דיכאון (Depression)

ראשי

תאור

המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון.

לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.

תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.

מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.

שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.

אישה בדיכאון יושבת בחדר חשוך


עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:

1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;
3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;
5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;
6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;
7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;
8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.

למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.

שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי

בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.

בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.

בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.

לפירוט כל סוגי הדיכאון, לחצו כאן

סימפטומים


ההגדרות של דיכאון משתפרות והולכות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של תסמינים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של חומרה, מדיכאון קל עד לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעיתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאוד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים ואנו עדים להשפעות נרחבות, בהן קשיים כלכליים, אי-ביטחון מדיני, אלימות במשפחה וחוסר תמיכה, התמכרות לאלכוהול ונטילת סמים; וכן שינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור. כל אלה גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, לחוסר ביטחון ולחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לאלו.

תסמינים הכרחיים לאבחון דיכאון כוללים מצב רוח ירוד: ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות; וירידה משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. מדד הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא מישנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהיא עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון.

דיכאון הוא מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הלוקים בו. ניתן לאבחן דיכאון, החל מגיל הילדות ועד לגיל זיקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90, אך יש לקחת בחשבון שהביטוי ההתנהגותי של הדיכאון שונה בכל גיל.

תסמיני דיכאון כוללים:

  • איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות
  • הרגשת עצבות ודכדוך
  • הרגשה של חוסר תקווה
  • התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין
  • בעיות בשינה
  • קשיים בריכוז ובהתמקדות
  • קשיים בקבלת החלטות
  • עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה
  • רגזנות
  • חוסר מנוחה
  • רגישות יתר
  • תחושה של עייפות או חולשה
  • תחושה שאתה חסר ערך
  • איבוד עניין במין
  • מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות
  • בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש

תסמיני דיכאון שונים ומגוונים, משום שהוא מתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא אצל אדם בן 25 שיש לו דיכאון יופיעו תסמינים שונים מאלו שיופיעו אצל אדם בן 70. אצל חלק מהאנשים תסמיני המחלה חמורים עד כדי כך שברור שמשהו אינו כשורה. אחרים חשים מסכנים באופן כללי, או פשוט אינם מאושרים ואינם יודעים מדוע.

סיבות וגורמי סיכון

לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. 

כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:

גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.

גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.

גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.

אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.

בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.

הסיבה המדויקת להופעת דיכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, בהם:

  • קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
  • היסטוריה של התאבדויות במשפחה
  • אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
  • מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
  • מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
  • שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, 
  • כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים. 

הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:

  • התאבדות
  • התמכרות לאלכוהול
  • התמכרות לחומרים
  • חרדה
  • מחלות לב ומחלות אחרות
  • בעיות בעבודה או בלימודים
  • עימותים בתוך המשפחה
  • קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון דיכאון מתבצע על ידי תשאול של רופא / מטפל לגבי מצב הרוח והמחשבות, במהלך פגישות רפואיות שגרתיות. לעתים הנבדק מתבקש למלא שאלון שיסייע במציאת תסמינים של דיכאון.

כאשר הרופאים חושדים שהמטופל לוקה בדיכאון, הם מבצעים סדרת בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות. בדיקות אלו מסייעות בשלילת קיומן של מחלות אחרות שעלולות להיות הסיבה לתסמינים, הן עוזרות בקביעת אבחנה ובמציאת סיבוכים אחרים הקשורים למצב. 

בדיקות אלו כוללות בדרך כלל:

  • בדיקה גופנית
  • בדיקות מעבדה
  • הערכה פסיכולוגית

קריטריונים לאבחון של דכאון

קיימות מחלות רבות שאחד מהתסמינים שלהן הוא דיכאון. הערכת הרופא או המטפל הנפשי מסייעת לקבוע האם מדובר במחלת דיכאון קשה, או באחת מאותן מחלות אחרות שמזכירות לפעמים דיכאון קשה, בהן:

  • הפרעת הסתגלות. הפרעת הסתגלות היא תגובה רגשית חריפה לאירוע קשה בחיים. זוהי מחלת נפש הקשורה למתח נפשי ועלולה להשפיע על הרגשות, המחשבות וההתנהגות.
  • מאניה דיפרסיה. סוג זה של דיכאון מתאפיין במצבי רוח משתנים מקצה אל קצה.
  • ציקלותימיה. ציקלותימיה, או הפרעה ציקלותימית היא סוג של מאניה דיפרסיה קלה.
  • דיסתימיה. דיסתימיה היא מחלה פחות קשה, אך יותר כרונית מדיכאון.
  • דיכאון שלאחר הלידה. דיכאון שמופיע אצל אמהות חדשות, בדרך כלל חודש לאחר הלידה.
  • דיכאון פסיכוטי. דיכאון קשה המלווה בתופעות פסיכוטית כמו הזיות.
  • הפרעה סכיזואפקטיבית. הפרעה סכיזואפקטיבית היא מחלה הכוללת מאפיינים של סכיזופרניה (שסעת, פיצול אישיות) ושל הפרעת מצב רוח.
  • דיכאון חורף. סוג זה של דיכאון קשור לחילופי העונות ולחשיפה בלתי מספקת לאור השמש.
  • דיכאון קשה נבדל מהמחלות המפורטות לעיל בתסמינים ובחומרתם.


מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

קיימים סוגים רבים לטיפול במצב של דיכאון. 

שיטות הטיפול המקובלות ביותר כוללות:


קיימים גם טיפולים נוספים עבור דיכאון, שנחקרו פחות מהטיפולים המקובלים, ביניהם:

  • גירוי מוחי
  • טיפולים משלימים ואלטרנטיביים
במקרים מסוימים רופא המשפחה יכול לטפל בעצמו במצב של דיכאון. במקרים אחרים יש צורך להיעזר בטיפול של מטפל נפשי מוסמך, כגון פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי.

חשוב שהחולה ייקח חלק פעיל בטיפול במחלה . בעבודה משותפת, הרופא או המטפל והמטופל יכולים להחליט ביחד מהו סוג הטיפול הטוב ביותר במצבו של המטופל, זאת תוך התייחסות לתסמינים וחומרתם, להעדפותיו האישיות של המטופל, לכיסוי הביטוחי, ליכולת לעמוד בעלות הטיפול, לתופעות הלוואי של הטיפול ולגורמים אחרים. אולם יש מקרים בהם דיכאון הוא קשה עד כדי כך שרופא, אדם קרוב, או משגיח צריך להשגיח על הטיפול עד שהחולה יתאושש ויגיע למצב בו הוא יכול לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות.

להלן תיאור מפורט יותר של סוגי הטיפול במצב של דכאון.

תרופות

קיימות בשוק עשרות תרופות לטיפול נגד דיכאון. רוב האנשים מצליחים להשיג הקלה בתסמינים של דיכאון באמצעות שילוב בין תרופות וטיפול נפשי.

רוב התרופות נגד דיכאון יעילות באותה מידה. אך חלק מהן עלולות לגרום תופעות לוואי חמורות ביותר. 

להלן השלבים המקובלים בהמלצה על תרופות נגד דיכאון:

בחירה ראשונה טיפוסית. רופאים רבים מתחילים את הטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון המוכרות בשם - מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (SSRI) בחירה שניה טיפוסית. קבוצה של נוגדי דיכאון המכונה נוגדי דיכאון טריציקלים (TCA).

בחירה אחרונה טיפוסית. קבוצה של נוגדי דיכאון המכונה נוגדי מונואמין ואוקסידאז (MAOI).

תופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון

לכל התרופות נוגדות דיכאון עלולות להיות תופעות לוואי בלתי רצויות. תופעות הלוואי מופיעות ברמות שונות של חומרה אצל המטופלים השונים. לעתים תופעות הלוואי הן קלות עד כדי כך שאין צורך להפסיק את הטיפול בתרופה. כמו כן, קיימות שיטות להתמודדות עם תופעות הלוואי. יתרה מזאת, לעתים קרובות תופעות הלוואי נעלמות או מתמעטות תוך שבועות ספורים מתחילת הטיפול בתרופה נוגדת דכאון.

טיפול נפשי

לעתים קרובות נעשה שימוש בטיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי. טיפול נפשי הוא שם כולל לטיפול נגד דיכאון באמצעות שיחות על המצב ועל עניינים הקשורים בו עם מטפל נפשי. טיפול נפשי מכונה גם טיפול, טיפול באמצעות שיחה, יעוץ או טיפול פסיכוסוציאלי.

טיפול בנזעי חשמל

בטיפול בנזעי חשמל (ECT), מעבירים זרמי חשמל דרך המוח, על מנת לעורר התפרצות.

אשפוז

לעתים רחוקות דכאון חמור עד כדי כך שהוא דורש אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. גם במקרים של דיכאון חמור לא תמיד קל להחליט שאשפוז הוא הטיפול ההולם. במידה וניתן לטפל בחולה באותה מידה של יעילות, או אפילו באופן יעיל יותר, מחוץ לכותלי בית החולים, סביר להניח שהרופא לא ימליץ על אשפוז.

אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, מומלץ בדרך כלל רק במקרים שהחולה אינו מסוגל לטפל בעצמו כיאות, או כשיש חשש ממשי שהוא עלול לפגוע בעצמו או במישהו אחר.

מניעה

אין דרך למנוע דיכאון. אולם נקיטת צעדים לשליטה במתחים, להעלאת רמת העליזות ורמת ההערכה העצמית עשויה לעזור. תמיכה מצד חברים וידידים, במיוחד בתקופות משבר עשויה לסייע בהתגברות על המצב. בנוסף, אם מטפלים בבעיה מיד כשמופיע הסימן הראשון, יש אפשרות למנוע את החמרתה של דיכאון. טיפולי תחזוקה ארוכי טווח יכולים אף הם למנוע הישנות של תסמיני דכאון.

טיפולים אלטרנטיביים

יש אנשים המבקשים להקל על תסמיני דיכאון באמצעות שיטות של רפואה משלימה או אלטרנטיבית. שיטות אלה כוללות שימוש בתוספי מזון וטכניקות גוף-נפש. 
להלן פירוט של מספר תוספי מזון נפוצים לטיפול במחלת דכאון:

  • היפריקום פרפוראטום. מוכר גם בכינוי סיינט ג'ונס וורט.
  • SAM-e.
  • חומצות שומן אומגה 3.

טכניקות של גוף-נפש שנעשה בהן שימוש להקלה על תסמיני דיכאון כוללות:

  • דיקור
  • יוגה
  • מדיטציה
  • דמיון מודרך
  • טיפול באמצעות עיסוי






פורומים, טיפול בדיכאון וחרדה בנוירופידבק

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
גרייה ברזולוציה גבוהה ניקו 10/11/2019 23:58
  • בהנחה שהטיפול בדכאון בגרייה ברזולוציה גבוהה עובד, כמה זמן זה מחזיק? האם זה יכול לפתור את הבעיה לתמיד? במידה ולא והדכאון יחזור, כמה טיפולים ידרשו שוב. תודה

  • + הוסף תגובה
פתרון טיפולי לבעיות רעש יאיר 28/10/2019 00:47
  • שלום רב בשנות הארבעים, סובל מרעש משמעותי מהשכנים מלמעלה, הן בשעות היום והן בשעות המנוחה והלילה. מה שגורם לתסכול, חוסר מנוחה נפשית, ובפרט הפרעות קשות בשינה (קשיי הירדמות, התעוררות בקלות, וערות בבוקר כנראה מתוך חשש מהרעש שיבוא). מעבר לעצות של לדבר עם השכנים, לטפל בבעיות הבידוד (זה בנתיים לא עובד ובספק אם יעבוד). וכן אטמי אזניים וכדו' (דבר שלא עוזר במקרה הזה) האם יש דרך לגרום לכך שהרעש פחות ישפיע ולא יגרום לסבל והפרעות שינה? שיטה טיפולית כלשהי שהוכחה כטובה לבעיה כזו? טיפול אלטרנטיבי? פסיכולוגי? CBT? והאם טיפול בהיפנוזה יכול לפתור את הבעיה? תודה

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר דורון תודר 06/11/2019 09:46
  • שלום רב קשה לתת עצה מבלי להכיר את האדם ומכלול נסיבותיו. על פניו הייתי אומר שכלים שיאפשרו לך להרגיע את המתח יעזרו. ביניהם ביופידבק מיידפולנס ועוד בהצלחה

  • + הוסף תגובה
הפניה לאתר המסביר את ההבדל מירי 29/09/2019 05:41
  • שלום. מבקשת קישור לאתר המסביר את ההבדל בין נוירופידבק לביופידבק. פנסיונרית. מתמודדת עם סוג של חרדה אך לא התקפים אלא "מתח "כרוני" המקשה עלי מאד. בשל ריבוי מחלות נילוות לא ניתן לטפל בתרופות (קונטראינדיקציות) וגם לא תרופות בעלות השפעת הרגעה, היוצרות עייפות. כמו כן איסור לקבל תרופות ממריצות. (אי ספיקת האדרנלים) כדור אחד של סימבלטה גרם לתחושות עייפות וערפול עד כמעט התעלפות. היה ניסיון נוסף לאחר שנה ונוצרה אותה תגובה. אין דיכאון, אך המתח הרב מקשה על ביצוע מטלות. נטשתי את רוב המעקבים הרפואיים בגלל הstress התמידי. פניתי לטיפול פרטי קוגניטיבי-ביהביוריסטי, אך המתח בולם הצלחה בשיחות. (מאובחנת גם ב ADHD) הייתי מעוניינת להיעזר בביופידבק לרכישת יכולת הרגעה עצמית. האם תסכימו להמליץ (אפשר במייל) על פסיכולוג המטפל בביופידבק בצפון/חיפה?.

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר דורון תודר 21/10/2019 00:15
  • שלום רב במקרה כזה הייתי ממליץ להשתמש בשילוב של ביופידבק ונוירופידבק. לשילוב זה יתרונות רבים על פני כל שיטה בנפרד. איני מכיר מטפל בצפון שמבצע את שתי השיטות. צר לי. בהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!