מודל ביו-פסיכו-סוציאלי (Biopsychosocial model)

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי מבוסס על ההנחה כי מחלה באה לידי ביטוי לא רק בליקוי גופני, אלא ברמות שונות של תפקוד, החל במערכת התאים ואיברי הגוף, בתפקוד האדם במשפחה ועד לתפקודו בחברה. המודל מקדם את תפיסת האדם כשלם, כאשר הגוף והנפש קשורים זה בזה, ונמצאים ביחסי גומלין מתמידים עם הסביבה החברתית. תוצאות הטיפול מושפעות גם על ידי הקשר המתמיד בין שלושת המרכיבים הללו.

על פי מודל זה, הבנה מעמיקה ומקיפה לגבי המשמעות של בעיות בריאות, דורשת התייחסות לגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. הקשר בין המטפל והחולה נחשב כבעל השפעה על תהליך המחלה והטיפול.

מרכיבי המודל

יחסי גומלין שליליים בין המרכיבים הללו יוצרים השפעות שליליות אחד על השני. לדוגמה: כאב גופני מוביל לצמצום פעילות גופנית, היוצרת הרגשת דיכאון והערכה עצמית ירודה. תחושות אלו עלולות להוביל לירידה במוטיבציה ולהפחתה נוספת בפעילות. פעילות מצומצמת המלווה בהתרחקות מאנשים אחרים, מובילה לתיגבור תחושות של דיכאון, להתעסקות במחשבות שליליות ולמודעות מוגברת לכאב.

לעומת זאת, שינוי ברמת הכאב או במחשבות או בפעולות עשוי לשנות את כיוון יחסי הגומלין בין המרכיבים.