התמודדות (Coping)

התמודדות מוגדרת כמאמץ לנהל, לשלוט על, לסבול, לצמצם או למזער תביעות סביבתיות ופנימיות העולות על יכולות הפרט. על מנת לעשות כן, אנשים מגייסים משאבים וכוחות מן החוץ או מתוך עצמם שיאפשרו להם לאזן בין הדרישות והבעיות לבין יכולתם לעמוד בהן.

התמודדות מחוללת שני תהליכים:

1. שינוי בקשר שבין האדם לסביבתו - באמצעות שינוי במקורות הדחק/לחץ (על ידי שינוי גישת האדם לבעיות ו/או על ידי שינוי בתנאי הסביבה);
2. שליטה על רגשות מעוררי דחק - באמצעות ויסות רגשי לצמצום מצוקה רגשית ושמירה על מצב פנימי מאוזן המאפשר עיבוד מידע וביצוע פעולות.

משאבי התמודדות:

אישיותיים - ביטחון עצמי, תחושה של יכולת ויעילות עצמית, המידה שבה האדם מעריך את יכולתו לעמוד בדרישות סביבתיות, המידה שבה האדם רואה את העולם כמובנה וכנתון לניבוי, אופטימיות, מנגנוני הגנה המופעלים על ידי האדם.

קוגניטיביים - יכולת ניתוח לוגי, יכולת להתמקד בהיבט אחד של המצב בזמן נתון, יכולת להפיק תועלת מחוויות העבר, יכולת לשקול חלופות ולהיערך לקראת תוצאות אפשריות, הגדרה מחדש של המציאות על מנת למצוא בה משמעות חיובית.

התנהגותיים - היכולת לחפש הכוונה ותמיכה ולנקוט פעילות מעשית כדי להתמודד באופן ישיר עם המצב או עם תוצאותיו.

חברתיים - נגישות וזמינות בהשגת תמיכה רגשית ועזרה מעשית מבני משפחה ומחברים.