טיפול חדש עשוי לעזור לחולים במחלות מעי דלקתיות IBDs

מספר בני האדם ברחבי העולם הסובלים ממחלות מעי דלקתיות כמעט הוכפל בשני העשורים האחרונים. מחלות IBD מתגלות לרוב בגילאים צעירים (15-30), אך יכולות להופיע בכל גיל [1].

sdecoret  | Shutterstock

מה זה מחלות מעי דלקתיות(IBDs)

קוליטיס וקרוהן הן שתי מחלות מעי דלקתיות, כאשר קוליטיס מתאפיינת בדלקת כרונית בשכבת הרירית של המעי הגס, והיא כוללת התלקחויות חוזרות. הדלקת כמעט תמיד מערבת גם את פי הטבעת, ולעתים קרובות אף חלקים קדמיים יותר של המעי הגס. בדלקת זו, האזורים מודלקים באופן רציף [2].

מחלת קרוהן היא דלקת המערבת את כל שכבות המעי. קרוהן עלולה להוביל לפיברוזיס, קרי רקמה לא מתפקדת במערכת העיכול, לצד היצרויות במעי, וכן לנקבים קטנים במעי, המועדים לזיהומים ולהיווצרות פיסטולה, המדמה מעין מחילה דלקתית במעי. המחלה פוגעת לרוב במעי הגס, אך כל מערכת העיכול עלולה להיות מודלקת.

עישון סיגריות מגביר את הסיכון למחלת קרוהן, אך עשוי להוריד את הסיכון לפתח קוליטיס. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) עלולות להגביר את הסיכון לפתח IBD, אך הסיכון מינורי[3].

FMT - טיפול חדש לחולי מעי דלקתיות

FMT (faecal microbiota transplantation) הוא טיפול של השתלת מיקרוביוטה מצואה. בטיפול זה הצואה של תורם בריא מושתלת בגופו של חולה. הטיפול נעשה בעת ביצוע קולונוסקופיה. תחילת ההשפעה אינה מיידית ומובטחת, ולרוב נעשים מספר ניסיונות [4]..

המעיים הם ביתם של טריליוני מיקרואורגניזמים - כולל חיידקים, וירוסים, פטריות  ואחרים - המשפיעים כמעט על כל דבר: החל מעיכול, מטבוליזם ותפקוד חיסוני, וכלה בהתפתחות והתקדמות של מחלות כמו השמנת יתר, סוכרת, דלקות והתקלחותן, סרטן, דלקות פרקים ודיכאון[5]..

נוכחות של מגוון מיקרואורגניזמים מועילים במעיים תורמת לבריאותנו ולהומיהוסטאזיס - איזון ויציבות חילוף החומרים בגופינו.  עם זאת, כאשר מתרחש חוסר איזון באוכלוסיית המיקרוביום, בין אם בגלל אובדן של מיקרואורגניזמים מועילים, עלייה בכמות שעלולה להזיק או ירידה במגוון הכללי של המיקרוביום, הדבר עלול להוביל לדיסביוזה של המעי, מצב בו המיקרואורגניזמים במעיים מצויים בחוסר איזון [5].

כעת רופאים וחוקרים רותמים את כוחו של המיקרוביום לצורך עזרה בטיפול של זיהומי מעיים חריפים, כמו גם לצורך מצבים רפואיים אחרים, כגון לטיפול בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה, הידוע כמחולל זיהום מעיים נפוץ ועמיד. השתלת צואה הוכחה כיעילה נגדו וכיום היא חלק מפרוטוקול הטיפול לצד אנטיביוטיקה [6].

השתלת צואה? נשמע רע, אך עשוי להיות בריא

ברפואה המודרנית קשה לדמיין הכנסת צואה של אדם לגוף אחר, אך כיום גדל הביקוש לתורמים של צואה אנושית בריאה. השתלת מיקרוביוטיקה מצואה משמשת כמעין מגה-פרוביוטיקה אולטימטיבית. למעשה, מערכת אקולוגית מיקרוביאלית שלמה מושתלת לטובת שיקום או בנייה מחדש של מיקרוביום המעיים [6].

הטיפול נחשב לפשוט בהשוואה לטיפולים אחרים: ברגע ההשתלה הנתרם מורדם ואינו בהכרה. מן הצד השני, לאחר שתורם הצואה נבדק ונמצא מתאים, נאספת ממנו הצואה, שעוברת תהליך של עיבוד, ולרוב נשארת בהקפאה עד ליום ההשתלה. הצואה מופשרת לטמפרטורת החדר ובדרך כלל מוחדרת למעי הנמען במהלך קולונוסקופיה. לחלופין, יש דרך להחדיר את הצואה גם מהאף הישר למעי דרך זונדה, חוקן או כמוסה לבליעה[7]..

נכון להיום, FMT עדיין נחשב לטיפול ניסיוני – כלומר, אין אישור רשמי של ה-FDA, אך יש אישור לשימוש בטיפול לאחר הפעלת שיקול דעת ובתנאי שתורמים נבדקים היטב והמטופלים המיועדים יודעים על אודות היתרונות והסיכונים האפשריים.

הטיפול ב-FMT הפך לקרקע פורייה למחקרים על IBDs, השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם, הפרעות אוטואימוניות, סוכרת, תסמונת מטבולית ומצבים רפואיים אחרים. עם זאת, לצד ההתלהבות הגדולה עולות גם שאלות לגבי השלכותיו של הטיפול על מחלות אחרות בטווח הארוך. יש להמתין ולחכות עד שהטיפול הניסיוני יוכח כיעיל, ונקווה שזה יקרה במהרה [7].

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.