבוע 21 להריון. התגלו אצלי פוליפים בצוואר הרחם, חלקם מדממים. הוצא פוליפ אחד בגודל כ- 1.5 ס"מ. במידה והפוליפ אכן סרטני - האם אפשר לטפל בי מבלי להזיק לעובר? האם ניתן לחכות עם הטיפול בי עד ללידת התינוק? מהם האחוזים לגידול סרטני אצל נשים שהתגלה אצל
תשובה: פוליפים בצוואר הרחם הם ממצא שכיח בנשים בתקופת הפריון. הפוליפ עשוי להיות יחיד, או להופיע בקבוצת פוליפים. הסיבה לכך אינה ידועה. מרבית הפוליפים קטנים בקוטרם מ- 3 ס"מ, ושינוי ממאיר - נדיר. יש להסיר את הפוליפים כאשר הם גורמים לסימפטומים (למשל דימום, או כאב בעת קיום יחסי מין) או כאשר הם גדולים. למרות השכיחות הנמוכה של ממאירות - יש לשלוח את הפוליפ לבדיקה פתולוגית. הגישה הטיפולית במקרה של אבחון של סרטן צוואר הרחם בזמן ההריון תלויה בשלב בו התגלה הגידול ובשלב ההריון. עם אבחון הגידול יש לבצע הערכה מדוקדקת באשר לשלב בו הוא נמצא, הכוללת לעיתים לפרוסקופיה לצורך בדיקת בלוטות הלימפה האגניות. אם הגידול התגלה בשלב מוקדם, אחרי שבוע 20, והאשה מעוניינת לשמור על ההריון - נהוג לחכות עד לשלב שבו ריאותיו של העובר בשלות, ואז ליילד ולטפל בממאירות. כאשר הממאירות מאובחנת בשלב מאוחר יותר, כאשר הגידול הספיק כבר להתפשט - לא מומלץ להמתין עם הטיפול עד לאחר הלידה. במחקר שבו עקבו במשך כמה שנים אחרי 561 נשים, מתוכן 20 בהריון, שאובחנו כסובלות מסרטן מוקדם של צוואר הרחם - לא נמצא כי דחיית הטיפול עד לאחר הלידה שנתה את התוצאות או את תוחלת החיים. תוכלי לקרוא עוד על פוליפים בזמן הריון בלינק הבא: http://www.ispub.com/ostia/index.php.../polyp.xml
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם דימום באמצע יחסי מין מחייב שזה יהיה סרטן בצוואר הרחם?
שאלה: לאחר בדיקת פאפ של צוואר הרחם ומציאת פוליפ בצוואר הרחם, קיבלתי את התוצאות הבאות. מה הן אומרות? focal cin 2. יש היפרפלזיה מיקרוגלנדולרית של הרירית הצווארית ומטפלזיה קשקשית לא בשלה. קולפוסקופיה תקינה לחלוטין. בוצעו ביופסיות המדגימות hpv ללא דיספלזיה
תשובה: מצבך אינו מדאיג. הבדיקה מצביעה על הידבקות בווירוס הפפילומה (HPV). וירוס זה יכול להתפתח לסרטן בצוואר הרחם, אך כשמוצאים אותו בשלב כה מוקדם כמו אצלך, ניתן לטפל במצב תרופתית או על ידי צריבה בלייזר של המקום. מובן שכמו שכתוב בהמלצות שקיבלת, יש להמשיך במעקב של רופא הנשים כל חצי שנה. בבדיקה שנעשתה נמצאו תאים טרום-סרטניים שנגרמו בגלל וירוס הפפילומה. אני מדגישה כי אין זה אומר שיש לך סרטן, ואין זה מבטיח שיתפתח סרטן בעתיד. גשי לרופא המטפל לקבלת החלטה לגבי אופן הטיפול. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: זה כחודש אני סובלת מדימומים בלתי פוסקים. הרופא שלח אותי לבדיקת אולטרסאונד וגינלי למרות הדימומים והממצאים הם: בתוך חלל הרחם נצפה ממצא סולידי בגודל 148 מ"מ (פוליפ אנדומטריאלי במקום ראשון) קוטר בחתך רוחבי: 15 מ"מ. בשחלה שמאלית נצפה ממצא
תשובה: האם נלקחה ביופסיה מהפוליפ? האם את עדיין מקבלת מחזור? הדימומים אותם את מתארת יכולים להיגרם על ידי מספר סיבות, שרובן קשורות לחוסר איזון הורמונלי. חוסר האיזון יכול להיגרם אם את מגיעה לגיל המעבר, או עקב תהליך פתולוגי כלשהו, או בשל תרופות היכולות לגרום לדמם. הממצא הסולידי יכול להיות הסיבה לדימום. חשוב ביותר לברר מהו ממצא זה ואם הוא שפיר או ממאיר. אני מניחה שרק לאחר אפיונו יחליטו אם יש צורך להוציאו. ללא מידע זה, וכן מידע נוסף לגבי עברך הרפואי ומחלות הרקע שלך, איני יכולה להמליץ לך מה לעשות. עלייך להישאר במעקב אצל הגינקולוג המטפל, ולאחר קבלת התוצאות, להחליט על המשך טיפול. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >